ירקרקות האופר

היא באה אלי הביתה בהפתעה. אני מכבה את המסך ובא לדלת, מנסה להחליק את הזקפה עם היד. היא נכנסת, מרימה גבה והולכת למחשב שלי. "אני צריכה לבדוק משהו", היא אומרת.

בדיעבד יתכן שהייתי צריך לסגור את החלון.

הדבר הראשון שקופץ מול העיניים שלה כשהיא מדליקה את המסך זה הדבר האחרון שהקפיץ לי את הזין לפני שהיא דפקה בדלת. יש שתיקה מעיקה, ארוכה מאוד. היא יושבת ליד המחשב ואני עומד שם. נראה שהרגע הזה ימשך לעד.

"מה זה", היא מעירה. אני לא יודע מה להגיד. בדיעבד השתיקה המעיקה הייתה פחות גרועה מזה.

היא ממשיכה לגלול. הסטיות המגעילות שלי מתחלפות על המסך.

"זה מה שאתה אוהב?" היא שואלת בלי להסתכל עלי.

בלי להגיד יותר מדי היא שולחת יד למכנסיים שלי ושולפת מבעד לריצ'רץ' את הזין החצי עומד שלי. השיניים של הריצ'רץ' לוחצות על הבסיס.

היא מלטפת אותו וממשיכה לגלול. אני לא יודע מה לעשות עם הידיים, אז אני מניח אותן מאחורי הגב.

"זה מטונף, אני מתכוונת מטונף ממש".

אני רוצה לקבור את עצמי והזין שלי ממש מאושר.

"בחיים לא נגעלתי ממישהו ככה", היא אומרת וממשיכה ללטף.

אני נושך את השיניים.

"זה משהו שאתה רוצה שיקרה לך? באמת?"

אנחנו בוהים ביחד. היא מלטפת, אני רוצה למות, ככה עד סוף הזמן או עד שהמוות יבוא להציל אותי.

"שלא תעז לגמור לי".

אני רוצה להגיד שכבר כמה זמן אני ממש מנסה שלא. במקום זה אני גונח כמו מכור לפורנו דוחה ומגעיל.

"שלא תעז, אתה שומע".

אני לא מעז. הזמן עובר.

"חשבתי שאתה בנאדם נורמטיבי. תגיד לי", היא אומרת בלי להעיף עלי מבט, "מה זה הדבר הזה? מה זה?"

הליטופים עדינים ומיומנים, המבט שלה נעוץ במסך.

"אתה יודע שמנצלים נשים בתעשייה הזאת?"

אני יודע. אני לא אומר כלום. אולי גונח קצת.

"אתה יודע שנותנים להן סמים?"

לא ידעתי.

"אתה יודע שפורנו הורס את ההנאה ממין?"

גם כן לא ידעתי.

"אתה יודע שאתה דוחה?"

את זה ידעתי.

"לא סיפרת לי שאתה פמיניסט?"

היא ממשיכה ללטף.

"תסתכל על זה. תסתכל על זה טוב. היית מראה את זה לאימא שלך?"

תוך כדי שיד שמאל מלטפת אותי, יד ימין שלה ניגשת להגדרות הפרופיל שלי.

"מה את עושה", אני אומר ומכחכח.

"מוחקת לך את הערוצים שאתה מנוי עליהם".

"למה", אני מקרקר.

"אם אתה רוצה לצפות בפורנו, אתה לפחות תצפה בפורנו פמיניסטי", היא אומרת, ומחפשת ערוצים אחרים לעקוב אחריהם.

כדי להסיח את עצמי מהלחץ ההולך וגובר באיזור הביצים שלי, אני שואל, "מה זה פורנו פמיניסטי?"

"פורנו בלי נשים".

