בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ירקרקות האופר

מאז 2004 * אורגינל * הגב אליך הלב איתך
לפני שנתיים. 5 במרץ 2022 בשעה 18:14

אנחנו נפגשים אחרי העבודה לשחק סקווש. הוא קורע אותי, הראש שלי לא בתוך זה. במקלחות הוא שואל "מה חשבת לגבי הערב?״ אני משפיל מבט, אומר שלא חשבתי על זה עדיין.

בדרך כלל אני לוקח אוטובוס הביתה אבל הפעם הוא מסיע אותי.

״...ובכלל לא גמרתי את כל המנות קרב!״ הוא מכריז.

״אחי, גמרת את כולן״, אני צוחק, ״בלסת אותן, אפילו את המקולקלת״.

אנחנו צוחקים. זכרונות זו דרך זולה וקלה להסיח את הדעת.

״וגם אם כן״, הוא אומר, ״אח שלך ישב יומיים במארב, לא תפרגן לו?״

״מפרגן, מפרגן״.

* * *

היא מקבלת את פני בדלת והיא מתרפקת ונינוחה בידיים שלי, בשמלה הזאת שאני אוהב. ״אני אביא לנו שוטים״, היא אומרת, במלעיל, ואנחנו יושבים בסלון. גם הוא נינוח מאוד, רק אני יושב קפוץ על החד-מושבית. ״גיים טיים״, הוא אומר לי וקורץ. היא שמה איזה תקליט אבל הוא מנגן כל כך בשקט שקשה לדעת מה זה. היא מגיעה עם האצבעות בתוך שלוש כוסות ובקבוק וודקה בבית השחי ומניחה אותם על השולחן בסלון. כשהיא מתכופפת למזוג אני רואה שהיא לא לבשה תחתונים, והיא מגניבה מבט אחורה וקורצת גם היא. היא מגישה לי את הכוס שלי ומחייכת חיוך אכזרי מאוד. היא מרימה את שתי הכוסות הנותרות, מקפידה להתכופף בשבילי, ומתיישבת על הברכיים שלו. הוא לוקח ממנה את הכוס.

״יש לי קראש מטורף עליך״, היא אומרת לו. ״ידעת?״

״הוא סיפר לי״, הוא אומר. הם אבודים בעיניים זה של זו. אני לא קיים פה.

״לחיים״, היא אומרת ומרימה וכולנו שוטים במלרע.

״טוב״, היא אומרת, ״אני הולכת להתרענן מה שנקרא״. אנחנו נשארים לבד.

״אתה רועד״, הוא אומר לי. ״שחרר אחי״.

״קל להגיד״, אני אומר לנעליים שלו.

״וגם אם לא״, הוא אומר, ״יש לה קראש עלי. פרגן לאחיך״.

״מפרגן״, אני מסנן, והיא נכנסת פנימה עירומה.

היא הולכת בין המבטים העגולים שלנו, כולה חמוקיים מענטזים ברישול מכוון. היא מושיבה את הישבן העגול, העירום שלה על מכנסי ההתעמלות שלו ואומרת משהו אידיוטי כמו ״אוהב מה שאתה רואה?״ והוא מחייך בזמן שאני לופת את מסעדי הכיסא ומנסה לא לעקור אותם מהמקום. הוא מושיט אצבע ומלטף לאורך הזרוע שלה, והיא מלטפת לו את הפנים. הוא מועך לה את השד ביד שניצחה אותי בסקווש לפני שעה קלה. היא מושיטה יד לריצ׳רץ׳ שלו. כשהם מתנשקים הוא חופן לה את התחת ואני בוהה בכוס שלה שנגלה דרך הפלחים ומהמרחק הזה אני מבין, אולי החלק הכי מעליב של הערב, שלמרות כל מה שהיא אמרה לי על הנושא לאורך השנים, בשבילו היא דווקא בסדר עם לגלח. היא גולשת לרצפה ומורידה לו את המכסיים באלגנטיות ראויה לציון, ואומרת ״אל תתנו לי להפריע לשיחה שלכם״ בזמן שהפה שלה מתלבש על הזין של החבר הכי טוב שלי. הכוס החלק שלה קורץ לי מהרצפה. 

״אז איך בעבודה?״ הוא שואל ומתרווח, מניח את כפות הידיים מתחת לראש. בינתיים, הראש שלה עולה ויורד במרץ.

״אני... אני לא יודע, אני מעדיף שלא נ--״ היא מרימה אצבע מאיימת אחת בלי להפסיק למצוץ ואני משתתק ומתעשת ואומר, ״האמת וואלה נחמד״.

״הבוסית החדשה נחמדה?״

״נחמדה״, אני מאשר ומתחלחל כשאני שומע אותו נאנח ממש באמצע המילה שלי. זה מרגיש לי חצוף, לא יודע להסביר למה.

״תמשיך תמשיך״, הוא אומר לפרצוף חסר הדם שלי, ״אני יכול להתרכז בשני דברים״.

