בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 10 שנים. 1 בנובמבר 2013 בשעה 19:22

האמת שהמון זמן לא כתבתי, במיוחד הגיגים כאלה פשוטים על מה אני חושב על החיים.

אז את הופעת לי בחיים די במפתיע וסתם ככה משום מקום, אבל זה מעניין מה שקורה פה האמת, מעניין מאוד, אני יודע שאני לא אמור לעשות את זה, וזה אולי לא תקין אבל,

אני לא מפסיק לחשוב עלייך, בערך, נראה לי.

לא יודע, כשסיימתי את הטסט חשבתי עלייך, כשהיה לי קצת זמן לבד חשבתי עלייך את מסתובבת לי הרבה במחשבות, ולצערי לא פגשתי אותך אפילו, אוף את מעצבנת, לא היית יכולה ללכת לאילת יום אחד מאוחר יותר, אבל זה בסדר, אם אני אנהל את זה נכון ולא אציק לך יותר מדי אז כנראה שאפגוש אותך.

אין לי מושג מי את ומה את, איך את ולמה את, אבל אני רוצה לגלות, אני רוצה לשבת מולך ולגלות, אני רוצה לדבר איתך...

לא יודע המחשבות שלי קצת בורחות לכיוונים רבים, ידידה ממש טובה שנמצאת ממש באזור שלי ואני רוצה לפגוש אותה אבל אני קורס לאיטי מעייפות ובנוסף היא לא בדיוק מחזירה הודעות, מצד שני, מי כמוני יודע איך זה להיות חילוני בסביבה דתיה.

קשרים שמתפוררים אל מול אחרים שמתחזקים בצורה מפתיעה.

לא יודע, המחשבות שלי בורחות, חומקות לי מבין האצבעות שמקישות על המקלדת יוצאות מהחלון ומתעופפות לכיוונים שונים, עכשיו כשאני כותב פתאום מלא מחשבות עפות לכיוון אילת, ואני תוהה לעצמי איך אני נראה לך, איך את לוקחת אותי בחייך.

האם אני נראה לך כסיכוי, האם את באמת סקרנית לדעת מי אני לפחות כמו שאני סקרן לדעת מי את לעזאזל?

הייתי מאוד ביישן כשדיברנו בטלפון אני מודה, זה לא כל-כך טבעי לי אולי עם בנות שמוצאות חן בעיני אז כן, וחוץ מזה דיברנו בטלפון כשהספר שלנו שידך אותנו! אז האמת שזה די הגיוני.

אוף איתך את מעצבנת, את באילת ואני מת לשלוח הודעות לראות מה קורה איתך, להזכיר לך שאני קיים מצד אחד אבל לא ללחוץ עלייך מצד שני.

כנראה המחשבות שלי לא הכי פורות היום, אני לא בדיוק פואטי משהו. אבל סתם היה לי נחמד לכתוב...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י