המסע שלי

אז בדירה המשותפת שלנו, (וזאת הסיבה היחידה שעוד לא חפרתי על הסשן בסין)

היא כבר התפנתה

ואני מתחיל לארוז וכך לאט לאט אני מקפל את אימפריית הבדסמ הקטנה...

מלא ציוד, חבלים , נדנדת סקס, במבוקים ומלא צעצועים.

הכל נכנס למזוודה אטומה (כמובן כי אולי באים לעזור לי)

וכל אני מפרק אימפרייה קטנה.

אבל היא תיבנה שוב, והציוד הזה יהיה בשימוש, ויהיה נעים מפתח ובטוח, ויהיה סקסי וכיף.

השאלה רק איפה...

אווווו מייי פאקינג גאד!

הרגע יצאתי מהסין, ואמאלה איזה מטורף היה

אני לא יכול לחכות לכתוב...

(את מה שירשו לי לכתוב) 😋

הכתיבה משחררת 

קטעים כמו שכתבתי בשני הפוסטים האחרונים

כמו הכאב שתיארתי, זה משחרר

גרררר

חלק אחד נמצא ממש פוסט אחד למטה

החוקים איתה ברורים אבל לא נוקשים,

אוח איך אני אוהב את החוקים איתה...

אז החוק אומר פשוט מאוד, בכניסה למועדון אני צריך לבצע אקט טקסי שמראה את השייכות שלי אליה, אני משתחווה לפניה עם מצח לאדמה אחרי שנכנסנו למועדון, ואני לא זז עד שהיא נוגעת בי.

אז השתחוויתי, ואני מולה, לא רואה כלום מסביבי, אני יודע שאני במועדון הומה אדם אבל אני לא חושש לרגע, אני יודע שהיא שומרת עליי, אני מרגיש את המבט שלה חודר לי לגב, מדמיין קצת את איך הוא נראה, ואני פשוט נשאר, בבום הכל שקט, הכל במקום, אני במקום שלי.

ואני מחכה, ולא אכפת לי כמה זמן כי ברור לי שהיא שם, ואז היא נוגעת בי, אבל לא כמו שציפיתי.

בדרך כלל היא מניחה עליי יד על הגב, אם יש לה שוט ביד היא נוגעת בי איתו, מגע באיזור הראש, ולכן החושים שלי מתכוונים לשם, עורף יד גב, ופתאום אני מרגיש יד מלטפת לי את התחת.

אוו מיי גאד, אני לא מאמין שזה מה שאני מרגיש רק התחלנו, מה כבר סשן? ברור שאני רוצה כן! אבל באמת עכשיו? רק נכנסנו, והיד שמלטפת מתחילה לתופף עליי בחביבות.

אוקיי אני מבין סתם נדלקתי, אוח איך אני נהנה להיות חומר בידיים שלה.

ואז היא מתיישבת עליי קלות, טוב זה לא קורה בדר"כ, אני מקשיח את הגב ומתכונן לתמוך בה כמה שאני צריך, אני שומע אותה צוחקת, מקשקשת עם בעלה. כל-כך נעים לי.

ואז היא קמה ומסמנת לי לקום במשיכה בכתף, אני נותן למשיכה להוביל אותי והיא מרימה אותי מהשתחוות לכריעה על הברכיים ומצמידה את הראש שלי לירך שלה, אוחחח הירך שלה, אני נצמד ללא בושה לירך שלה, והיד שלה מלטפת לי את הראש...

תחושת הביטחון ממלאת אותי ומסיבה לי אושר נפלא.

היא מרימה אותי ואנחנו עושים סיבוב במסיבה, אחרי כל הקשיים שחוויתי בשבועות האחרונים זה כל-כך משחרר, לראות אנשים יפים, בלבוש סקסי, נשים מהממות גברים חתיכים, לבוש רומז או לא לבוש, פלאשבק מטורף ללפני 5 שנים.

