ירקרקות האופר

את תבואי אלי בשמלה עמוקת מחשוף. את תדפקי בדלת ותמתיני. חור ההצצה יחשיך ואת תסתכלי עליו ותנשמי עמוק. את תעבירי משקל מרגל לרגל והדלת תיפתח. אני אלבש כפכפים ומכנסיים קצרים וטישירט של סטאר וורז ויהיה ברור לשנינו שזאת הפיג'מה שלי. את תתנצלי על האיחור, אני לא אענה. יהיה בינינו רגע של דממה מתוחה אבל הוא יתקלקל כשהאור בחדר המדרגות ייכבה באמצע. את תגידי "הנה בבקשה" ותתני לי את הפיצה שלי. אני אדליק את האור ביד ימין ואחזיק את המגש ביד שמאל וכשתתני לי שקית עם תבלינים ובקבוק קולה אני אנסה לאזן אותם על המגש של הפיצה, ואני לא אצליח, ואני אניח את הפיצה על הרצפה, אקח את השקית ואתלה אותה על הידית של הדלת, וכל זה ייראה לך כמו ריקוד מלא יופי ואז הכלב שלי יבוא וירחרח לך את המפשעה. אני לא אתנצל ואת תשימי לב שלא התנצלתי. אני אסתכל בך בעיניים עייפות ואז אבין פתאום ואגיד לך "חכי רגע" ואעלם בנבכי הבית, משאיר אותך שם עם הכלב; הוא ירחרח ואת תתני לו. כשאחזור את תושיטי יד ואני אספור לתוכה תשעה שקלים במטבעות, מטבע מטבע, ועם כל שקל אני אגע קצת בכף היד שלך. אני אגיד לכלב "מוקי בוא" למרות שלשנינו יהיה ברור שלא קוראים לו מוקי, ועם הרגל אחליק את הפיצה לתוך הדירה, ואסגור את הדלת בלי שלום, ואת תישארי בחדר המדרגות עם המילים האלו, "מוקי בוא", ואז ייכבה שוב האור.