כבר תקופה מסויימת שבא לי עליו.
ולא יוצא.
רוצים רוצים ואל מוצאים את הזמן. הוא עם ההתחיבויות שלו ואני עם שלי.
קצת זמן בשקט, לבד, בשביל לשחק קצת...
לפני שבוע בערך חבר הכיר לי את אחד מחבריו שממבט חיצוני נראה כמו סוג של העתק חיוור שלו... נראה טוב. פחות חטוב, יותר שעיר... אבל נראה טוב.
השילוב של ההעתק החיוור הזה עם מפלס החרמנות הגם ככה גבוה שיש לי למקור עשו את שלהם...
מסקנה- העתק חיוור ולא מספר בעליל!!!
המקור בלי לגעת שווה יותר!!!
ובמילה אחת: אכזבה.
נטשתי באמצע, אמרתי בנימוס, "היה נעים להכיר" והתחלתי ללכת. והוא, ההעתק החצוף הזה עוד עושה לי פרצוף!!!
כשאני הרי אומרת מראש מה החוקים!
אני לא מסופקת, אני הולכת ולא מעניין אותי אם אתה הגעת לסיפוק שלך או לא.
היחיד שבאמת מעניין אותי הסיפוק שלו זה הבן זוג ו/או יזיזים קבועים (אלא שמתקשרים אליהם רק בשביל זה כשהבנזוג לא בנמצא) וגם איתם זה לא תמיד... גם ככה הם יודעים לספק אותי אז אני נהנת להחזיר טובה.
אבל הוא?!?! ההעתק החיוור והעלוב הזה!?! חצוף!
ועוד אח"כ עושה לי פרצוף של שוק שנתתי לו סטירה!
מה אתה בשוק יא אפס?!?! אמרתי לך לא להבטיח מה שאתה לא יכול לקיים, נכון?!
ועכשיו, עכשיו צריכה את הבעל דחוף לאנוס לו כי את ההוא... אי אפשר כרגע... ואני... אני נשארתי חרמנית.
בקרוב... בקרוב צריכה לתפוס לעצמי כמה שעות איתו!
גם כן סופרמן...
לפני 15 שנים. 3 ביוני 2009 בשעה 11:25