שווה כיף חיים
המסע שלי
חזרתי ארצה
הביתה, לפרויקט הבא שלי שיהיה מעבר דירה
האמריקאית ביקשה לאסוף אותי מהשדה כי אין לה מה לעשות והיא מחפשת למלא את הימים שלה,
הסכמתי בשמחה מאוד, היא באה.
בדירה של ההורים שלי היא קצת עזרה לי לארוז למעבר אבל רצתה להיות "בשירות" אז נתתי להוריד לי נעליים ולנקות את הרגליים שלי מ24 שעות של טיסה.
מהאמריקאית נמסר בתגובה שהיא נהנתה...
כשהבנתי שיש לי כמה ימים בלי עבודה בניו יורק, הפנטזיה המוכרת נדלקה שוב. אני בטוח שעוד הרבה "נוסעים מתמידים" חולמים את אותו חלום, או גרסה כלשהי שלו.
לטוס למקום אחר, להכיר מישהו, להעביר זמן טוב ביחד. אולי לקבל המלצות מקומיות, אולי גם לחוות סקס או סשן טוב. שניכם יודעים מי אתם, שניכם יודעים שזה זמני, ושזה ייגמר.
בשבילי, זו בדיוק הייתה הפנטזיה. במצב שבו אני נמצא כרגע – אחרי גירושים, ולא מוכן עדיין להתחייב – הפנטזיה הזאת הרגישה בדיוק מה שאני צריך. לא תמיד הבנתי למה אני נמשך לזה, אבל ברגע שזה קרה, הכול התבהר. רציתי להרגיש שוב, בלי לחסום את הרגשות.
רציתי לפגוש מישהי מבלי לשים מגננות, מבלי לפחד להיקשר. בבית, כשיש חיבור טוב עם מישהי, מתחילות המחשבות: אולי זה מספיק טוב... אולי היא תרצה משהו רציני. אבל כשפוגשים מישהי בטיול – אין לאן לקחת את המחשבות האלה. יש התחלה ויש סוף.
וזה בדיוק מה שקרה.
רעננתי את הפרופיל שלי ב-Fet והפכתי אותו ליותר בינלאומי, הוספתי קצת פרטים ואספתי אומץ להתחיל שיחות – למרות שלפעמים זה מרגיש שכולם שם דוגמנים שמחפשים כסף או פרטנר לצלם וידאו
אבל לא הכרתי אותה שם.
דווקא ב-Feeld התחילו כמה שיחות קטנות, שהובילו לסקרנות עמוקה ולהרגשה מפתיעה של נוחות. אני תמיד נהנה לדבר עם אנשים פולי – יש תחושת הבנה וזרימה. היא אמרה שהיא מתעניינת בשיבארי, אז דיברנו קצת וקבענו דייט.
לא הכרתי כלום בניו יורק, אז נתתי לה לבחור את המקום. היא קבעה לנו פגישה במקום של תה כזה מהמם, ממש קרוב למלון שלי. כשהיא נכנסה, הרגשתי מיד שלווה. לא הייתי צריך לשים מסכה, לא הרגשתי צורך להרשים. אני אף פעם לא עושה את זה, ולפעמים זה גם גורם לי לצאת לא מעוניין או לא מסתורי, אבל אני תמיד אהיה אני. ואיתה – זה מיד הרגיש בסדר.
אני כן מתרגש לפעמים, גם כשאני השולט והצד השני רוצה להישלט. כי אני לא מרגיש שמגיע לי שום דבר. אני מאמין שכל מפגש בין שתי נשמות הוא ניצחון לשתיהן. ורציתי את הניצחון הזה כל כך.
למרות המתח, והושטתי יד לבקש את היד שלה כזה , היא הניחה את ידה בשלי כאילו זה משהו שתמיד עשינו, והמשיכה לדבר. העברתי את האצבעות על היד שלה וראיתי איך היא מצטמררת. נדלקתי – הטורף שבי התעורר. זה תמיד קורה כשנותנים לי אישור "לצוד".
השיחה זרמה כל כך טוב. אמרתי לה שאני מצטער, אבל יש לי הצגה בערב. דיברנו עוד קצת והצעתי שנצא להליכה כי נמאס לי לשבת. ואז היא אמרה משהו שהפתיע אותי וריגש אותי: "בוא נלך לחדר שלך."
הייתי מאושר. הפנטזיה מתגשמת (ככה זה נראה). ידעתי שאין הרבה זמן, ולא רציתי לעשות משהו חזק מדי כי לא יהיה זמן לאפטרקייר ראוי וזה פעם ראשונה. באמת חשבתי שנלך להליכה. אפילו לא סידרתי את החדר.