אגב חמש שנים כמעט בדיוק, הפעם היינו במסיבת דקא שמציינת 13 לפטיש דיל, ובמסיבת פטיש דיל 8 עשינו סשן על הבמה במופע, בו היא חרטה לי על הגב "פטיש דיל 8" אוח הזיכרון!

אני יודע מראש שלא בטוח יהיה סשן, ואני בסדר עם זה, ברור שאני רוצה, אני במצב רוח זנותי למדי אני רוצה לשחרר את כל העכבות ואני יודע שאם יש מקום בטוח לשחרר בו זה איתה, אבל גם להיות פה במסיבה בהשגחה שלה ושלו, זה מספיק שחרור בשבילי, אנחנו עושים סיבובים, מלא אנשים באים להגיד להם שלום, ואני מרחף בתחושת חוסר ידיעה של מה קורה, בתחושת שחרור מוחלטת, לא אכפת לי לאן הולכים מה עושים...

היא שואלת אם אני רוצה לשתות משהו, אני מציע לה גם אבל היא מסודרת, אני עומד בתור ורואה שהברמנית מפנקקקת לקוח לפני כשהוא מזמין ויסקי קולה, ממש פינקה אותו עם הויסקי, אז במקום ג'ין וטוניק ביקשתי ממנה ויסקי קולה בקריצה, היא קלטה שראיתי את הפינוק שהיא סידרה את הלקוח לפני, חייכה ופינקה גם אותי.

מיד הויסקי עולה לי לראש ונותן לי באז מושלם, אני רוקד עם המוזיקה שהתאימה לי בול למצב רוח, משוחרר כל-כך, בכל פעם שהיא עוצרת אני עוצר לידה, ורוקד, כשהיא מקרבת אותי אליה אני רוקד לידה, כשהיא ממשיכה ללכת אני פשוט הולך איתה.

בשלב מסוים אפילו קלטתי שהלכתי אחריה עד שקלטתי שהיא נכנסת לשירותים ופשוט חיכיתי בחוץ שהיא תחזור, משהו בפשטות ובמהירות שחזרה לי ההתמסרות אליה, היה כל-כך ממכר ונפלא.

בשלב מסוים הדי-ג'יי שם איזה שיר שהיה "I’m a slut" ואז התחלתי לרקוד לידה קרוב, מצמיד את התחת שלי אליה בשטותיות גמורה, אבל גם המגע הקטן הזה בזמן הריקוד שיגע אותי והיא הצמידה אותי אליה חזק ואני פשוט מיידית מתחיל לגרגר.

וואי הגרגור הזה, הוא לא יצא ממני כל-כך הרבה זמן, וזה קורה בשניות שאני איתה.

בשלב מסוים בעלה נעלם, ואני שואל אותה איפה הוא והיא אמרה, "הלך להביא משהו מהאוטו" כל החושים שלי נדרכים, יש מצב שזה ציוד? יש מצב שהוא הלך להביא שוטים?

או פאק, או מייגאד, אולי כדאי לי להשתין לפני שהוא חוזר? שלא יהיה לי פיפי בסשן, רגע אולי לא יהיה סשן בכלל, אני בוחר לשחרר את המחשבות ופשוט להיות, ממילא לא מובטח פה שום דבר.

אחרי כמה דקות הוא פתאום מופיע ויש לו ביד כמה שוטים, הלב שלי צונח ומתרסק בבת אחת, אני מושיט לו יד כדי להחזיק את השוטים, וכבר כשהושטתי את ידי הוא כבר הביא לי אותם, האקט הקטן הזה שהיה לו ברור שאני מחזיק את השוטים, ולי היה ברור שאני צריך להחזיק אותם, אוח... אני חולה על זה, פשוט המקום שלי מולם, הוא כל-כך בטוח.

מפה הכל היה מטושטש, אני כבר לא בטוח בדיוק מה היה מתי, 

אני כן זוכר את הרגע שהיא הלכה לכיוון אחד השולחנות, משהו בהליכה שלה אמר לי שזה זה, כאילו היא נכנסה לזון שלה כבר, התרגשתי כל-כך, כמו ילד קטן.