1

בא לי שתעבדי מפה ביום שאין לי בו עבודה. את תהיי לבושה; אני אהיה עירום, אולי חוץ מסינר קטן, או קולר. מדי פעם תזדקקי לשעשוע ותגידי לי "בוא", או תצלצלי בפעמון. אני אבוא ואעשה לך מסג' ברגליים, או אנשק אותן, או אכין לך כוס תה, או ארוחת צהריים. אולי מדי פעם תרצי להשתמש בי כהדום; אולי מדי פעם תרצי שאני ארד לך קצת, את יודעת, בין פגישות. בשאר הזמן תוכלי לשים אותי בפינה, או לשלוח אותי לעשות משימות בשבילך, או סתם להציב אותי מולך כדי שתוכלי לבהות בי בזמן פגישה משעממת.

2

בא לי שתקשרי אותי למיטה ותשחקי בזין שלי כמו צעצוע: תלטפי, תרביצי, מה שיבוא לך באותו הרגע. בא לי שתקרבי אותי מאוד לגמור ואז תפסיקי, ואז תמשיכי שוב, ואז תפסיקי; אני אתחנן בשלב מסויים, גם אם אני לא ארצה. אולי בשלב הזה תדחפי לי גרב לפה כדי שאשתוק קצת. את תלחשי לי דברים משפילים וזה רק יגרום לי לרצות לגמור יותר. אולי זה ימשך קצת זמן; אולי כל הערב, איך שישעשע אותך. כשיימאס לך אולי פשוט תעזבי את הזין שלי לאנחות. אולי ישעשע אותך לתת לי אורגזמה הרוסה, ואת כל מה שיטפטף את תאכילי אותי.

3

בא לי שתשכבי עלי עם הפות על הפנים שלי ותתני לי להגמיר אותך ככה. בא לי לשמוע אותך גומרת הרבה בזמן שאני לא. בא לי שהאף שלי יהיה קבור בתחת שלך בזמן שאת נוזלת לי על הפנים. מדי פעם תתני לי לנשום, אבל רק כשיבוא לך. בא לי להתפתל חסר אונים מתחתיך ולדעת שזה יגמר רק כשתהיי ממש מסופקת.

4

בא לי שתעמידי אותי על ארבע, עם התחת אליך. בא לי שתגידי לי בקול שברור שאין לברוח ממנו שהיום את תזייני אותי בתחת, ולא משנה כמה זמן זה ייקח לנו. בא לי שתדחפי לי אצבע, תשמעי אותי גונח ואולי תצחקי; ואז עוד אצבע; ועוד אחת; ואולי אז משהו קצת יותר גדול מאצבע; ייקח לי זמן להפתח, להכנע, לשחרר את השרירים. את תסבירי לי שאני לא בורח ולא מתחמק מזה, ועד שלא תוכלי לפרגע אותי כמו גבר שפותח פרגית קטנה זה לא ייגמר. אולי בשלב הזה, אחרי שהסדינים יהיו ספוגים בחומר סיכה, הסטרפאון הענקי יוכל להתחיל להכנס, להרחיב לעצמו פתח. בא לי שתחגרי אותו ותזייני לי קצת את הגרון, את יודעת, רק כדי להרטיב אותו קצת. בא לי להרגיש את האגן שלך הולם בתחת שלי. בא לי לצעוק קצת ולגנוח הרבה כמו כוסית. בא לי שתגמרי בתוכי.

5
בא לי לחכות לך ליד הדלת. עירום, טוסיק באוויר, הפרצוף על הרצפה. הדלת לא נעולה ואני לא יודע מי יכול להכנס, וגם כשאת תיכנסי, מי יהיה בחדר המדרגות כדי לראות.

את תיכנסי, אולי תצחקקי למראה המטופש הזה. תתעלמי ממני. אולי תלטפי לי את הביצים עם הרגל. את תעמדי מול הפרצוף שלי ואני אוריד לך את הנעליים ואנשק לך את הרגליים עד שתרשי להפסיק. אנעל לך כפכפים. את תיכנסי הביתה ואני אלך אחריך, על ארבע.

