לפני 15 שנים. 22 במאי 2009 בשעה 10:35
החיוך שמרוח לי על הפנים מאתמול... לא רוצה לרדת.
הגעתי הביתה אמש, חצי מסטולה.
באוטובוס חייכתי לעצמי ועצמתי עיניים לסירוגין.
קמתי הבוקר מחוייכת, שקטה.
מלאת מרץ להסתערות על הבית. לנקות.
חזרתי להרגל להציץ במראה, לבדוק את הסימנים שנשארו. (:
פתאום שמתי לב כמה אושר מעניקים לי הפרחים בגינה החדשה שלי.
כל עלה קטנטן ופרח צבעוני, ממלא אותי.
שבת שלום.