המסע שלי

אז איך אני מסכם את החג הזה?

בסיס, "משחקי הרעב" עם אחותי, זרע של סיפור נזרע בראשי (מקווה לפרסם בקרוב), שיחות אל תוך הלילה עם מלכה יקרה, משפחה, ילדים, על האש, עוד ילדים, פגישה, לחץ, הרבה כלוב, בלוג חדש, אנשים נחמדים, פגיעה ב2 נשים יקרות, צער רב, שמחה, ספרים, סיפורים, זכרונות, הרבה זכרונות, טבע, אבל לא הרבה כמו שרציתי.

היה חג נחמד מאוד, אני מקווה שסלחו לי על פגיעותיי.
אבל זהו פסח נגמר, היום כבר בדרך לבסיס, לעוד שבוע, שבוע של עבודה אל תוך הלילה, שבוע בלי הכלוב.
לפתע אני יותר מחובר אל עצמי, בזכותה ובזכות הבלוג, אני מבלה יותר שעות באתר, חוקר שומע ומספר, כבר פוגש אנשים מעניינים, מקווה להעמיק את הקשר.

לסיום, ציטוט משיר
"בנקודה שבה הזמן עוצר לרגע,
האם פגשת לפעמים את הבדידות?
הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה,
מת להרגיש אצלה האיש הכי אהוב."

היום הצלחתי לעשות את זה שוב, לפגוש את הבדידות, את עצמי, להקשיב לקולות, לנשום, לעשות מדיטציה...

http://www.youtube.com/watch?v=_8HaVV549tg

אני מפציר בכם, נשלטים נשלטות, מלכות ואדונים.
תנשמו עמוק. כן עכשיו!
אם הייתה לכם הרגשה של "וואו מזמן לא עשיתי את זה...", אתם יודעים מה לעשות....