כמו בכל מערכת יחסים של שליטה, שבה יש מישהו במעמד עבד ומישהי במעמד גבירה צריכים להיות חוקים בסיסיים כתובים וברורים לכל.
את החוקים קבעתי עוד בהתחלה, ואחד מהם היה ברכת בוקר טוב ולילה טוב ברגע שהוא קם ורגע לפני שהוא הולך לישון. האפשרויות היו להתאים את זה לשעות שלי כדי שאתעורר לבוקר טוב או אלך לישון עם לילה טוב, או לשעות שבהן הוא הולך לישון ומתעורר.
בחרתי באפשרות השנייה משתי סיבות: זה מאפשר לי לראות מתי בדיוק הוא הולך לישון ומתי הוא מתעורר, ולכן לעקוב אחרי שעות השינה שלו בצורה יעילה (כי אני יודעת שהן לא סדירות ואנחנו צריכים לעבוד על זה), ומצד שני להיות הדבר האחרון שהוא חושב עליו לפני השינה והראשון שהוא חושב עליו כשהוא מתעורר.
אתמול בגלל סיבות כאלה ואחרות, הוא שכח לשלוח לי בוקר טוב.
אני מכירה את הגור שלי, הוא שנא את עצמו על זה, והוא הרגיש ככישלון לא ראוי, ואני גם יודעת שיש לי את הכח לקחת את הרגשות האלה ממנו. היתה לנו שיחה ארוכה על הצד הזה בו, כמה שהוא פרפקציוניסט, על ההלקאה והשנאה העצמית שלו בכל טעות, על המחשבות שעובדות שעות נוספות ואין לאן לנתב אותן.
יש לי את הכח לקחת ממנו את כל הדברים האלה על ידי עונש פשוט. כל עונש. זה מאפשר לו הרגשה שהוא "שילם" על המעשה שלו ומאפשר לו לשחרר את הרגשות השליליים שרודפים אותו.
אם לא הזכרתי את זה קודם, היחסים שלנו נמצאים בשלט רחוק וזה אומר שרוב הזמן אנחנו וירטואליים בלבד. זה לא עובד לכולם, וממש קשה במיוחד כשהצד הפיזי לא נגיש, אבל זה בהחלט מאתגר את היצירתיות ומאפשר בחינה מדוקדקת של המסירות שלו כלפיי.
העונש שלו כלל שיחת וידאו שבה הוא עומד על הברכיים בפינה במשך 10 דקות, עם אטבי כביסה על הלשון.
מיותר לציין שהוא מעולם לא עשה שיחות וידאו, עם אף אחד, והמצב שבו שמתי אותו מביא אותו רחוק מאוד מאיזור הנוחות שלו. כאב לא היתה המטרה בעונש הזה, אלא להעביר את הזמן במחשבות עם עצמו בידיעה שאני צופה בו, וזה גם פותח גישה לפעילויות נוספות עם וידאו בהמשך הדרך.
אני מאוד גאה בו על הצעדים שהוא עושה אל מחוץ לאיזור הנוחות שלו.
הצד השני של העניין היה הקושי שלי. אני אדם סלחן, ואי אפשר להגיד שאני גבירה אכזרית וסאדיסטית שנהנית לראות אנשים סובלים. לראות אותו מבצע את העונש שלי גרם לי לחוסר נוחות מסויים, ואני לא בטוחה למה. כל כך רציתי לסלוח לו ולהגיד שזה בסדר, וכולם טועים, אבל הוא צריך את העונש הזה, את החינוך. ואני צריכה להתרגל לביצוע של ההוראות שלי, להתרגל לתת אותן, ולהתרגל למעמד.
יחסי שליטה מרחוק, עם מישהו שאין לו ניסיון הם אתגר ממש גדול, אבל אני מוצאת סיפוק גם בדברים הקטנים. הצעדים המהוססים שהוא עושה מחוץ לאזור הנוחות של עצמו מקסימים, וההוקרה וההתמסרות שלו משכרות :)
~Panel
