שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 7 שנים. 6 באפריל 2017 בשעה 12:55

"אני אהיה בבית עוד חצי שעה, אתה מוזמן אם אתה רוצה" הגיעה ההודעה.

"אני אהיה" שלחתי חזרה והלכתי להתארגן.

 

כשחניתי באזור הדירה שלה ראיתי אותה עושה רוורס לחניה, חטפתי את התיק במהירות ויצאתי לכיוונה, מיהרתי לפתוח לה את הדלת בחיוך והיא יצאה ואמרה "חנפן" ונישקה אותי קלות על הלחי.

הלכתי אחריה בשתיקה לדירה, עלינו במדרגות והיא פתחה את הדלת נכנסתי אחריה בשקט ובעוד שהכלבה שלהם מקפצת סביבה בהתרגשות היא הניחה את התיק שלה, פלטה אנחה וצנחה על הספה, ראיתי את כל העייפות של השבוע עליה, וראיתי שאין לה אנרגיות לשום דבר, מצאתי את עצמי עומד הדלת מתלבט מה לעשות, איך לגשת אליה, מה לעשות כד להקל, ידעתי שאני צריך לזהות דבר ראשון באיזה מצב רוח היא.

"להכין לך משהו לשתות מדהימה?"

"לא" היא ענתה קצרות, אין לי כוח לשתות.

"בטוחה? איזה תה קמומיל טוב? אמא שלי הכינה את העוגיות שאת אוהבת והבאתי קצת..." ניסיתי לשכנע

"לא!" היא הגבירה את קולה והניחה יד ראשה כאילו בודקת חום, "ואתה רק מעצבן אותי אז תסתום!"

"אין בעיה" עניתי והשפלתי מבט.

"תסתום!" היא חזרה על עצמה והרגשתי שעשיתי טעות.

 

לא ידעתי מה לעשות, חשבתי אולי ללכת ולחזור פעם אחרת, אבל כל-כך רציתי להקל עליה, כל-כך רציתי להיות נעים, וכל דבר שחשבתי עליו היה מפחיד מדי, כל דבר גילם בתוכו פוטנציאל להרגיז אותה.

"תפסיק לפחד" חזר אליי קולה מאחת השיחות הקודמות שלנו.

 

התוכנית נכנסה אליי לראש ומיד ניגשתי לבצע.

התיישבתי על הרצפה ליד הספה שלה, מסתכל עליה מלמטה, שקט.

חלפה דקה והיא הרימה את ראשה והסתכלה סביב, כנראה חיפשה אותי, כשראתה אותי ליד הספה שלה יושב על הרצפה היא צחקה לעצמה קצת כמו אומרת "זה לא יעזור" היא שבה והשעינה את ראשה אחורה ופלטה אנחת ייאוש נוספת.

הרגליים שלה היו משוכלות אחת על השנייה, כך שאחת מהן באוויר והשנייה על הרצפה, ניגשתי אל זאת שבאוויר והחלתי לפרום את השרוכים שלה, היא הרגישה את התזוזה ברגליה אבל לא הגיבה לי, סיימתי לפרום את השרוכים, תפסתי את הנעל ומשכתי אותה לאט, דואג שלא להכאיב, שלא להפריע, לאט לאט הנעל החליקה מהרגל שלה והיא עדיין לא הגיבה.

עברתי אל הרגל השנייה, פרמתי את השרוכים לאט וכשסיימתי ניצבה מולי בעיה, הנעל לא הייתה באויר אז איך אחלוץ אותה מבלי להפריע לה יותר מדי, התחלתי למשוך את הרגל שלה לאט לאט לכיווני והיא עדיין לא הגיבה, כשהנעל נגעה ברצפה רק מהעקב תפסתי אותה וחלצתי אותה לאט מאוד.

ליטפתי את הרגליים שלה דרך הגרביים לאט, מתחיל להפעיל לח קל על הנקודות ברגליים, לאט לאט הליטוף הגיע גבוה יותר ויותר עד שהגעתי לתחילת הגרב, קילפתי את הגרביים בעדינות ממנה, והיא עדיין לא הגיבה.

רציתי כל-כך תגובה ממנה, איזה נשימת הנאה איזה פליטת אנחה, כל דבר שיעיד לי שאני בכיוון הנכון, אבל היא לא הגיבה.

תפסתי את הרגל שבאוויר מהקרסול, ורכנתי כדי לנשק אותה, היא הזיזה את הרגל ממני, מניחה אותה גם הרצפה, ליד הרגל השנייה.

הסתכלתי עליה מלמטה, מתחנן לרמז מה אני צריך לעשות או מה מותר לי לעשות אבל היא לא עזרה לי.

הסתכלתי על כפות הרגליים החשופות שלה והתלבטתי איך להמשיך, ראיתי שהיא מזיזה מעט את אצבעות הרגליים, כמו התגרות קטנה והחלטתי.

 

נשכבתי על הרצפה כולי, מקרב את פי כמה שאני יכול לרגליים שלה, היא לא זזה, נישקתי את אחת הרגליים נשיקה קטנה, לא הגיבה, נישקתי את הרגל השנייה, היא לא הגיבה.

