ברוך שפטרנו
זה הדבר היחיד שיוצא לי לחשוב עליו כשהשנה הזאת נגמרת
מה לא היה בשנה הזאת- שלווה, העיקר
והיה מה שיש בעצם בכל שנה
בעיקר
ההכרה בעובדה, שאני בת 32 וב"אמצע" כל השאיפות והמאוויים בחיים
בעיקר
אם אני באמת BDSMית
האנשים שליוו אותי השנה
האנשים שכבר לא ילוו אותי כלל
האנשים שהכרתי השנה
וההישגים המטורפים בעבודה
כל אלה
צריכים מדליה
או בעיטה
תלוי את מי שואלים
אז כמו שאר חברי, אני לא אהיה שונה, והגיע הזמן לקרדיטים:
בראש ובראשונה אבא ואמא....
חחח
רגע
אולי לא כדאי ממש כאן.
אבא ואמא- זה יהיה בבלוג עם השם...
שיזהו במידת הצורך
היתה להם שנה לא קלה, נראה שהם עומדים לפרק את העסק, אבל יצאו מהצד השני, עדיין יחד, עדיין לא המודל שלי, אבל שיהיו מאושרים.
ALEX- היפה, מעוררת ההשארה שלי. סוף סוף היתה לנו שנה באמת להיכנס להילוך, להכיר אחת את השניה טוב יותר, להינות אחת מהשניה ובעיקר, להשיג יחד ובנפרד איזה כמה מטרות, ואת החשובה המשותפת שלא נזכיר כעת כדי לא להרוס...
אני מודה שכשרק הכרתי אותך
חכמת החיים והבטחון העצמי שאת משדרת כל הזמן, גרמו לי לרצות להיות בחסותך בין היתר וליפול על הצד הטוב שבך. היום, שנתיים אחרי (היית מאמינה) ובעיקר אחרי השנה הזאת, שהיה בה נתק ארוך ועצוב, אני לא מרגישה בחסותך, אלא הפריה הדדית, ואתגר.
מאחלת לך למצוא את השלווה, לדבוק באהבה, וגם אם אני מקשה עליך בשאלות של פסח, להמשיך לבדוק את האפשרויות.
גם אם אני לא שם ולא משתתפת בכל החוויות, אני אוהבת אותך ואמשיך לאהוב.
נ.ב.- הגיע הזמן להתחיל לדבר על משמורת שישי שבת, נמאס לי לבלות איתך כל סוף שבוע שני!
ליברטין- אין שילוב מוצלח משניכם, אתם כל כך טובים ביחד. בהשוואה לפעם הראשונה שפגשתי אותך, אני מודה כל יום שאפשר לבטל התרשמות ראשונה, באין סוף הזדמנויות שבהם אתה מראה כל פעם מחדש איזה גבר מרשים אתה.
תודה על השנה הזאת, התמיכה, הקריצה, החיבוק, הצחוקים- היו לשלושתינו כמה פסטיבלים מטורפים מאלה.
אחד החברים הכי טובים שאי פעם היו ויהיו לי. אוהבת אותך.
תודה שעזרת לי למצוא עוד כמה צדדים בי שלא רציתי להוציא ותודה על שאתה כל כך ...
אלקטרו זזזזזזייייייייייייייי 😄 עבורי אתה ההפתעה של השנה. יש בך אכויות בלתי מבוטלות של יוזמה והמצאה שמן הסתם רק יסללו לך כל דרך שרק תרצה. תודה על שיחות ארוכות וניתוחים מפרכים, זה גרם לי להתפתח ובעיקר לצרוח 😄
סיימת את 2008 עם הכיסים מלאים, אהבה ופינה, עכשיו איש טוב, תהפוך אותם לבגדים
אוליב- המוכשר, שמביא אותי לדמעות מרוב צחוק, לתסכול מכל כך הרבה שאלות פתוחות, על כל השירים וההופעות, הידע המטורף שיש לך בכל מה שאינו מאוד חשוב ומשום מה גם מאוד חשוב לי ( שירי פתיח לסדרות נשכחות, מיני טרוויה... אתה אלוף!) תודה על שנה היתולית במיוחד. ומי יודע מה יקרה בשנה הבאה
__________________________
האהבה הנשכחת, ששרפה לי את הנשמה.
הצלחתי לקחת דבר אחד- להיוולד מחדש זו פרווילגיה שמגיעה לכל אחד, ורק לאלה שבאמת מוכנים לשינוי. אהבה אמיתית, עוד בדרך.
החברות הפרטיות שלי שהרחיבו וירחיבו משפחה
אנשים חדשים שהכרתי
אולי 2008 היתה בעצם כמו כל שנה שיש בה 12 חודשים של מחזורים בלתי סדירים, וטריליוני שניות לא מנוצלות שבהנד עפעף נמחקות לתמיד.
אולי 2009, תהיה זו שתביא את הבשורה האמיתית
ME לעצמי. ולו. לנו. יחד.
** כשכל זה ייגמר, אנחנו נהיה שיכורים, צורחים שירים ממוחזרים ומאושרים עד השמים.
CANT WAIT
לפני 15 שנים. 29 בדצמבר 2008 בשעה 23:46