אני הולך אחריה והיא מפנה אותי לכיוון השולחן, ומקפלת אותי עליו, אני מולה רכון על השולחן, התחת שלי מולה, מוכן למה שיבוא.

הגניחות יצאו ממני מיד, כמעט בלי שהיא תיגע בי, רק להיות שוב במקום הזה הקפיץ אותי לעננים, והיא עוד לא עשתה כלום.

מתחילים ליטופים על המכנסיים, אני גונח כמו חיה, אבל אני יודע שלא שומעים אותי בחסות המוזיקה, אני כל-כך נרגש להיות שוב במקום הזה.

הליטופים הופכים לספאנקים, אני מגיב לכל ספאנק, מנענע את התחת עם המוזיקה, מנסה לשדר לה "אני בטוב תמשיכי" לאט לאט הספאנקים ממשיכים, ופתאום ספאנק אחד חזק שדוחף אותי על השולחן, אני פולט גניחה לא נשלטת ואני יודע בדיוק מה קרה, היא רוכנת אליי ושואלת "אין לך בעיה עם בעלי נכון?" 

אני עונה "ברור שלא" ובראש אני קצת חולם על שישתמשו בי שניהם כאוות נפשם.

היא ממשיכה, הספאנקים מתחזקים אני מרגיש כלים שונים עליי, המכנסיים מעמעמות את רוב המכות ברמה שאני לא מזהה איזה מכה זה איזה שוט, ברגע שקצת התפללתי שהמכנסיים ירדו, פתאום היא עוצרת ומושכת אותי אליה, מקיפה אותי בידיה ומורידה לי את המכנסיים, את הבוקסר.

משעינה אותי שוב על השולחן.

אני שעון של שולחן, מולה, חשוף לגמרי.

מתחילה שוב בספאנקים, מגבירה את הקצב, מגיע שוט אחד ועוד שוט, אני מזהה את הרוח של הפלוגרים, והלטיפה המוזרה והצורבת שהם מביאים איתם, נותנת לי סט של כמה מכות ואז מניחה עליי יד ממכרת כשאני נושם בין לבין, אני מעופף ברמות היסטריות, אני שם לב בשלב מסוים שאני מרייר, היא גרמה לי לכזאת תעופה ששכחתי לבלוע רוק!

ואז היא מחליפה למחבט טניס שולחן שהיא הראתה לי לפני וציינה בפני "רק 2 יורו זה עלה לנו" מיד זיהיתי אותו ושנאתי אותו, המכות שלו כל-כך צורבות וכואבות, כל מכה הכריחה אותי שנייה להתאפס, וכל פעם שרגליי קצת כשלו מעוצמת המכה, מיהרתי לייצב את עצמי ולהציג לה אותי שוב כדי שתעשה בי כרצונה, המחבט הזה שנאתי אותו, והיא יודעת את זה מהתגובות שלי.

היא עצרה יותר, ליטפה את התחת הרותח שלי, ובשלב מסוים נשענה אליי ואמרה "אז מה אתה חושב עליו" כל מה שהצלחתי למלמל זה "2 יורו"

ואז זה נפסק, המכנסיים שלי הורמו, היא אספה אותי לחיבוק, גרגרתי כל הזמן, נזלתי בתוך החיבוק שלה מתמכר לתחושה הזאת, רציתי עוד כמה דקות להתמסר לאפטר קייר הזה, אבל יצאנו די מהר אחרי סוף הסשן מהמסיבה.

ליוויתי אותם לרכב שלהם ולקחתי מונית.

ישבת במונית מחויך בקטע קיצוני, כותב לידידות שלי כמה כיף היה לי, לאחת מהם כתבתי פשוט "הייתי זנותי!" לא הפסקתי לחייך לעצמי במונית..

חתול מאושר.

