מיומנה של Angel

האם לדעתכם ניתן לתקן פגיעה באמון? 

אם כן כיצד?

אם לא, מדוע לא? 

"איך מסתדר לך האינטנסיביות שלך עם העובדה שאת נשואה?"

אני אחדש לכם - זה לא מסתדר.

זה פאקינג דיסוננס תמידי.

אני לא נהנת מעצם הבגידה, לא מרגש אותי ואף מוריד לי. שלא תחשבו על להיכנס לטריטוריה שלי כי אני נושכת וחזק - במטרה להכאיב ולהרתיע.

אני בדסמית, מה לעשות, זו אני. 

לא מתנצלת על מי ומה שאני. 

אני דורשת, אני אינטנסיבית, אני טוטאלית, לא לבעלי לב חלש, לא לכל אחד. 

לפני הכל, חשובה לי חברות.

חשובה לי משיכה מנטאלית ופיזית ואני רוצה תשוקה. 

לא, זה לא מסתדר עם היותי נשואה וככל הנראה עם לא יסתדר ויהיו מהמורות.

אבל זו אני, אני כזו ולא תצליחו לשנות בי את המהות הזו.

אני גם מונוגמית. 

חשוב לי אמון ביטחון ושייכות רק עם השילוש הקדוש הזה אני מסוגלת לעוף למחוזות רחוקים ולצאת מהקופסה שלי בידיעה שתמיד יהיה מי שיתפוס אותי כשאני אפול כי יש לי נטייה לאבד את הראש אז צריכה גבר עם רגליים נעוצות בקרקע שבמובן מסוים יעריץ את האדמה שאני דורכת עליה בהערכה מתוך ידיעה שאני מצידי אתן לו את העולם על מגש זהב מנצנץ כדי שיהיה מאושר. 

בלי אלו, 

אין בכלל על מה לדבר. 

רות סוף. 

Angel

סדרת שאלות רנדומליות למראית עין (לא מיומנת)

הובילה אותי למסקנה שאולי הגיע הזמן להגדיר את מה שמבחינתי נתפס כחמקמק ומאתגר להגדרה.

באופן כללי אני אדם שלא מתחבר להגדרות מכיוון שהם סובייקטיביות לרוב, גם במקרים בהם יש רושם למראית עין של קונצנזוס אך אומרים שכדי להגיע למטרות צריך להציב יעדים ראליים בדרך שיובילו למטרה.

חשבתי על זה הרבה והגעתי למסקנה שאני רואה שליטה כדרך חיים, זה לא משחק מבחינתי.

אני לא מזייפת או מעמידה פנים, זה משהו מאוד אישי אינטימי ועמוק אצלי שמגיע לליבה של האישיות שלי.

אני מניחה שחששתי במובן מסוים להביע את זה במילים כי אנשים נוטים לפרש את זה לא נכון ולנסות להשתמש במילים שלי כדי "ללכוד" אותי.

אני אישה של 24.7, אני צריכה טוטאליות אצל מי שמולי מכיוון שגם אני טוטאלית ופורחת בעיקר כשמושקעת בי המון אנרגיה, זה תמיד מעורר בי צורך לתת יותר, מכיוון שאני אוהבת לתת וכמה שאני מקבלת אני מחזירה כפול, מתוך תחושת הערכה.

אני מחפשת קשר שתהיה בו כימיה, כמיהה, הכלה ושיתוף.

כזה שיעזור לי ללמוד את עצמי ובו זמנית לא פחות חשוב, יעזור לי ללמוד מי נמצא מולי. 

מבחינתי חלק מלהיות חזק ועוצמתי זה היכולת לחשוף עצב חי, לשתף להיחשף ולהיפתח, להביע פגיעות ורגישות ובמילים אחרות - לאמץ את החולשות שלך.

אני באמת מאמינה שאני יכולה להרגיש אם זה מתאים או לא בעיקר ברגע שנחשפים במידה מסוימת ומגלים פגיעות.

אני לא מתחברת לשולטים שמצפים שהם יגיחו ואני אעשה כרצונם כדי לראות איך זה מתקדם.

