אני כאן כבר איזה זמן. משנת 2008... מתברר .
כותב. קורא ולא מגיב מספיק אני יודע. אבל תדעו שמרבים אני נהנה ואף מאוד.
אפשר לספור על אצבעות כף יד של נגר ותיק, את מספר הפעמים שיצא לי לפגוש נשים מכאן.כולן היו נשים מדהימות.
לא יצא. ולא משום סיבה מתנשאת או דומה.
עבורי, הקריאה בבלוגים כאן היא כניסה לעולמות כפי שהכותבים מאפשרים לי להכנס.
במיוחד אני עוקב אחרי תהליכים שאנשים כאן עוברים (לפחות כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכתיבה שלהם).
לפעמים אני קורא התלהבות ראשונית מגבר/אישה, ממפגש אמיתי או לא, התאהבויות ושברן, קימה על הרגליים והתאוששות, נפילה לאותם בורות שוב ושוב, או לפעמים לבורות חדשים, והיציאה מהם שוב.
לפעמים אני בא לבקר לאחר זמן רב, מוצא סיפורים ומצבים ומתחיל לעקוב אחריהם כמה זמן, רק מהנקודה שנחשפתי אליהם ולא מחפש את ההקשר אחורה. לפעמים דווקא כן.
אז מה אני רוצה להגיד, חוץ מהעובדה שפנייה ישירה לקהל וירטואלי פתאום נשמעת לי מוזרה?
שום דבר מיוחד.
(חוץ ממה שאמרתי כבר לעיל)
