לפני 15 שנים. 7 ביוני 2009 בשעה 18:16
היום התקיימה בגרות בתנ"ך.
מישהו אמר לי :את, אם אני מביא לך עכשיו שאלון של הבחינה, את פותרת הכל.
לא נבחנתי. גם לא ממש התעמקתי בשאלון הבחינה, על אף שקיבלתי אחד כזה.
ובכל זאת ציטוט אחד תפס אותי.
ציטוט מקהלת,יא:
"שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך... והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך
כי הילדות והשחרות הבל."
ואני מתלבטת ביני לביני, ומי שלא ממש שמח בילדות שלו, יטיבנו ליבו לכשיתבגר?
מן הסתם כן, רק שהעבודה מאומצת יותר.
להעביר את הכעס מהלב, לוותר, לקבל.
זה יקרה מתישהוא?
אני מייחלת לזמן הזה, שאדע לסלוח וולוותר על הכעס והעלבון ותחושת חוסר האונים שמביאה לתסכול.
