המסע שלי

אבא

אבא שלי ניצל מוות פעמיים. פעם אחת הייתה מזמן, אבי נסע בעזה בעודו בצבא, מוביל ציוד לתיקון בשטח ישראל, לפתע נזרק רימון אל הג'יפ אבא שלי זינק על הרימון וזרק אותו חזרה, הרימון פוצץ ולקח איתו את המחבל. אבא שלי קיבל צל''ש על המעשה הזה. (כן אני מתלהב באבא שלי, ולא אכפת לי שלאבא שלך יש סולם יותר גדול).

הפעם השנייה הייתה לפני כמה ימים. קיבלתי את ההודעה רק אחרי שאבי יצא מכלל סכנה. מוחי הסתחרר, הייתי על סף בכי, תמיד ידעתי כמה אתה חשוב לי אבא, אתה זה שתמיד שם בשבילי, שתמיד מחזיק אל מול הכל, לא נלחץ מדברים שטותיים יודע תמיד מה להגיד ותמיד זה הדבר הנכון.

נכון, היו לנו תקופות קשות בינינו, אבל מאז ניסיון ההתאבדות שלי, הקשר התחזק וגיליתי את אבי מחדש, אני מספר לו הכל, גם כשעובר עליי דברים קשים, אני תמיד חולק איתו. אני אמרתי לך כמה פעמים כמה אני אוהב אותך, לא שכחתי את זה, אמרתי לך הרבה פעמים כמה טוב לי שהשלמנו, כמה אתה צודק בכל פעם שאתה מאבחן אותי, איך אתה יודע מה הדבר הנכון שצריך לעשות.

תמיד כשפניתי אליך קיבלתי כמוצר מוגמר, את הפעולות שאני צריך לעשות, הבעיה היחידה הייתה לעשות אותם. אתה תמיד שם בשבילי, מחזיק לי את היד מחבק אותי כשצריך. אתה תמיד עוגן יציב בים אי הוודאות ששורר סביבי, אתה מחזיק אותי, ואתה יודע עד כמה, אמרתי לך את זה היום, היה חשוב לי שתדע, ולא רציתי להיות אחד מאלה שבסוף אומר "אני רק מצטער שלא אמרתי לו...".

אל תמות לי אבא! אני צריך אותך לידי, אני צריך שתלווה אותי בדרך, אני צריך שתחזק אותי ברגעים הקשים, נכון אתה מזמן לא לוקח לי את היד, אתה צופה מהצד ונותן לי עצות אבל אני לא יכול בלעדיך! עדיין לא! עוד קצת אבא תישאר עוד קצת. אני רוצה שתראה נכדים ונינים. אני רוצה שתחיה חיים ארוכים, אני רוצה שתהיה שם כשאתחתן שתחזיק את בני בברית. אני צריך אותך אבא אל תלך. אני יודע שזה יקרה בסוף, אני יודע שתעזוב אותנו לבסוף, אבל בבקשה אבא לא עכשיו. תחכה עוד קצת שאהיה מספיק חזק, אני יודע שאני חזק כמו שלא הייתי מעולם, אבל עוד קצת אבא. ברור לי שכשתלך אני אהיה זה שמחזיק את המשפחה, אחיותיי לא מסוגלות ואמי לא תצליח לעמוד בכזה שבר. ואני יכול לעשות את זה אבא, אני מבטיח, הרי למדתי מהטוב ביותר, אבל עוד לא אבא.
אני לא מוכן, אמנם הייתי לעצמי לעוגן במשך השנה האחרונה, אבל בדיוק עכשיו שסערה עוברת עלי, אני צריך אותך.

חכה עוד קצת אבא. אני יודע שזה יקרה. חכה עד שיהיה לי עוגן בצורת חברה או אישה, חכה שאהיה עוגן בעצמי לילדיי. אל תלך לי אבא! חיים בלעדיך יהיו קשים מנשוא אבא. בזה אני בטוח. אנחנו נתגבר בסוף אני יודע. זה לא יעצור אף אחד מאיתנו. אבל עוד קצת אבא. אתה עוד צעיר, ובדיוק התחלת לקחת אחראיות על הבריאות שלך. תישארי איתי עד שאהיה מספיק חזק, וזה יקרה אבא, אני מבטיח. אני נשבע שיגיע היום בו אני אוכל להחזיק לבד, בו אשחה בים הסוער הזה בקלות. כמוך.

מאז שהשלמנו לפני כמה שנים אמרתי לך המון פעמים כמה אני אוהב אותך וכמה אתה עוזר לי. ואמרתי לך היום כמה אני צריך אותך לידי. רק עוד קצת אבא בבקשה. בדיוק כמו ששחררת אותי כשהתגייסתי, הפעם הראשונה שראיתי אותך בוכה, וידעת שאני כבר מספיק חזק, שהתקופה הרעה מאחוריי. אני אשחרר אותך כשאצטרך. כמובן שזה יבוא במפתיע ולא ארצה שתלך מאיתנו. אבל אהיה מוכן לשחרר, אהיה מוכן לקחת פיקוד. אבא, אני רוצה שתראה כמה התחזקתי, ולמרות שאתה אומר לי הרבה כמה אתה גאה בי, אני רוצה שתהיה שם כשאני מסיים קורס קצינים, כשאשתחרר, כשאתחתן, בהולדת בני/בתי הבכור/ה.

אבא אני בוכה עכשיו רק מהמחשבה על העולם בלעדיך, רק עוד קצת...

אבא, התחמקת מהמוות כבר פעמיים בחייך. אני יודע שזה אנוכי, אבל בשבילי, תתחמק עוד קצת.

סלחו לי, אני הולך לחבק את אבא שלי!