אני מתאר את הקטע עם הבוסית החדשה לאף אחד. היא משתנקת על הזין שלו, זיעה מבהיקה על הגב שלה. הוא עוצם עיניים ונאנח. אפילו אני לא מקשיב לעצמי. היא מרימה את הראש לקחת אוויר, והוא תופס לה בשיער ומושך אותה אליו, מושיב אותה על הברך שלו ומעלים אצבע אחת, ואז עוד אחת, בתוך הכוס שלה. כשאני מסיים את הסיפור אני מבין שהזין שלי עומד, שהוא עומד כל כך חזק שתיכף ייקרעו לי המכנסיים. היא גונחת ומתפתלת, כמו שהיא עושה כשממש נעים לה, והיא מניחה יד אחת על החזה שלו, כדי לרסן אותו, ובקול מסומם מחרמנות אומרת, ״מותק היה משהו שרצית לבקש ממנו, נכון?״ ומכוונת אלי את מבט הטורפת שלה.

״נו״, אני אומר ויודע שזה לא יעזור, ״נו אנחנו כבר בתוך--״ ועוד פעם אצבע אחת מאיימת. הוא מסתכל על האצבע שלה, ועל המבט שלי, ונראה שהוא מבין הרבה דברים חדשים עלי, דברים שלא רציתי שהוא יידע. ״נכון״, אני אומר.

״תשאל״, הוא אומר.

״אתה...״

״זאת לא שאלה אחי״, הוא אומר והיא מרימה גבה.

״אתה מוכן בבקשה״, אני אומר.

״אין צורך למתוח את זה״.

״אתה מוכן בבקשה לגמור בתוך אישתי?״

״בשמחה רבה״, הוא אומר, קם ולוקח אותה לחדר השינה שלנו.

אף אחד לא אומר לי לבוא אז אני נשאר לשבת שם על החד-מושבית ולהקשיב. די מהר הסלון מתמלא בגניחות שלה. אני מנסה לחשוב עליו במקלחת, לעשות השוואות לא בריאות. אני נוגע קצת בזין התפוח שלי ומרגיש אשם. שניהם גונחים וצועקים. קצת תיאטרלי, אני חושב, ואז מבין שהם צועקים את השם שלי. אני הולך לחדר השינה. הדלת כבדה לי באופן לא רציונלי, ולא במקרה. אני פותח את הדלת לראות את הרגליים שלה פשוקות ואת התחת שלו ממש בין שתיהן, עולה ויורד, עכשיו בקצב של מרתון, לא ספרינט.

״שומע אחי״, הוא אומר בלי להפסיק, ״יש משהו שאני אוהב ככה לפני שאני גומר״.

״אני מקשיב אחי״, אני אומר. היא מצחקקת.

הוא מתאר מה הוא אוהב והיא משמיעה קולות של אורגזמה קטנה, ככה, רק מהתיאור.

אני מתקרב אל המיטה ויורד על הברכיים. אני מתקרב וזה לוקח חצי שניה במציאות ונצח בראש שלי. אני מצמיד את האף בין שני פלחי התחת שלו. אני מוציא את הלשון מהפה ומלקק לו את הביצים. אני מפרגן לו ככה עד שהוא גומר בתוך אישתי.

Chucha - לא רציונלי, ולא במקרה
לפני שנתיים
בכוח המוח{Aion} - כשאתה מפרגן זה עד הסוף.
לפני שנתיים
Grey / Green - Bros before hos
לפני שנתיים
בכוח המוח{Aion} - תכלס (:
לפני שנתיים
FlowerKitty​(אחרת) - עוד לא קראתי ואני רק רוצה להגיד שזה סיפור! של גריי/גרין!
לפני שנתיים
Grey / Green - אהבה שבלב שאת.
לפני שנתיים
עשהאל​(נשלט) - אהבתי מאוד.
לפני שנתיים
Scarlett O'hara - הו גריי
לפני שנתיים
Story​(נשלטת) - 🔥🔥🔥
לפני שנתיים
פרלין​(נשלטת){ש} - למה זה היה כל כך מחרמן?
לפני שנתיים
QT - הו. תודה לאל.
לפני שנתיים
MRY​(נשלטת) - הרגת
לפני שנתיים
סתם עוד פנטזיה​(נשלטת) - .
לפני שנתיים
Netrunner​(נשלט) - תמצאו לו כבר שידוך במקום רק להתחרמן ממנו 🤗
לפני שנתיים
Shish​(שולטת) - היר, היר!
לפני שנתיים
Kitty frank - אם היה כפתור 'אוננתי' ליד הלייק הייתי לוחצת.
לפני שנתיים
AmbiValentine - אקורד סיום משובח לנחיתה מטיסה. הזנת בי עוררות של after flight.
השינה שלי (ולא רק) תותים, במלרע.
לפני שנתיים
Grey / Green - הבאנו שלום עליכם!
לפני שנתיים
AmbiValentine - וחלום!
המדד היעיל זה המשכיות מתבקשת לסיפורים.
לפני שנתיים
Shish​(שולטת) - תענוג, as ever :)
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י