צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 7 שנים. 8 בדצמבר 2016 בשעה 17:44

היא מתעוררת, פוקחת העיניים בפתאומיות, לאחר שנייה אחת של שקט המחשבות החלו לרוץ במח, מלא מחשבות, זיכרונות טובים, משימות שעוד לא בוצעו, שיחות שהיו אתמול, זיכרונות טובים אנשים שהיא צריכה ליצור איתם קשר. המח רץ והיא לא יכלה לעצור, וזה הפריע לה לחזור לישון.
ואז היא נזכרה שהוא פה.
היא הסתובבה וראתה אותו עוד ישן, היא חייכה לעצמה כי נזכרה במה שהיה בלילה, היא התקרבה אליו, לוקחת יד אחת שלו ושמה על עצמה, מחבקת אותו, קוברת את פניה בחזה שלו ומוסיפה שמיכה מעל הכל, היא הרגישה את חום גופו ומוחה מיד נרגע, פתאום חשבה רק עליו...
הוא מצידו הקיץ לרגע אחד וקלט שהיא קרובה אליו, אפילו שהוא מחבק אותה בלי לשים לב... הוא חייך לעצמו כי נזכר באתמול והידק את האחיזה שלו בה, ונרדם שוב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י