אני מלא ניגודים
זה נכון
עוד לא הספקתי לספר על הסשן הנעים שפרסמתי תמונות ממנו למטה
וכבר יש לי קטע חדש כאוב יותר לכתוב
אבל כזה אני ונמאס לי להסתתר
הכאיבו לי היום בלב, באמת שזה הגיע משום מקום
אני בטח עשיתי משהו לא נכון, או שהובנתי לא נכון, אבל אני באמת מרגיש שמגיע לי הזדמנות להסביר את עצמי ולא לסגור את הדלת עליי כלכך בחדות
במיוחד אחרי שבוע בו הרגשתי כלכך לא רצוי מהצד שלה והבנתי שזה אצלי וזה לא אצלה, והיא עסוקה, וישבתי עם עצמי, עשיתי על זה מדיטציות, שכנעתי את עצמי שזה רק הפצע ערך שלי. הרי היא אמרה לי שהכל בסדר כשדיברנו, אמרתי שהכל יסתדר כשאראה אותה ושהשבוע הזה בו התקשורת פחות מיטבית יהיה שווה כשנגיע לשישי
אמרתי לה כמה היא המרכז של יום שישי ועל פיה יישק דבר
ופוף, בשנייה נלקח השטיח מתחת לרגליי ואני באמת אבוד, אז כן אני כעוס, ומאוכזב, וכרגיל מתחיל להפנות את קני הרובים לעצמי אבל גם משתדל להיות רחום על עצמי
מה שכן אני לא רוצה לוותר על עצמי, אז אם לא בחרת בדרך של השיח
אם בחרת בדרך של ניתוק
ממילא זה לא הדרך שבה אני עובד
הייתי מנסה ומתקן גם שישים פעם, אבל לא לנסות איתי זה לא לקבל אותי.