אני רוצה לומר לך שאני כועס שעזבת אותי

אני רוצה לומר לך שאת צריכה להתבייש בעצמך שויתרת עלינו ככה

אני רוצה לומר לך שאת לא הוגנת שארבע שנים אני הייתי לגמרי בפנים ואת פשוט החלטת לחתוך

אני רוצה לנתק את כל ההבנה שלי אלייך

אני רוצה לשבור כל דבר ששייך לך

רוצה לשרוף כל זכרון שיצרנו ביחד

אני רוצה לצרוח בכל כוחי

כלום כבר לא אותו דבר בלעדייך

ואת יודעת מה עזבי אותך, הזוגיות שלנו היא זאת שהלכה

עלייך אני כועס

את הזוגיות אני כואב 

שום דבר לא נשאר אותו דבר, את שומעת?

את מבינה מה עשית?

הלילות שלי לא לילות

הימים שלי לא ימים

הפגישות בעבודה לא אותו דבר

השינה לא אותו דבר 

האכילה לא אותו דבר

הכל מהתפך לי ובא לי שזה ייגמר

בא לי להתחיל החלמה

בא לי לא לדבר איתך 

בא לי להרביץ לך

ובא לי את החיבוק שלך

אבל את בחרת את הבחירה שלך

והותרת אותי להתמודד עם ההריסות שהשארת אחרייך, נותרתי לבדי לבנות מחדש הכל

היום גיליתי שאני לא מרגיש בנח בשום מקום, ששום מקום לא מרגיש לי בית

אז תודה גם על זה אגב....

חברה שלי ישבה אצלי, האמת שהיא גם הנשלטת שלי אבל באותו יום היא באה כחברה, היא באה להיות איתי ולבלות איתי זמן לאחר הפרידה, ואנחנו מדברים ומתקשקשים והיא מספרת לי שהיא ראתה אותה במסיבה, קצת הסתובבו לי המחשבות, איך זה יכול להיות בפעם האחרונה שדיברתי איתה אני יודע שהיא לקחה קצת הפסקה מהמסיבות, זה לא תמיד קל על הזוגיות המסיבות האלה, ופתאום בער בי הצורך לשלוח לה הודעה.

ברור שאני רוצה לשלוח לה הודעה, היא השולטת המיתולוגית שלי, לא רק שהיא השולטת הכי טובה שעשתה לי הכי טוב, אלא שהיא באמת כמו יצור מיתולוגי, כל-כך חזקה, איתנה, סקסית, אחראית, בטוחה, גרר רק לכתוב את המילים האלה.

העזתי ושלחתי הודעה, היא בכלל לא שמעה כלום על המצב שלי, סיפרתי לה על הכל ושאנאבל התגרשה ממני, ואני מודה שפלרטטתי איתה ממש, הרגשתי כאילו אני נרקומן שמחפש סם, אבל זה סם כל-כך איכותי שלפעמים צריך לחכות הרבה בשבילו, ואני תחמן לא קטן, ומצד שני אני יודע שהיא קוראת אותי, היא מבינה אותי לעומק ולרוחב, והיא יודעת שהצורך משתולל בי כרגע, שהרגשות הקשים והשינויים הדרמטיים בחיים שלי לוקחים אותי למקום שבו אני צריך אי של יציבות, והיא, כמו הר איתן של יציבות.

הדיבורים איתה בשנייה החזירו אותי לדמות החתול שלי, בתוך באמת כמה דקות חזרתי להתנהג כמו החתול שלה בדיבורים, מיד התחתלתי להשתמש במלא אימוג'י של חתול, ופאק כל-כך רציתי להיות לידה, או יותר נכון מתחתיה והצורך בוער יותר ויותר.

במשך הימים הבאים התקשקשנו קצת פה ושם היא שאלה על מצבי, אני שואל על מצבה, וכלכך מהר חזרנו למצב שהיינו בו, ובעצם אין סיבה שלא, אמנם הפרידה הייתה כואבת כשהיא קרתה אבל ממש היה בי צורך לצאת ולחפש זוגיות ממקום שלם ונקי, והיא הבינה את זה למרות הקושי ונשארנו חברים אחרי, אז אין סיבה שלא נחזור למקום שהיינו בו, אבל לא ציפיתי שההתמסרות תצא ממני כל-כך חזק, שהצד הזנותי שבי ירים ראש כל-כך מהר.

