המסע שלי

אני יודע,
אני יודע שאת שם, רואה הכל ובוחנת, אני יודע שאת כל הדברים הקטנים שלי את רואה, שואבת מכל אחד מהסיפורים שלי פרט קטן וחשוב, אני רואה שאת קולטת כל תנועה קטנה שלי, וזה מדליק.
אני יודע שאת זוכרת הכל, אני מודע לכך שאצלך יושב גם כל-כך הרבה מידע מהמח שלי, דברים שאפילו אני לא זוכר, או לא יודע... אני יודע, וזה מאיים.
אני יודע שיהיו פעמים שכשתרצי תפעילי את הזיכרונות הזה לרעתי שתוכלי להכניס אותי למקומות מסויימים רק כי יבוא לך, וכשיבוא לך אחרת, את תיקחי את הזיכרונות האלה, שהם בכלל שלי, ותנצלי אותם לטובתי. אני יודע וזה מפחיד.
אני יודע שתגרמי לי להתפתל ממך, מהאישיות שלך מהמילים שלך והרצונות שלך ואני יודע שאת תצחקי מכל ההתפתלות מכל קפיצה שתגרמי לי. אני יודע, וזה מעניין.
אני יודע שאני דף חלק לרשום עליו, ואני יודע שאת תכתבי עליי את מה שתרצי, ואת מה שיבוא לך כדי שאתאים לך כמו כפפה ליד. אני יודע ואני מוכן.
אני יודע שאת תשחקי לי עם המוח ועם הנפש כל-כך הרבה שאני ארצה לברוח ממך מפחד להישרף באש שלך, ואני יודע שאת תהיי שם גם כשאני לא ארצה, כשאני ארצה להתרחק ואני יודע שלא תתני לי, אני יודע וזה מוזר.
אני יודע מה את מסוגלת, אני יודע שאת יכולה לשבור אותי עם מילים בלבד, אני יודע שאת יכולה לגרום לי לחיות מחדש את הטראומות שלי רק בשביל שאחווה אותם שוב איתך. אני יודע, וזה אפל.
אני יודע שאת גם תחייכי אליי,
אני יודע שבזכותך אני אזכה לסגוד מאהבה,
אני יודע שאת תוליכי אותי על צוקים וקצוות גם בעיניים קשורות,
אני יודע שאני אבטח בך, בכל חיי ובכל מאודי,
אני יודע שאת תראי לי מה טוב בשבילי,
אני מודע לזה שאני אהיה שלך, הכלב שלך, עבדך הנאמן, אני יודע....
אבל אני לא יודע מי את והאם זאת את....