והנה נגמרה לה הזוגיות הראשונה מאז שהתחלתי להתעניין, אקטיבית, בבדס"מ. נגמרה בטוב, בגלל סיבות לוגיסטיות בעיקר, אבל עדיין, נגמרה. התאבלתי קצת, ועכשיו אני מנסה לנתח אותה, לצמוח מהחלקים הטובים.
זאת היתה הפעם הראשונה שהרשתי לעצמי להיות ממש דומיננטי במיטה - לחלק הוראות, להחזיק אותה מהגרון, לדחוף לה אצבעות לפה. הים גם קצת יותר ספאנקים מבד"כ, שכללו שימוש בביטויים כמו "עונש", ו-"ילדה רעה". לא משהו רציני בסטנדרטים של הכלוב, אבל הופתעתי לגלות כמה זה שיפר את הסקס, וכמה היא נמסה לי בידיים. כמה כיף זה היה לשנינו. זה, לצד הכושר המשופר בהרבה שלי (סרקולציה שאפשרה לי להגיע לזקפה שוב מהר יותר, סקוואטים ששיפרו את תנועות האגן שלי, סיבולת לב-ריאה שאפשרה לי להחזיק יותר זמן... אני לא זוכר שעשיתי משהו ספציפי ללשון ולאצבעות, אבל כנראה היה משהו גם שם) הפכו את מערכת היחסים הזאת לאחת מהחוויות המיניות המוצלחות יותר של חיי.
עד היום תמיד החזקתי את זה בתוכי - גדלתי אל תוך המהפכה הפמיניסטית וקיבלתי ככלל שנשים לא רוצות להרגיש כמו אובייקטים מיניים ומעדיפות יחס עדין, אז פשוט נעלתי את החלק הזה מאחורי סורג ובריח והשתדלתי להיות מה שחשבתי שאני אמור להיות. אני תוהה היום כמה פיספסתי בדיעבד, כמה פעמים הרעלתי את חיי המין שלי עם האמונה הזאת, עם הניסיון להתאים את עצמי לאיזה גרסה נקייה של גבריות ונשיות שלא לגמרי מתאימה לעולם המלוכלך שאנחנו חיים בו.
לומדים. כל יום הוא שיעור חדש. מהיום, אני ארשה לעצמי קצת יותר - עדיין בתחומי ה-SSC, אבל יותר. במקום להצטער על העבר, אני מתרגש לקראת העתיד. אני בטוח שמערכת היחסים הבאה תהיה מוצלחת אפילו יותר.