ואז, יום אחד, אני מקבל ממנה הודעה "דקא בשישי?" ואני מקפץ מהתרגשות וישירות עונה כן, היא מבהירה לי שזה לא בוודאות אומר סשן כי צריך לחכות ולראות מה קורה, ואמרתי לה שאני בעצמי לא בטוח באמת מה יכולות הסשן שלי, עבר זמן מה, והעובדה היא שכמה שרציתי סשן, זה לא היה משנה, באמת היה לי נעים המחשבה להיות איתה במסיבה.

המסיבות שהיינו בהם (והיינו בה-מ-ו-ן יחד) היו כל-כך שונות כי הדבר הכי טוב היה שאתה מרגיש בטוח ברמות מטורפות, הם כל-כך שולטים על המרחב כשהם במסיבה (היא ובעלה) כל-כך מקפידים על המרחב והעובדה שאתה לא חייב להיות עם עיניים בכל מקום כל-כך מקלה, אז רק להגיע לשם לשתות איתה ולרקוד, להיות בסביבה של מיניות מאפשרת זה כבר חוויה אדירה.

היום מתקרב ואני מתרגש, מביא את הבגדי יציאות שלי, מקבל ממנה הוראות מתי להגיע ואמאלה אני כל-כך נרגש, מלא מחשבות רצות לי בראש, אני לא שוכח שבפעם הקודמת, או גאד זה היה לפני שנים, היא ביקשה ממני שכשכנסים למועדון, ואנחנו במרחב בדסמי, עליי לעשות מעין השתחוות על הרצפה ליד הרגליים שלה ולחכות עד שהיא תיגע בי על מנת לקום.

לא ידעתי אם לעשות את זה, עבר כל-כך הרבה זמן, כן אבל זה כל-כך מכבד אותה, כל-כך מגיע לה, ופאק כמה שאני רוצה לעשות את זה, אני מחוץ למועדון, הם מתקרבים אליי, אני רואה אותם מרחוק, למה הם כל-כך סקסיים זה מטורף, אני נותן להם חיבוק ובטעות יצא ששלושתינו התחבקנו ואני מתרגש כמו חתול שרואה אוכל פעם ראשונה, נכנסו.

הם נכנסים מהר כי כולם מכירים אותם, אנחנו נדחקים מעבר לפינות העישון שבחוץ, מלאאא אנשים אומרים להם שלום, 3-4 חברות שלי באו לתת חיבוק, ואני צמוד אליה, תמיד שם לב לאן היא הולכת והולך איתה, מרגיש כבול אליה אבל כל-כך משוחרר, אנחנו נכנסים למועדון עצמו, המוזיקה רועמת והיא כל-כך כיפית, אני מרגיש תחושה מוכרת, קצת תחושה של נוחות, ואני כל-כך רוצה לעשות את ההשתחוות הזאת וואו, המחשבות שלי משתגעות, האם כן או לא, האם זה יכבד אותה , אולי זה יתפרש כלחץ לעשות סשן, ואני לא רוצה להלחיץ באמת שאני אהיה סבבה גם בלי.

מה לעשות? אני ממלמל משהו על זה שאני צריך לעשות משהו, היא חשבה שאני כבר רומז לסשן ואמרתי "ממש לא, אני מתכוון למה שעושים כדי לכבד אותך בתחילת מסיבה" היא צחקה ואז אמרה משהו שלא קלטתי מהמוזיקה, שיט מה היא אמרה, לעשות או לא לעשות, נו הנה הזדמנות טובה אין הרבה אנשים אני יכול לרדת על הברכיים, כדאי לי, לא כדאי לי אוף.

