לפני 6 שנים. 16 בדצמבר 2017 בשעה 13:19
איך נחלצים מארון הקבורה הזה
שהזמן רק דופק בו עוד מסמר ומסמר
אין דבר נורא יותר מלהקבר בעודך בחיים
בעצם יש - להתרגל לארון הקבורה
לא להזדעזע ולזעוק יותר
להתפעל מנוחותו, להתמכר
ואהבת.
מיזוגניה אהובתי (הוצא לפרישה) :)שגר ושכח
שחור ופתור
״ייתכן שהפשע הנורא ביותר שאנו מבצעים איש לרעהו, הוא אותה הצגה יומית של שפיות״. יו פראתר
“We are all searching for someone whose demons play well with ours”
with that said, לא מחפש רק לשחק עם שדים, אנחנו לא רק הפצעים שמרכיבים אותנו. המטרה העילאית הייתה ות מיד תשאר אהבה. מולה הכל מחוויר ועבורה (כמעט) הכל יוקרב.
זה לא רקוב זה דבש
גרפומניה להמוני
Only the mediocre are always at their best.” — Jean Giraudoux"
"באוננות כמו באוננות - אין דבר כזה שאין דבר כזה" (אני)
את הדברים הכי טובים שלי אני כותב מייד אחרי השינה
זה לא אני, זה אתן
חפש הקסם ורדפהו
סופר סתם
לפני 6 שנים. 13 בדצמבר 2017 בשעה 7:41
אם לא תרדפי אחרי זה לא יעבוד.
אם לא תלחמי עלי זה לא יעבוד.
אם לא תוכיחי לי שאת עשויה פלדת-עד-חמל.
אם לא תעמדי בכל מבחניי
אם לא תעמדי נטועה באדמה מול כל מפלצת שאטיח בך
אם לא תדחפי מול הדלת שאני יושב למרגלות צידה השני חוסם בכל כוחי ומחכה שלא תלכי ותמיסי אותה בחום ליבך (מבוסס על ילדון אמיתי)
אז מצטער, זה לא ילך בינינו
no hard feelings
חוץ מאלה שלעד גועשים בי
ומאכלים את ישועתי
לפני 6 שנים. 11 בדצמבר 2017 בשעה 7:27
לפני 6 שנים. 10 בדצמבר 2017 בשעה 11:10
לפני 6 שנים. 10 בדצמבר 2017 בשעה 10:07
"אני זקוקה לגבר שיש לו מקום להכיל אישה בלתי שיגרתית. שחושבת אחרת. שעושה אחרת. כזאת שתתחיל איתו, תפלרטטת איתו , תצמיד אותו לקיר ועדיין תרצה שלא יתבלבל ויהיה גבר."
לפני 6 שנים. 10 בדצמבר 2017 בשעה 7:29
בואי נערוך מסע ביחד
שביל חוצה שנינו
נעניק רולפליי לכל אחד מהארכיטיפים שבתוכנו: אב, אם, ילד, ילדה, פגוע, פגועה, נסיכת שמש, סוס פוני שהוא חד קרן , דובי, פתית שלג, קישוא
נתפשט עד לאחרון פצעינו, עד לגושי הנוזל הדביק והדוחה שבהכי תחתית שלנו, עד לסודות שהכי יגרמו לכך שיכלאו אותנו להרבה שנים
ונתאכזר ונחמול, כמו שעולם נורמלי היה אמור להעניק לנו מרגע היווצרנו
אחרי שכל הלכלוך בחוץ הנפש נקייה
בושה ואשמה לא יכולות יותר לנגוס לך בעקבים כי כבר הכל בחוץ
וכבר לא צריך יותר להוכיח, אני שאני גבר ואת מה שנשים אמורות להוכיח. אולי אצלכן זה יותר להוכיח שאתן לא, לא כל מה שאתן אמורות להתנצל עליו.
אולי שם תבוא הקבלה, העצמית ושל האחר. של הכל בסדר ולא צריך לשנות כלום. כולנו זקוקים לרגע הביטחון הזה. גם אם לאחריו נסתער מחדש על להתפתח ולהתעלות. הפעם מהמקום הנכון והנקי.
but i digress
אולי בדסמ הוא התיקון להורים שלא היו לנו.
אולי זו הדרך הכי עמוקה לאהוב כי היא אלימה ושוברת מוסדות רעועים במיינד.
אולי זו הדרך היחידה להתפשט.
אולי זו הדרך היחידה לספר את הסודות שלנו.
אולי זו הדרך היחידה להרגיש מה שהייתה מאשרת לנו להרגיש חברה חכמה ובריאה.
אולי אני רק חי בתוך הראש הגדול שלי, בונה מודלים למכביר.
אולי זו דרך לזמן את הראש הגדול האמיץ האחר.
but i digress
לפני 6 שנים. 10 בדצמבר 2017 בשעה 6:53
אני אוהב נשים חזקות
נשלטות או לא, אני אוהב נשים חזקות
(בעיקר נשלטות כי הכי קל ללבוש את פוזת השולטת ולדבר בקלישאות של עוצמה)
שלא מתנצלות כמו שהחברה מלמדת אותן לעשות
שרואות מה הן רוצות, מושיטות ידן ולוקחות
שמסמנות מטרה ושום דבר לא יעצור אותן
שאוהבות כמו אימהות, לביאות והילדות הקטנות
שהן מרשות לעצמן להיות
אני אוהב נשים חזקות
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=1017
לפני 6 שנים. 8 בדצמבר 2017 בשעה 3:09
לפני 6 שנים. 6 בדצמבר 2017 בשעה 10:53