אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקרקות האופר

מאז 2004 * אורגינל * הגב אליך הלב איתך
לפני 3 שנים. 1 באפריל 2021 בשעה 17:45

אז מה זה אומר לכם, פנטזיית התעלמות? ואיך היא יכולה להיות דבר יפה?

לפני 3 שנים. 1 באפריל 2021 בשעה 12:00

לטובת מי שרוצה לקרוא רק את הסיפורים, עדכנתי את הארכיון וכעת תוכלו לקרוא בו קטעים שכבר קראתם, כמו זה.

לפני 3 שנים. 31 במרץ 2021 בשעה 17:12

כאן: https://thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?p=502375#502375

לפני 3 שנים. 30 במרץ 2021 בשעה 16:20

אנחנו מתגפפים במיטה. היא שולחת יד לעבר הזין שלי ואני נאנח ומתחנן: "לא". היא צוחקת ואומרת "שתוק". חצי עומד לי והגוף שלה חם ומזמין. "תעזור לי להוריד את השרשרת", היא אומרת.

"בבקשה -- הוא אמר בפירוש..." אני ממלמל. המבט שלה חולמני, פתייני. היא מרימה את השיער שלה ואני פותח את הסגר של השרשרת והיא לוקחת את המפתח שמחובר אליה ומשחררת לי את הזין. היא מטפסת עלי ואני מפיל את הידיים לצדדים בייאוש. היא מזיינת אותי קרוב -- הפה שלה צמוד לאוזן שלי והיא לוחשת, "זה בקושי זין..." האנחות שלה מתגברות וגם שלי. אני שם לב שלאחרונה האנחות שלי גבוהות ונשיות. אני מתאמץ לא לגמור והיא לוחשת, "לא כמו הזין של אבוש", והמילה הדוחה הזאת עוזרת לי להחזיק את עצמי. אני מרגיש את הבל הפה החם, המבושם שלה על הצוואר שלי. היא מגבירה את המהירות וכל מה שיש לי בחיים עכשיו זה הכוס החם שלה, סוחט ומשחרר את הזין שלי. כשאני גומר היא עושה פרצוף כזה ואומרת "תראה מה עשית, פויה, איך לכלכת אותי", ומתיישבת לי על הפרצוף.

***

אני שוכב על הרצפה על הבטן ומביט למעלה לעבר המיטה. כפות הרגליים שלו גדולות, כמעט מכסות את שלה. המיטה חורקת בקצב מאיים ואני חושב לעצמי שבקרוב נצטרך לקנות מיטה חדשה. כשאני גומר אני שקט כמו עכבר, אבל הגמירות שלו מרעידות את חדר השינה. כפות הרגליים שלהם מתפתלות ונאחזות אלו באלו. שלה רועדות ואני מסתכל על הרעד הזה בתחושה גוברת של כעס וקנאה. לפי הקולות והריחות שעולים מן המיטה היא מדליקה לו סיגריה. הוא מתיישב על קצה המיטה ומסתכל עלי ואני מתכווץ.

"הוא גמר השבוע?" הוא שואל ונושף עשן.

"אמ", היא אומרת. אני משתדל להשתלב בין הבלטות אבל נכשל.

"תגידי את האמת".

"גמר".

"למרות שאמרתי שאסור?"

"היינו ילדים רעים", היא מצחקקת.

"ומה אמרתי שיקרה?"

"שיהיה עונש?"

"שיהיה עונש".

"תוריד את המכנסיים, מאמי", היא אומרת לי. אני מתיישב על הרצפה ומפשיל את המכנסיים. היא מצטרפת אליו בקצה המיטה, נשענת על הכתפיים הרחבות שלו. שניהם מביטים בזין הנעול שלי בהבעה משועשעת.

"עכשיו לך תביא את החגורה שלו".

אני קם. יש רגע בהתרוממות הלא אלגנטית שלי שבו התחת שלי פונה אל שניהם. "יש עוד סימנים מהפעם הקודמת", הוא מעיר.

אני נותן לו את החגורה שלו. הוא טופח על הירך שלו בתנועה מזמינה. אני בולע את הרוק והזין שלי מתכווץ לתוך עצמו בזמן שאני רוכן על החלציים העירומים שלו.

החגורה שורקת באוויר. הוא כל כך יותר חזק ממנה. בקרוב, חרף נסיונותי, אני אתחיל לבכות.