מבחינתי קשר שליטה אידאלי, מעבר להיותו אינטנסיבי ומכיל, צריך להתחיל בסוג מסוים של ידידות שיתוף והכלה וכשיש התאמה ונוצרת כימיה ויש מתח כזה באוויר, אפשר לשלב אלמנטים, בסוג של טיזינג כזה , של שליטה, שהרי כולנו יודעים למה התכנסנו כאן.

אני טבעית ואוהבת טבעיות ואותנטיות, לא מאמינה בלאלץ אותי בכוח או עכשיו תעשי כי אמרתי. אני רוצה לרצות לעשות ולהיות מובלת.

אני בחורה דומיננטית וחזקה שמחפשת מנהיג שיוביל אותי.

אני יודעת שיש לי המון מה להציע מכיוון שאני בחורה טוטאלית וכשאני בוחרת זה all in. זה לא אומר שמיד אני אהפוך לצייתנית עיוורת - כי לא, אני תמיד אחשוב ואשתמש במוח וגם כשאני הצייתנית הגדולה והעיוורת ביותר, זו תמיד הבחירה שלי.

אני מאמינה שאין מחמאה גדולה יותר מזה שמישהי מחליטה לתת את עצמה וכולה למישהו - אם זה לא הכיוון וזה לא מוערך או לא מובן,  כנראה שזה לא כוס התה שלי.

אני אוהבת מעברים חדים, כי זה חלק מהאותנטיות מבחינתי, מעבר בין חזק לחלש, בין שיחה נורמטיבית לשיחה בין נשלטת לשולט שלה, מעבר בין רך לכוחני. 

אני יודעת בדיוק איך קשר כזה צריך להרגיש ולהראות

זה אתגר עבורי לתמלל תחושות ואנרגיות למילים כתובות מכיוון שאני אדם שלמד תמיד לסמוך על תחושות הבטן והאינסטינקטים שהוכיחו את עצמם פעם אחר פעם.

אני חזקה מספיק ללכת רק בכיוון שמתאים לי ולפסול על הסף כל מה שלא עומד בדרישות, מאמינה שכך אני אמצא בסוף את האחד שחושב ורואה את הדברים בצורה זהה אליי ואני גם בטוחה שהוא לא יהסס להביע את זה בפניי.

אני מודעת לדיסוננסים והקונפליקטים המובנים שאני מייצרת, 

זה חלק ממי שאני, חשוב לי to keep ir real.

רות סוף.

Angel

אני מקבלת המון התייחסויות בפניות אליי למשפט בפרופיל שלי בסגנון של - "תרגישי בנוח לחפור לי".

אין לי מתג on off למצב חפירה.

או שיש כימיה או שאין.

או שרואים את הדברים באותו אופן - או שלא.

לפעמים זה פשוט לוקח לי זמן.

אולי זה הדיסוננס הגדול ביותר אצלי,

היכולת שלי לכתוב חשוף ולהביע את עצמי כאן במילים ש"בעולם האמיתי" לוקח לי כפליים זמן או שבירה של קרח כדי להיפתח ולחשוף.

הביישנות והפגיעות שלי לעיתים מונעות ממני בעולם האמיתי להגיע לכל מיני מקומות מחד אבל מאידך שומרות עליי.

אני מניחה שחסר חלק בפאזל כדי שאני אוכל באמת להיות - אני.

אני בחורה שמנמנה, תמיד הייתי.

חלק בי תמיד שאף לרזון כי בעיניים שלי כמו שפורש זו המכונית המושלמת עלי אדמות וכך מכונית צריכה להראות, אותה תפיסה יש ביני לבין עצמי על הגוף שלי.

תמיד חיפשתי אשרורים חיצוניים להיותי סקסית על אף שתמיד ידעתי שנוטף ממני סקס אפיל.

יש משהו באנרגיה שאני משדרת, מכיוון שאני אישה חזקה, שמאוד מרתיע גברים.

זה מרתיע כפליים מכיוון שיש לי מראה תמים ונאיבי, ילדותי משהו, שגורם למי שמולי לחשוב, רגע, למה לי להשקיע בילדה נאיבית ותמימה כזו.

יחידים בודדים 

אלו שהם כמוני - אלו שמסתכלים עמוק עמוק בלבן של העין, קולטים את העומק והמעבר של מה שיש מולם.