ואז 

בום

שקט

אני יורד אל הברכיים מולה

מצמיד את המצח לרצפה על הידיים

והכל שקט...

זה אני והיא שוב, אני החתול שוב היא השולטת שוב.

הכל שקט וכלום כבר לא משנה

אני מרגיש את העוצמה שלה, מדמיין את המבט שלה עליי, אני מתרגש כל-כך ומחכה להרגיש אותה נוגעת בי, היא לוקחת את הזמן, ואז... מגע.

אבל לא כמו שציפיתי.

המשך יבוא...

איך אני אגיד לך שהיית חסרה לי 

איך אני אגיד לך שבכל הקהל רציתי לראות אותך

איך אני אגיד לך שהייתה חסרה לי אפילו הצל שלך

איך אני אגיד לך שהיה חסר לי לראות את הצללית המתולתלת שלך

לזהות את החיוך שלך ברקע עם כל האורות המסוונרים

ואני כל כך רוצה לספר לך כל כך

רוצה לומר לך את הדברים, לעזאזל אני בכלל רוצה שתחווי איתי אותם.

אבל אני לא יכול לספר לך כי זה כבר לא מתאים, אני לא יכול לספר לך כי את כבר לא שלי, אני לא יכול לספר לך

אני לא יכול לשתף את האדם שהכי הייתי רוצה לשתף בעולם

אני לא יכול לספר לך שזרמתי היום, שהלכתי לחברים אחרי המופע. שהקשבתי לאינסטינקטים שלי שאמרתי כן, שרציתי להתקדם

הייתי אצל חבר ואז כזה כולם הלכו. הוא אמר לי להישאר הוא פתח איתי שיחה וזה הייתה שיחה נחמדה מאוד ואז פתאום הוא אומר לי אם אני בא למסיבה אחרת ואני כזה כן!

פשוט רציתי להגיד כן, לדברים רציתי לחוות. זה היה באותו בניין שלו ירדנו כמה קומות אנחנו נכנסים, ואיזה אווירה הייתה שם אמאל'ה! מישהו הביא לדירה די ג׳יי והכל היה עם אורות ומגניב,

נכנסתי והתחלתי לרקוד די בקלות, כבר לא הייתי שתוי ולא רציתי לשתות יותר.

אני לא יודע למה כאילו משהו הספיק לי ופשוט רקדתי והיה לי כיף היה לי קצת מוזר כזה לא ידעתי איך אני נתפס לא ידעתי איך מסתכלים עליי זה קצת לא היה אכפת לי פשוט רקדתי לא היינו שם הרבה זמן איזה 20 דקות כי המסיבה נסגרה

ואז פשוט עלינו חזרה לדירה שלו והחברים שלו שיחקו בפלייסטיישן או משהו את יודעת שאני לא מבין גדול בזה

אז פשוט ביליתי זמן איתם וזה היה מעניין ואני רוצה לספר לך שזה מגניב ואני רוצה לספר לך שזה התקדמות בשבילי ואני רוצה שתהיי גאה בי ואני רוצה שתחייכי אליי

אבל כל מה שיש עכשיו זה כאב

עמוק

חודר

כאב שמשתק אותי אז אני פשוט כותב עוד מכתב

שלא יגיע ליעדו

זהו, זה נגמר

עכשיו בונים חיים מחדש, מנסים לפחות

עכשיו מוצאים מטרות חדשות 

מקום מחיה חדש

עכשיו משנים קצת מנעד חברויות

עכשיו מחלימים

זהו, אני רווק שוב

או גרוש, אלוהים ישמור אני גרוש...

איזה מוזר זה

עוד לילה ללא שינה

עוד יום של להחזיק חזק, ויום יבוא ואצליח.