התחלתי ללקק, בהתחלה ליקוקים קטנים מבוישים ולאט לאט הגברתי מאמץ, אהבתי את הטעם שלה, ליקקתי כמה שאני יכול ולאט לאט הטעם של השבוע המתיש ירד ממנה.

ניסיתי להגיע לכל חלק ברגל שלה והחלק היחידי שלא הגעתי אליו היה העקב, התקרבתי על הלשון לקרסול שלה וכדי להגיע לשם דחפתי את ראשי בין הרגליים שלה כדי להגיע לחלק האחורי של העקב, לפתע היא סוגרת את הרגליים עליי, ניגוד מוחלט לחוסר התגובה שלה עד עכשיו, מועכת את הפנים שלי, אמנם היא לא חנקה אותי ביעילות אבל התחלתי לחוש לחץ, נאבקתי בדחף הטבעי להזיז את הרגליים שלה ממני ולשחרר לעצמי אויר, הידיים שלי התפתלו כתוצאה מהמאבק הזה, כמו שזה התחיל ככה זה נגמר היא שיחררה אותי ונשארתי שכוב על הרצפה מתחתיה, מבולבל.

 

"שב" היא אמרה קצרות והתיישבתי במהירות, מסוחרר מעט, היא שיכלה רגל אחת על השנייה מציבה אותה בדיוק מול פניי ואמרה "מסאז' " התלהבתי מההכוונה וניגשתי למלאכה, תפסתי את הרגל שלה ועיסיתי את כפות הרגליים בעצימות מתחזקת, ניסיתי לסחוט ממנה אנחות, רציתי לראות חיוך, התרכזתי כולי במסאז' וניסיתי לזכור את סרטוני ההדרכה שראיתי באינטרנט ולבצע את המלאכה בצורה הטובה ביותר.

הרמתי מבט להסתכל עליה וראיתי אותה עוצמת עיניים, מתרכזת בתחושה של הידיים שלי אולי, לפתע היא פתחה את עיניה והסתכלה ישירות אליי, במבט קר ולא מסגיר, עצרתי את המסאז' אני תמיד קופא מהמבטים שלה, היא החליפה רגליים מבלי להסיר ממני מבט, ואני תפסתי את הרגל השנייה והתחלתי לעסות, אבל לא הורדתי ממנה מבט, לא יכולתי לנתק את עיניי מהעיניים שלה, מההיפנוט הזה, לאט לאט היא עצמה עיניים וחזרה להתמכר לידיים שלי.

כשסיימתי לעבור על כל הרגל השנייה וכל השרירים ברגל היו חמימים ורכים התחלתי לעלות עם המסאז' לכיוון הירך, עיסיתי את הקרסול והמשכתי לעלות, הגעתי אל השוק והתחלתי לעסות אותו מהצדדים בסיבוב, ואז נזכרתי באחד הסרטונים שלחתי את היד שלי אל עבר השוק האחורית, מיששתי קצת כדי לחוש את שריר התאומים כשמצאתי את השריר לחצתי עם שתי אצבעות וגלשתי למטה, היא פלטה אנחה בלתי נשלטת, בדיוק מה שרציתי, חזרתי על התהליך גם ברגל השנייה, מפריד את שריר התאומים, וסוחט ממנה אנחות, היא הזדקפה והסתכלה עליי מבצע את המלאכה, בשלב מסוים אפילו הניחה יד על ראשי משחקת לי קצת עם השיער, אחת הרגליים שלה התרוממה והתחילה למשש אותי בין הרגליים, עכשיו היה תורי לפלוט אנחות.

ניסיתי בכל כוחי שלא להשמיע הגה, אבל זה היה חזק ממני, הרגל שלה מיששה לי את הביצים, ליטפה לי את הזין דרך הבגדים והתחלתי לרעוד, מאבד ריכוז במלאכת המסאז', לפתע הרגל שלה חדלה ללטף והחלה לבעוט בי בעדינות במפשעה, מקפלת אותי לסירוגין, ניסיתי כל-כך להמשיך לעשות לה מסאז' אבל התבלבלתי ואיבדתי ריכוז.

בין כל הבעיטות הקטנות, הליטופים והריח שלה ששיגע אותי פתאום הכל הפסיק, היא הניחה רגל על החזה שלי והדפה אותי אחורה, איבדתי שיווי משקל וצנחתי על הרצפה שוב.

הסתכלתי עליה והיא חייכה את החיוך שלה ואמרה לי "אתה יודע מה בא לי?"

באתי לענות אבל עצרתי את עצמי.

"תה קמומיל חצי כפית סוכר ועוגיות של אמא שלך", היא אמרה.

מיהרתי למטבח, הכנתי לה תה כמו שהיא אוהבת, ארגנתי את העוגיות על צלחת והבאתי לה, הנחתי את זה על השולחן בסלון.

היא לקחה את התה ותפסה אותו ב2 ידיים, היא לגמה לגימה ארוכה ועצמה עיניים לשנייה, הייתי בלחץ מקווה שהתה לטעמה, לאחר זמן שהרגיש לי כמו נצח חיוך קטן התפשט על פניה, לזה חיכיתי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י