6
בא לי שתלמדי אותי להגמיר אותך טוב טוב. שזה יהיה חשוב, שדברים יהיו תלויים בזה. נניח: הגמירה שלי. או הרשות שלי להשתמש בשירותים של עצמי. בא לי שאם את לא מסופקת לגמרי, הכי בעולם, יהיו לזה תוצאות בלתי נעימות. אני רוצה שתלעגי ליכולות ההגמרה שלי, דווקא כי אני נורא גאה בהן: תדרכי עלי איפה שכואב. תסבירי לי שאני ירידה בינונית, שאני צריך לעבוד קשה מאוד. תראי לי בדיוק איך ואיפה. עם הידיים, עם הפה, איך שאת הכי אוהבת. תכי אותי כשאני לא עושה מספיק, או עובד מספיק קשה. מדהים איך כמה מכות קטנות לביצים עוזרות למוטיבציה בעניין הזה. בא לי שלא תוותרי לי. שתקחי אותי בתור פרויקט קשה תפיסה וטיפש ותרדי בי עד שזה מושלם בשבילך.

ההיצע מצומצם; אי אפשר לסנן לפי תמונה. יש המון אנשים מסוכנים או סתם לא בריאים. לרובנו יש עוד דברים שמעניינים אותנו בפרטנר חוץ מהדברים שהוא אוהב במיטה. העולם כולו הפך לקינק פרינדלי והטינדר שורץ סוטים. אז למה אנחנו פה? מה מושך אותנו דווקא למקום הזה?

(ציפיתם לתשובה, מה? אני דווקא מצפה לשלכם).

אנחנו עדיין משדכים את קלמנטיין ואתן מוזמנות להצטרף. כל הפרטים כאן.

יש לנו סחורה חמה להציע לכן, וזה אפילו לא בצחוק: במזל שלא יאמן התגלגלה לידינו חתיכה אחת, יחידה, של קלמנטיין -- אישה מבריקה, יצירתית, יפהפיה מבפנים ומבחוץ, ואהובה על שנינו מאוד. אבל יהיה לא פשוט להשיג לעצמכן קלמנטיין: כדי להגיע אליה, כמו שאומרים בסרטי אקשן, תצטרכו לעבור דרכנו. 

**הפוסט הזה פונה בלשון נקבה, אבל המגדר והמספר חשובים לנו פחות. אם אתן פמיות מקסימות, או טווינקים מבריקים, או אפילו זוג איכפתי ומתחשב -- אתם מתאימים.**

מי היא קלמנטיין?

בת 26. מקועקעת ומקעקעת. על הרצף הביסי אבל לסבית-תרבותית. קלמנטיין אוהבת סיפורים מעניינים ורגעים יפים, ולפעמים זה יותר חשוב לה מהמין עצמו. קולנוענית; היא מבלה חלק ניכר מהערבים שלה בסינמטק ואם תשאלו אותה על שלושת התיקים הענקיים שהיא סוחבת, תשמעו מאיזה סט היא בדיוק הגיעה ואיזה חפצים היתה צריכה להביא לשם. (זה יהיה שקר. חצי מהתיקים האלו מלאים במעילים).

קלמנטיין מצויה בחקר מתמיד של עצמה ושל האפשרויות שלה להשתפר. היא מפלרטטת תמידית עם גישות ורעיונות לשידרוג עצמי, אוספת כלים, עורכת ניסויים. היא חיה באוקטן גבוה ומתזזת בין טקסטים, סטים, פרויקטי אומנות אוונגארדים וניסויים פסיכולוגים ופסיכונאוטים. קלמנטיין חיה את החיים על במה והיא הדמות הכי אפית של עצמה: איתנה באופיה, עמוסת חוש הומור, נקשרת מאוד (אבל רק למי שמגיע לה), מתוקה אמיתית, אבל היפסטרית מדי בשביל להיות סוכריה. תחשבו יותר על קראק פאי: ממכרת ובלתי אפשרית. קלמנטיין היא שדה מילולית וחייכנית בחסד. אל דאגה: החיוך הממזרי הזה לא יגרום לכם לעשות דברים מופרכים. מדי. 