אני לא צריכה לכתוב להם שאני טוטאלית בפוטנציה, הם כבר יודעים את זה.

אני לא אוהבת להארחך בהסברים, תנוחות, אהבות שלי.

המהות אצלי קשורה באדם שנמצא לידי ולא באקט עצמו.

מנטאלית ,

כבר אמרתי? עומק, כבר כתבתי?

ובכלל רציתי לכתוב פוסט על התהליך שאני עוברת בלקבל את עצמי, ללא קשר למידה שאני נמצאת בה.

המזל שלי בחיים זה שאני רחוקה מכיעור, על אף היות יופי עניין סובייקטיבי.

מישהו אמר לי שאני פורחת.

אני חושבת שיש בזה מן האמת, ולו מכיוון שאני עובדת על לקבל את עצמי היום ולא את המקום שבו הייתי רוצה להיות שמרגיש לי רחוק קדימה.

אני חושבת שרובנו מחפשים משמעות בעולם.

גם אם אנחנו לא יודעים להגדיר את זה, אנחנו רוצים להיות משמעותיים, לחולל שינויים ולתת ערך כלשהו.

משמעות זו מילה חזקה.

לכן, אני חושבת שלהרגיש/להיות חסרת משמעות/חשיבות,

זו תחושה לא כיפית.

כשזה קורה עם מישהו שלא אכפת ממנו, ניחא.

כשמישהו חשוב ומשמעותי עבורי מתייחס אליי כשאחת שניתן לשכוח/ חסרת משמעות - זה כואב ומפריע.

זה גם מעורר תחושות שאני לא אוהבת להרגיש.

אני מניחה שגם גברים מרגישים כך.

אולי זו הסיבה שאם אני רואה שזה לא הכיוון אני מעדיפה לחתוך בהתחלה מאשר למתוח מסטיק משהו שלא יוביל לשום מקום

המון זמן שלא כתבתי.

אני חושבת שזו התקופה המטורפת שאני חווה כרגע בחיי.

אני עובדת הן לילות והן ימים וזה מתיש את הנפש.

המשקל שלי הוא נושא חשוב לי, מכיוון שאני רואה את הפוטנציאל שלי להגיע רחוק ולהראות הרבה יותר טוב.

מניחה שזה פרפקציוניזם שכזה שטבוע בי.

אני בחורה ביישנית שלוקח לה זמן להיפתח, אך כשאני נפתחת, אם אני נפתחת, זה כל הדרך בלי ברקסים, בטוב ובפחות טוב.

אני מזכירה לעצמי את מה שהמורה להיפהופ תמיד אומרת לנו,

תסתכלו במראה ותאהבו את עצמכן כמו שאתן היום, זה חשוב להעריך ולקבל את הנקודה שנמצאים בה בהווה ועבורי זה משהו שאני צריכה להזכיר לעצמי.

חרגתי ממנהגי בבלוג ולבטח הפוסט יושמד בהמשך...

שבוע מבורך לנו.

אז הייתי בטאבו היום,

אחרי עשור שלא הייתי במסיבות בדסמ.

אין חדש תחת השמש,

אותה גברת בשינוי אדרת.

רק לא מעט אנשים יפים, זה היה נחמד.

אם אתה מספיק גבר להיות בוטה וישיר,

תהיה מספיק גבר להגיד יש לי זין קטן.

או לחילופין - לא מתאים לי.

העיקר לא משחקים משחקים. 

ברוכים הבאים לגן

Angel

אני בחורה מנטאלית.

הבעיה בלהיות בחורה מנטאלית זה שיש לי העדפות מראה ספציפיות שאינן ניתנות לתיאור.

זה כמו מנגנון כזה שאו שאני עפה או שאני מתרסקת.

מניחה שזה קשור לאופי האימפולסיביות שלי שמקשה עליי לעצור את עצמי מדברים.

אם החיה שלי מתעוררת אז בכלל, אני קרובה לאיבוד שליטה כי המוח שלי לא מתפקד.

העניין הוא עם מוח, 

שהוא תמיד בשלב כזה או אחר נכנס לפעולה.

אז מה קורה כשהמציאות מתנגשת עם המוח?

Problema.

רות סוף

-Angel-