אבל עלינו לחדר. היא התיישבה על המיטה והורידה את הנעליים בכזו קלילות שזה איפשר לי להיות קליל גם כן.
התיישבתי לידה ושאלתי מה היא מרגישה בנוח לעשות, בידיעה שאין הרבה זמן. היא אמרה שהיא פתוחה להכול. המחשבות שלי טסו, רציתי להשתמש בכל הצעצועים שהבאתי איתי. אבל הרגעתי את עצמי, ואמרתי לה שנעשה משהו פשוט.
ברגע שנתתי לה את הכלל הראשון – רק לקרוא לי "Sir" בזמן סשנים משהו השתנה. הקלילות שלה הפכה לצייתנות. זה קרה כל כך מהר שזה הדהים אותי. לא הייתי צריך ללמד אותה כלום. היא הייתה הנשלטת הכי טובה שפגשתי מבלי צורך ללמד אותה כלום. כל כך מנוסה, כל כך מדויקת, שאיבדתי את זה.
לא הצלחתי להחזיק את הידיים שלי לעצמי. הגוף שלה, הציות, השקט של הסאב-ספייס שהגיע כל כך מהר – זה היה מהפנט. המפגש הראשון, ישר אחרי התה, היה בעיקר סקס קינקי בסשן, אבל אלוהים, היא הייתה כל כך טובה. התמכרתי לתגובות שלה, לקולות שלה, לגוף שלה, להשפרצות שלה.
כשנחנו יחד באפטרקר, בדקתי איך היא. את בסדר? איך הרגשת? והיא, מנוסה כל כך, הגיבה מדהים. הכול הרגיש טבעי.
הפגישה השנייה והשלישית היו אפילו מדהימות יותר. עשינו הרבה שיבארי – זה מה שהיא רצתה לחוות. ובזמן השקט ביניהם, פשוט מצאתי את עצמי מסתכל עליה. ושם הגיעו הרגשות. הרגשתי שאני רוצה עוד ממנה, לעוד זמן. רציתי להכיר את הנשמה שלה. אבל גם שמעתי קול רגוע שאמר לי: יש מישהו אחר שמכיר את הנשמה שלה. והרגשות שלי זמניים. וזה היה ממש בסדר וממש נעים
אז אמרתי לה, שוב ושוב, כמה היא קסומה. כמה טוב היא עשתה לי – כנשלטת וכחברה. כמה אני רגוע לידה. כמה אני סומך עליה לעצור אותי אם יהיה משהו מוגזם.
בנסיעה הזאת לא רק שחייתי פנטזיה –זה פשוט מילא לי את כל הסעיפים, האישה הזאת היא פשוט קסם בעיניי. והמפגש איתה הרגיש כמו ברכה אמיתית. אני אפילו לא יודע למה הגיע לי את זה. אבל הודיתי לאלים שאני לא מאמין בהם, למזלות שאני לא בונה עליהם, ולכל כוח שעשה את זה שהיא עשתה לי את הSwipe שהיא עשתה.
אז בקצרה:
I have met a magical beast and now i know where to find her
לא חכם לכתוב כששיכורים
אבל אני מוצא את עצמי מבלה בכח עם עובדים שלי, ונאלץ לעשות כזה יציאות של נימוס
ואני ממש בסדר
אבל אני שיכור
והאמת שהיה לי רגע קטן של לחשוב עליה כי בא לי לעדכן אותה בכמה דברים שקורים כרגע
וזה בסדר יש לי מלא חוויות מהיום
ואני שמח
והצלחתי בסוף
להיות טוב היום
חבל שאתם לא יכולים לשמוע את הגניחות היפות
אבל מה לעשות אי אפשר פה 😉
אז הגורה עשתה לי הפתעה בנחיתה
וחיכתה לי תמונה מושלמת של הסימנים שלה מהסשן שיוך
כן אני מבסוט
כן אני מתלהב
כן אני גאה
בה
מאוד
ואני נהנה מאוד לסחוט את הרגע עוד ועוד
יושב בטקרלין בנתבג נרגע לקראת הטיסה שלי שטוף בזכורונת מהגורה המקסימה שלי שקיבלה קולר
מאושר
התמונות ילכו וייחשפו מהסשן כי אני זונת צומי
אז ככה זה התחיל- נכון כל התנוחות היו יכולות להיות יותר מושקעות אבל באנו לעשות סשן לא צילומים 🤣