בזירתנו אפשר לכנות את קלמנטיין בדסמית-לייט. (היא כל כך לא כלוביסטית שכששוחחנו היא הכריזה בשמחה, כאילו גילתה את אמריקה, שהיא "ונילית עם פצפוצים!" אל חשש, לעגנו לה כראוי). היא מגיעה עם ניסיון מסויים בעולם שלנו, ומיסיונרית כל לילה לא תספק אותה, אבל אם אתן מאלו שמחפשות את הקצוות הקשים והמשוננים של הבדסמ, קלמנטיין פחות בשבילכם. אנחנו מחפשים לקלמנטיין סוטות שהריגוש שלהן מגיע מתוך אינטראקציה רגישה ואיכפתית. קינק ומשחקיות חשובים לנו יותר מתפקידים מוגדרים (שימו לב שלא אמרנו פה את המילים המפורשות "שולטת" ו"נשלטת") וניסיון במשחקים עם החלק הרך של הנפש יתאימו פה יותר מאשר אוסף מרשים של צעצועים. 

אה: יש לה כנראה משיכה קטנה לרעיון של DD/lg (או MD/lg). בכלל, הפות המתוקה שלה זקוקה ליחס עדין, קשוב ואיכפתי. 

מה קלמנטיין אוהבת?

קלמנטיין נמשכת למבריקות, למשכילות, למי שמסוגלות להחזיק שיחה מרתקת. נשים יצירתיות מדליקות את קלמנטיין. היא זקוקה להרבה סוגים של יופי: יופי חיצוני, כמובן, אבל גם יופי של אופי, ויכולת להנות מאסתטיקה של מצבים ורגעים. היא צריכה כאלו שאוהבות לצרוך תרבות; הדייט הראשון עד המאה איתה יהיו כנראה בקולנוע, במוזיאון או בהופעה, ואם לא התפתח דיון מרתק בנושא לאחר מכן, אז זה לא נחשב דייט :)

בתור שני מאכילנים, אנחנו יכולים להעיד שלהאביס את קלמנטיין זה אחד התענוגות הגדולים בעולם הזה. אם אתן יודעות להכין פאי, המאכל העיקרי שהיא ניזונה ממנו, ייתכן שזו תהיה אהבה ממבט ראשון. גם מי שאוהבת להקשיב לסיפורים מבריקים ומופרכים, ולזרום עם רעיונות משונים, תמצא פה מישהי להתאהב בה. ואם לא תהיו טובים בזה, תמיד יהיו לה בתיק עוגיות טחינה שנשארו מאיזה סט.

איך עובד התהליך?

פשוט. שלחו לי הודעה וספרו קצת על עצמכן. גם אם אנחנו מכירים אתכן, נעדיף לקבל תמונה. ייתכן שנרצה לצ'וטט קצת כדי להכיר ולוודא שאתן לא קריפיות כמונו. במעמד הזה נשמח לספר לכן עוד על קלמנטיין עצמה ולחלוק איתכן למה אנחנו אוהבים אותה כל כך. 

תוך כמה ימים תתכנס ועדת הקבלה המורכבת ממני ומקיטי פרנק ותבחר רק את המובחרות, היפות, הרגישות והחכמות מבין המועמדים. לזוכות תישלח הודעה ונקבע יחד דייט. בעולם האמיתי. 

קלמנטיין לא תהיה חלק מתהליך הקבלה. היא תגיע לדייט איתכן טאבולה ראסה -- נספר לה קצת עליכן, כמובן, אבל התקשורת עם קלמנטיין תתחיל כשהדייט יתחיל. בעולם האמיתי. עם פרפרים ופרחים. כמו שאלוהימה התכוונה. זה חלק מהותי בניסוי שלנו והוא לא נתון למשא ומתן. 

