שתי אצבעות עדינות,
מה הן כבר יכולות לעשות?
שתי אצבעות עדינות, תופסות את הסנטר.
בעדינות, כמעט לא מורגשות, לרגע אפילו שכחתי שהן שם.
הן הורגשו כשהיא רצתה, הן הורגשו כשהתקרבתי לנשק ואצבע אחת עצרה אותי,
התנגדות קלה של האצבע גרם לי להבין שלא להתקרב אל השפתיים המטריפות האלה.
ניסיתי להתרחק במבוכה אבל האצבע השנייה התנגדה קלות,
התנגדות קלה של האצבע גרם לי להבין שלא להתרחק מהשפתיים המטריפות האלה.
שתי אצבעות עדינות, קיבעו את הראש שלי במקום.
הידיים שלי חיבקו, הידיים שלה חיבקו,
צמרמורת ירדה בכל גופי, הרגיעה אותי, הלחיצה אותי, הדליקה אותי והעיפה אותי.
אבל הראש, נשאר במקום.
הלשון הורגשה, היא עשתה משהו כל-כך נעים, כל-כך חדש, שרציתי להתקרב, רציתי לנשק, רציתי להרגיש את השפתיים שלה בין שפתיי, רציתי שוב את הטעם שלה עם זכר למסטיק, רציתי את התחושה של להיות קרוב אליה, אבל האצבע הביעה את דעתה שוב.
שתי אצבעות עדינות, הותירו אותי קפוא, בזמן שהיא עשתה בפי מה שהיא רצתה.
שתי אצבעות עדינות, כל כך משמעותיות, דורשות את מקומה, מקבעות את מקומך, אומרות מלא ללא מילים, עושות מלא ללא מאמץ, רק התנגדות קלה.
וזה רק שתי אצבעות עדינות.
מה יהיה כששתי האצבעות יחליטו לא להיות עדינות?
מה יהיה שכזה יהיה יותר משתי אצבעות?
מה יהיה כשזאת תהיה יד?
אני יכול רק לדמיין....