ההשתהות הארוכה מול הארון בחיפוש אחר מה ללבוש, גבתה מחיר של איחור למקום. שמלה אחר שמלה, בגד אחר בגד נערמו בערימה מבולקת על המיטה. לאחר דקות ארוכות, גמרה אומר ללבוש את השמלה השחורה. היא כיבתה את האור ועזבה את החדר. הלובי לא היה עמוס אנשים, עיניה חיפשו את תמר.
"את נראית מעולה" עשיתי חצי סיבוב והנה תמר בשיא הרוגע, אוחזת דונאטס בידה ונוגסת בו ביסים איטיים מושלמים, כמעט אירוטיים. " תודה" השבתי לה בחיוך סמוק לחיים. " אז נלך?" אמרה וחייכה חזרה.
היא אחזה בידי וליבי החסיר פעימה. ידה החמה והמלטפת.... לא לא לא...זה ממש לא הכיוון! שנייה... האירועים עם תמר ייחרטו בזכרוני, אילו ידעתי לאיזה מקום היא לוקחת אותי...
תמר אחזה בידי וחצתה במהירות את הלובי, ליבי החסיר פעימה - הצעתה של תמר החלה קורמת עור וגידים. הרגשתי כאילו כולם מסתכלים עלינו, כאילו כולם יודעים לאן אנחנו הולכות ולמרות שאין בזה כל שחר, הרכנתי את ראשי מטה. לעומת זאת, תמר צעדה בראש מורם ובטיכסיות מופגנת, חדורת מטרה מובילה אותי אחריה ללא אומר.
כשיצאנו מלובי המלון אל הרחוב השוקק ומלא החיים, הרמתי את ראשי ויכלתי להשבע שראיתי כמה מבטים של כמה זוגות עיניים ננעצים בי. שוב, כולם מסתכלים...כולם יודעים..." תרגעי" קטעה תמר את מחשבותיי וכספר פתוח, קראה בי- "אף אחד לא יודע לאן את הולכת, את פשוט נראית מעולה וכנראה שגם הם חושבים ככה" הצביעה לעבר קבוצה של שלושה גברים שעמדו לא הרחק מאיתנו. " וגם הוא" הצביעה לעבר אדון בחליפה מרשימה, שישב על הספסל ועישן סיגר. " "בסדר! הבנתי..." תמר, חופשייה ומשולחת רסן הצביעה על אנשים כשם שמצביעים על בובות בחלנות ראווה. שום בושה לא הייתה לה. עתה, האיש בחליפה החל להתקרב לעברינו. אני מבינה את התנהגותו, שהרי לבטח ראה באצבוע של תמר כהזמנה מבורכת. ואווו!!! יום לא שגרתי בעליל- התחיל כך, ממשיך כך ולך תדע איך הוא יגמר. איפה משפטי הפתיחה הנדושים? איפה הפנייה המנומסת? מה קורה פה?!
" 100 דולר, רק כדי לראות אתכן מתנשקות" שאל, אמר, קבע... טון הדיבור שלו היה חד וממוקד. הוא עמד קרוב אלינו. גבר באמצע שנות ה-40, תווי פנויו מרובעות ואפו מחודד במקצת. לבוש במיטב מחלפותיו וריח טוב של אפטרשייב נידף ממנו. לקח לתמר חצי דקה, אולי פחות, לעכל את הדברים. תמר, שלא סובלת מחוסר כסף, הפתיעה אותי בהתנהגותה. ציפית שתגרש אותו, שתשלח אותו לדרכו בבוש ובכלימה אך במקום זאת- החלה להסתער עליי, מחדירה את לשונה החלקה לפי. לשונה חקר את פי ושפתיה הרכות ליטפו את שפתיי, גל של חום התפשט בגופי. היא מצצה את לשוני ואני נשכתי את שפתייה, כמחול סוער לשנותינו הסתופפו להן יחד. ואווו! הייתי בהלם!
" תודה לך!" אמרה תמר. " כבר הרבה זמן, רציתי לנשק אותה. הייתי עושה את זה בחינם" היא חטפה מידיו שטר של 100 דולר וחייכה.
והנה, תגלית חדשה שהכתה גלים והסעירה את אוזניי. מה זאת אומרת? תמר רצתה בי ולא היה לי שום מושג? אני מודה שיש לי פנטזיה להיות עם אישה אבל הבעיה אצלי שלא תמיד אני יודעת לתרגם מחשבות לכדי מעשים. שתקתי, לא רציתי לפתח דיון על מה שתמר אמרה. הייתי נבוכה.
עיניו של נהג המונית, נשקפו לא פעם מהמראה. אני ותמר, ישובות במושב האחורי, מתנשקות בלהט. מידי פעם קוטעת תמר את הנשיקה, במשפט או בכמה מילים למשל: " אין לך מושג כמה זמן רציתי אותך, כמעט מהתחלה שהכרתי אותך" . שוב פיה נצמד אל פי ולשונה התפתלה עם לשוני. " בחיים לא הייתי עם אישה" הודיתי בבמבוכה ומיד חזרתי לנשקה שוב. תמר שלחה יד לעבר החזה שלי, באותו הרגע לא היה איכפתי לי מכלום. ידעתי שהנהג צופה בנעשה, בטוח לא דמיין ולו לרגע, שיזכה בכרטיסים לשורה הראשונה של ההצגה הכי טובה בעיר. תמר הסירה את הכתפיות של שמלתי, חלצה את שדיי והחלה ללקק את פטמתי הזקורה. לשונה הסתובבה סביב, פיה החל לינוק את את הפטמה הענוגה. לאחר מכן, עברה לשד השני תוך שהשד הראשון זוכה למגע אצבעותיה המלטפות. ככה המשיכה כמה דקות. זה הרטיט את גופי, החלתי להרטב. תמר שלחה יד מתחת לשמלתי, מסלקת את תחתוני הצידה והחלה לדחוף את אצבעותיה אל נרתיקי. מידי פעם שלחה אגודל, שעיסה את הדגדגן התפוח. גנחתי מעונג וצרחתי מהנאה!
" בקשר למה שאמרת קודם- אפשר לסדר את זה... כלומר, שתהיי עם אישה..." לחשה ברוך.
בתגובה, נשקתי לצווארה כמעין אות הסכמה לדבריה. קילפתי את חלקה העליון של שמלתה וחשפתי זוג שדיים יפיפיים. פיטמותיה ורודות ומושלמות, משוועות למגע. לשוני ליטפה בהיסוס את פטמותיה כאילו היו הם מעדן שטעמתי בפעם הראשונה. היא אחזה בראשי והצמידה אותי אל חזה, ינקתי בעונג את שדייה, מצצתי את פטמותיה בחוזקה ולעיתים נשכתי קלות. תמר גנחה והשמיעה צלילי אושר, מקפידה ללטף את ראשי. היא הרימה אותי לנשיקה ושוב לשונותינו יצאו בריקוד סוער, משתובבות האחת עם השנייה.
נסיעה של 20 דקות ארכה שעה, הנהג הממזר האריך את הדרך. תמר פתחה את הדלת ויצאה מבלי לשלם.
