כמה זמן לא שכבנו עד שנפרדנו? חישוב זריז מעלה שלפחות חודשיים. אני יושב על הרצפה בסלון והראש שלי נח על הקיר המפריד בין הסלון לחדר השינה והקיר רועד משאגות האורגזמה שלה. הלב שלי רועד גם.
***
"איך היית מעריך את הסקס שלנו?"
בינוני, חשבתי לעצמי ואמרתי, "מה, במספרים?"
"נגיד".
"איך את מעריכה אותו?"
"בינוני", היא אמרה, ושאפה מהסיגריה.
שכבנו על המיטה ובהינו בסדקים בתקרה. העשן מהסיגריה שלה רקד על המנורה החשופה.
"זה משהו בי?"
"מטומטם".
"מטומטמת".
"אני אוהבת אותך והכל, אל תבין לא נכון".
"פשוט הסקס בינוני".
"האמת שבינוני זה אולי קצת מחמאה".
"אאוץ'".
היה לנו ריטואל קבוע - מתנשקים קצת, מפשיטים אחד את השנייה. מתלטפים. אני יורד לה עד שהיא גומרת גמירה חלושה בפה שלי, אז עולה עליה ומשתדל לא לגמור מהר מדי.
"מה..." התחלתי לשאול, ואז הבנתי שאני לא יודע מה לשאול.
"מה הייתי רוצה?"
"אוקי".
"זוכר שאתמול", היא אמרה, נשענת על הצד, מסתכלת בי ומלטפת לי את החזה, "איך תפסת אותי והפכת אותי -- וקצת אמרת לי מה לעשות..."
"אז כזה?"
"אז ההפך מזה".
שתקנו.
"מיטל אומרת", היא אמרה, ואלפי נורות אזהרה לא נדלקו בראש שלי, "שגם אם זה לא נושא נעים לשיחה--"
מיטל, חשבתי לעצמי, ומיד אמרתי, "אולי אנחנו צריכים לגוון קצת. להכניס קצת--"
"אני רוצה לדחוף לך אצבע לתחת", היא אמרה.
"זה לא מה שציפיתי לשמוע".
"ובכל זאת זה מה ששמעת".
"אני לא מבין בדיוק איך--או. את עושה את זה עכשיו.
"זה נעים?"
"זה מוזר".
"זה נעים לי".
"וזה יעשה את הסקס שלנו... יותר מ... מבינוני?" אמרתי, והתנשפתי.
"בינוני בנדיבות".
"נו".
"זאת התחלה".
היא סיימה עם אצבע אחת ופנתה להוסיף עוד אחת.
"זה נעים?"
הנחתי את הראש על הכרית והודיתי, "זה נעים".
***
בזווית העין, בעודי מסתובב חסר מנוח בסלון, אני רואה אותו כשהם נכנסים הביתה: גבוה, לבוש יפה. הם מתנשקים בכניסה ופונים לחדר השינה המצוחצח. כשהדלת נטרקת אני שומע אותו אומר בבסים מרשימים, "מי זה?" והיא עונה, "השותף".
בחיים לא שמעתי אותה גומרת ככה.