(הקטע למטה נכתב בהקלטה קולית שהכתבתי לפלאפון, אז זה מאוד נא)

אז אני תוהה לעצמי אם בכלל כל הדבר הזה שווה את זה האם, ההישרדות הזאת תתגשם למשהו, האם בסוף…

כי פשוט אין, אין טעם, אני לא יכול אני פשוט מרגיש שאין טעם לקיום הזה בלעדיה, אני לא יכול

אני לא רוצה

 אני לא יכול

 ולא רוצה

והדיבורים האלה על סוף פשוט מכווצים לי את הלב וגורמים לי להיות בהכי רע שיש והכי,

מה מה מה מה מה 

מה אני אעשה כאילו?

למי שאני לא מדבר איתו ביום יום בטח צריך לדעת שאני ואשתי לא במצב טוב… היה לנו כמה פיצוצים ובשלב מסוים פשוט הגענו למצב שבו אנחנו גרים בנפרד בהתחלה אני גרתי אצל ההורים שלי כי הם היו בחו"ל עכשיו חזרתי הביתה

היא נאלצה לעבור לגור אצל אמא שלה ליומיים שלוש, היא סובלת שמה ולי יש ממש עוד יומיים דרך לצאת מהבית ואנחנו נמשיך את כל התקופה שלנו בנפרד.

אז אנחנו מטופלים אצל מטפלת זוגית, ואנחנו נפגשים כל שבוע עם מטפלת.

השבוע הולך להיות המפגש השלישי, וזה קשה.

וזה מפחיד.

והלב שלי 

הלב שלי מתכווץ 

מה זה מתכווץ 

אני לא מסוגל לא לישון לידה 

אני לא מסוגל לא להיות איתה 

אני לא מסוגל לא לדבר איתה כמו שאני רוצה לדבר איתה 

איך הכל יכול להתחרבש ככה?

איך זה יכול להיות כאילו? פאק! מה לעזאזל קרה…

אני יודע שאני לא תמיד הבן אדם הכי קל להיות איתו, אני לא הבן זוג המושלם, אני יש לי את הצרות שלי אבל איך הגענו למצב כזה שאנחנו אין אינטראקציה שאנחנו לא מתעצבנים אחריה,

איך איך הגעתי למצב שכל פעם כשאני מדבר איתה אני פשוט רוצה להרוג את עצמי כי אני לא מסוגל לשאת את המחשבה שלי עוד בלעדיה 

איך שהוא מצד שני לא יודע למה אבל כאילו כאילו זה גם בסדר כאילו אני יודע שאני אתמודד, ואני לא רוצה לדעת שאני אתמודד, אני לא רוצה לדעת שיהיה בסדר אני לא!

אני רוצה אני רוצה לומר כאילו שוואלה לא הכל או כלום אני רוצה להכריז שאני מתאבד אבל בסוף יש בי כל כך הרבה צדדים מנוגדים וקשיים וזה כל כך קשה…

זה מפרק אותי לגורמים זה אני מרגיש שהלב שלי ברסיסים כבר וכל פעם כל יום כל אינטראקציה כל קושי עוד רסיס מתפרק ועוד רסיס מתפרק ועוד רסיס מתפרק 

אני באמת אני מנסה לדבר איתה, ולהיות חזק

אני מנסה אני מנסה באינטראקציות של שלי איתך להרגיש כאילו אני בסדר אבל האמת ששום דבר לא בסדר.

שום דבר במצב הזה לא בסדר 

לא בסדר שאני לא ישן איתך 

זה לא בסדר שאני לא מחבק אותך 

זה לא בסדר…

(כל הקטע למעלה נכתב בהקלטה קולית שהכתבתי לפלאפון, אז זה מאוד נא)

שום דבר לא בסדר, אני מרגיש שאני נובל, התקופה כלכך קשה והכל התפוצץ ואני מרגיש שאין לי כלום, ואין בי כלום, ואני כלכך רוצה שהכל ייגמר, אני אוהב אותה כלכך ויש בי כלכך הרבה פחד לאבד אותה שאני עושה טעויות…

פליז פליז שלא ייגמר…

אני מתחנן לכל האלים שאני לא מאמין בהם, פליז שזה לא

יסתיים ככה, זה לא יכול להסתיים ככה, לא?