לפני 3 שנים. 30 במרץ 2021 בשעה 9:33

לפעמים, בדיוק ככה:

https://www.pornhub.com/view_video.php?viewkey=ph5b1352b7a0b36

לפני 3 שנים. 29 במרץ 2021 בשעה 10:59

לפני 3 שנים. 28 במרץ 2021 בשעה 19:30

"חג שמח, מותק", אני אומר לה, ושובר את המצה האמצעית לשניים. את החלק הקטן אני מטמין ועם החלק הגדול אני מתקרב לכיסא שהיא קשורה אליו כמו תליין שסוחב גרזן אל הגרדום.

היא נאבקת שוב בכבלים ולבסוף אומרת, "שלא תעז".

אני מחייך ושובר חתיכה מהמצה.

"אל. אל. אני רגישה לגלוטן!"

"את לא, מאמי", אני אומר ודוחף את המצה לפה שלה. היא צווחת (לא יפה לצעוק בפה מלא, ואנחנו נדון בכך בכובד שת מאוחר יותר). אני שובר עוד חתיכה מהמצה ודוחף לפה היבש שלה.

"מה יקרה אם תרקי את זה החוצה? מה יקרה לך?"

היא מסתכלת עלי במבט זועם ומובס. אני שובר עוד חתיכה מהמצה ודוחף. עוד אחת.

"חתיכה אחרונה, הנה מטוס!" המצה הופכת למטוס ומרחפת מעל הראש שלה. היא עוקבת אחריה בעיניים אדומות ומלעלעת. המטוס מבצע נחיתת חירום בגרון שלה.

"ועכשיו לבלוע יפה", אני אומר, והולך להביא עוד מצה.

לפני 3 שנים. 28 במרץ 2021 בשעה 14:09

אנחנו ניפגש בבית קפה או בבר או בחוף הים או במסיבה או בבית של חבר משותף או בבריכה או בתור לקופת חולים; את תגידי לי שיש לי עיניים יפות ואני אנסה שלא להסתכל לך יותר מדי על הציצים, או שאני אגיד לך שיש לך עיניים יפות ואת תשדלי לא להסתכל לי על הציצים, או שאני אספר בדיחה ואת לא תביני, או שכן תביני ולא תצחקי, או שכן תצחקי, או שאני לא אספר בדיחה ואת כן תצחקי וזה יהיה אוקוורד; אחר כך נדבר על שופן, או על עומר אדם, או על ג'תרו טאל; נחלוק זכרונות ילדות משותפים, או שנגלה שאין לנו; אחד מאיתנו יהיה קצת שיכור והשני יחשוב שזה חמוד, או ששנינו נהיה שיכורים ונדבר בקול רם מדי וברצינות רבה מדי על דברי הבל, או שנגיד דברים חשובים; אני אדליק לך את הסיגריה, או שאת תדליקי לי; אחר כך נלך קצת ונדבר, או שנלך הרבה ונשתוק; נזמין משהו לאכול ונאכל מהצלחות זה של זה, או שנשתה אלכוהול נקי כל הלילה, או שנתבסם מאוויר האביב הזה; אני אגיד לך שהיית ילדה רעה למרות שלא היית, או שכן היית, או שאת תגידי לי שאני ילדה רעה ואני אעשה פרצוף מפחיד, או שהוא לא יהיה מפחיד; כך או כך שנינו נצחק על זה למרות ששנינו נתכוון ברצינות; אחרי זה את תגעי ביד שלי שלא בכוונה, או שאני אגע בשיער שלך שכן בכוונה, או שאני אקום לשירותים ואת תפליקי על הטוסיק שלי כדי להתגרות; אני אתקרב לנשיקה ואת תסטרי לי ותלכי בכעס, או שתנשקי, או שאני לא אתקרב לנשיקה אבל ממש תרצי שכן; אני אלווה אותך הביתה או שלא; את תתקשרי ביום למחרת או שלא; או שאני אשאר לישון. מה שבטוח זה שברגע מסויים אני אסתכל לך לתוך העיניים ואגיד לעצמי, פאק, אני לא מצליח להפסיק.

לפני 3 שנים. 28 במרץ 2021 בשעה 13:58

...וקצת כמו לנסות לרוקן את הים עם כפית, אבל אין סיפוק גדול יותר מללחוץ על "הסתר את הבלוג".

לפני 3 שנים. 25 במרץ 2021 בשעה 19:03