איזה שוחד אנחנו מעדיפים?

התהליך נקי לחלוטין ולא יינתן יתרון למי שישלח לנו ביטקוין וניודס למייל greygreen@thecage.co.il. 

מוכנים?

זה יושבת מולנו, כולה נוצצת ומבריקה מהפרידה הטרייה שלה. "אימא שלך ואני רוצים לשמוע הכל", אני אומר בצחוק, אבל אמא - כלומר קיטי - מהנהנת.

זה מספרת בחן על התהפוכות המפתיעות שהביאו אותה למצבה החדש. בכלל, יש בה הרבה חן, בזה, הרבה התפוצצויות קטנות של מקסימויות וברק. העיניים שלה גדלות כשהיא עולה על בדיחה, שואבות אותך אליה.

אנחנו יושבים במרפסת ונהנים חליפות מהבריזה והשמש. השיחה גולשת לבדסמ: האם זה בריא? האם זה מולד? קיטי טוענת שהיא יכולה להפסיק מתי שהיא רוצה. היא חושבת שאפשר ללמוד להפסיק להיות בדסמים, וזה אומר שאפשר ללמוד גם להיות בדסמים. אני אומר שזה צורך קמאי, כמו הצורך במין. אפשר לבחור רק לא לעשות אותו. וזה חבל, אני אומר, כי בדסמים נהנים יותר.

"הלוואי שלי היה צורך קמאי כזה", מצפצפת זה. "זה נשמע כל כך הרבה יותר בריא". היא מנשנשת נגיסי פסק זמן ומסתכלת עלינו מעשנים.

"אולי יש לך", אומרת קיטי, "ולא מצאת את זה עדיין".

אנחנו דנים בניסיון של זה. קשרו אותה פעם מהתקרה; צבטו לה את הזה ואת ההוא; היא טעמה פעם בול-גאג. זה אוספת חוויות כמו במאית או צלמת: אוספים של רגעים יפים שמצטלמים יפה.

"נו ברור", אומרת קיטי. "עשית כל מיני דברים מכניים שנראים טוב אבל לא נוגעים ברך של הנפש".

"הלוואי", נאנחת זה.

אנחנו הוגים בכל מיני מחוות על המישור הסימבולי של הבדסמ. לאונס קבוצתי ביער זה מתחברת פחות. כשאנחנו מסבירים לה מה פירוש DD/lg היא מצייצת בשמחה.

"את חושבת על מה שאני חושב?" אני שואל את קיטי. קיטי חושבת על מה שאני חושב ואנחנו מחייכים בזמם רב.

"מה?" קוראת זה. אנחנו מתעלמים.

"ונסנן אותן בשבילה?"

"ואותם!"

"אולי".

"וזוגות!"

"בטוח".

זה מתחילה לקלוט.

"אבל תשדכו אותי רק לאנשים שווים?" היא מצווצצת.

אנחנו מתעלמים וקיטי אומרת, "אבל נאשר בשבילה רק את הכי שווים, כן?"

זה מקפצצת בהנאה במושבה.

"נעשה לה פרופיל משלה?"

"לא צריך, נשים את זה בבלוגים שלנו".

"ותתנו לי לראות מי הם לפני שאני פוגשת אותם?" מצייצת זה.

קיטי ואני צוחקים. "הו, זה," אומרת קיטי.

"נשאר רק דבר אחד", אני אומר. "צריך לבחור לזה שם".

"אומרים לי שאני דומה לקלמנטיין משמש צלולה בראש בריא", מצייצת זה.

וכך נולדה קלמנטיין.

וזה לא משנה אם הם חנונים של חבלים או חנונים של משחקי מחשב או חנונים של ספרים מהמאה הי"ט, כמו מיודעיכם. כל זה כדי לשים כאן את השיר העתיק הזה שנכתב על MMORPGs אבל תמיד מזכיר לי את הכלוב.