תמיכה

על כל אחד יכולה לעבור תקופה רעה, לא? בטח שכן.
גם עלי..רק מה, אני, אני כבר נמאס לי... ילדונת בגיל אבל כבר מזמן לא בנפש... כמה הייתי רוצה להרגיש שוב ולו רק לרגע איך זה היה כשהייתי ילדה קטנה ולא ידעתי מה זה להתאמץ בשביל חופש... כששאבתי כיף מלהיות הקטנטונת של המשפחה שכולם העריצו ורצו למרותה רק כי הברבי לא לבשה את השמלה הנכונה... כמה הייתי רוצה לחזור לתקופה שבה המחשבות שלי התעסקו במי ובמה שמתחשק לי לעשות ואיך לגרום לסובבים אותי במתק שפתיים (או לא) לעשות זאת...
ולמה לכל הרוחות אני צריכה לאבד את התום והחופש הזה בגיל 8?!?!?! יש להיות עצמאי מגיל צעיר ויש להיות עצמאי... ובגיל 8 נראה לי שעצמאות של ילדים צריכה להיות בקשר לבחירת בגדים, אוכל ודברים פשוטים כאלה... לא?
מצד אחד אני שמחה עד השמיים שאני עצמאית לגמרי בגיל 21... באמת, רוב האנשים ה"עצמאיים" בגיל הזה, נו, אמא ואבא עדיין עושים להם כביסה... עדיין עוזרים עם כסף... עדיין משלמים לקופ"ח... דברים כאלה... ואצלי? אין דבר כזה! ואני גאה בעצמי על זה, כי כמה אנשים יכולים להגיד שהם מקיימים את עצמם לגמרי לגמרי לבד מגיל 16?? לא הרבה...
מצד שני... דיייי אין לי כוח! בגיל 21 אני צריכה לחזור לטייל בעולם (אז מה אם כבר ראיתי הרבה ממנו? יש עוד המון שלא ראיתי ועוד המון שאני רוצה לראות שוב) בלי להתחשב בלימודים או בעבודה או בחשבונות או בכל דבר אחר...
...העיקר אמרתי לעצמי שלפחות עד סוף התואר אני אחזיק מעמד בלי להישבר... משום מה אני מרגישה שזה כבר לא יהיה ככה... אולי אני צריכה לקחת סמסטר הפסקה כדי לנקות את הראש? אולי אני צריכה... אוףף שונאת את ההרגשה הזאת... הרגשה מעצבנת!!! וכן, אני יודעת שיש מי שיתמוך ויעזור ויתן כתף אבל נראה לי שבין השאר גם כאן טמונה הבעייה... תמיד עשיתי לבד! תמיד החזקתי את עצמי בכוחות עצמי ותכלס בשביל בחורה בת 21 עשיתי הרבה... ועשיתי בלי פשרות... מה לעשות, אני סנובית ויהירה (כבר אמרנו את זה לא?) אז שאני אהיה מלצרית?? נראה לכם?? או מנקה?? (פעם אחת ניסיתי לעשות ספונג'ה ולקח לי 3 שעות לעשות חדר אחד... תכלס היה צחוקים... אבל אם דארק וקרן לא היו מסתכלים וצוחקים לא נראה לי שמישהו היה מאמין לי... מסכן מי שחשב להיכנס עם נעליים הבייתה אחרי זה) או כל דבר כזה?? מה פתאום!!! תמיד ידעתי וראיתי את עצמי כמישהי שהיא טובה מדי לדברים האלה... ואני באמת ככה... אז תמיד מצאתי תפקידים שהתאימו לי יותר מבחינת ה"יוקרה" שלהם כמו גם המשכורת שלהם, רק שזה דפק אותי מבחינת השעות למרות הסיפוק מהעבודה. ועכשיובגלל הלימודים והדרך שבה חזרנו מארה"ב, עכשיו אני שוב מתפשרת... מחלקת קבלה... למרות שזה הרבה יותר טוב מתפקידים אחרים שראיתי.... אבל עדיין...
נו טוב, לפחות אני יכולה לשפוך קצת תסכולים בכתב... גם משהו...
אז בכמה מילים: נמאס לי! אין לי כוח! אין לי חשק!
😄 מי היה יודע (חוץ ממני כמובן שכן אני יודעת שהכל מתאים לי) שגם קוטריות מתאימה לי?....