*
התרגשות מהרגע שאני עוצר את הרכב ומחכה, אני נהיה חסר מנוחה, יוצא מהרכב ונכנס אליו, פותח את הבגאז' ומסדר, לוקח כדור כדי שלא אצטרך לקחת כשהיא לידי, ההמתנה מחוץ לרכב מורטת עצבים, הרגל שלי נעה, אני מוציא את הפלאפון מתחיל משחק אחד, מתרכז בו הוא מספק לי הסחת דעת קלה, כשהזמן שלו נגמר אני ממשיך לרעוד, מסתכל לכל הצדדים למרות שאני כבר יודע מאיזה כיוון היא מגיעה, וכשאני רואה אותה משהו בי קופא לרגע, רגע קטן ואז ההתרגשות גוברת, מתי להתחיל לצעוד לכיוון שלה, מתי לחייך ולהראות שזיהיתי אותה...
*
מסתובבים בפארק והיא מספרת לי כל-כך הרבה עליה, חושפת טפחים כל-כך עמוקים בנפש שלה ואני עומד מולה ומתחיל להבין מי עומד מולי, הסיפורים שלה ומה שהיא מתארת מתחבר עם קטעים שקראתי והאישיות שלה קורמת עוד וגידים בראש שלי, ואני מרגיש צורך להחזיק לה את היד, אנחנו מחזיקים ידיים ובקטעים שקשה לי לשמוע שהיא מספרת לי על משהו שקרה לה, אני מהדק אחיזה ומועך את היד שלה.
*
הרצון להתקרב, לגעת, לשים יד וללטף, החשש מלחרוג ולעבור את הגבול, היד באה וחוזרת, מלטפת ואז נסוגה לרגע אחורה, אני קורא את התגובות ורואה צל חיוך עובר על פניה, אני רואה שהשרירים שלה נרגעים מהמגע ולא נקפצים ממנו, אני מתחיל להרגיש יותר בנח, היד מונחת על הברך מלטפת בהיסח דעת, היד רוצה ללטף את הפנים את השיער אבל שוב חשש מתגנב, ואני עובר את אותו תהליך.
*
הרגע שהיא הסיקה משהו עליי, והוא היה כל-כך מדויק וכל-כך חד שנעצרתי מההליכה, עמדתי ובהיתי בה ואמרתי לה כמה היא צודקת, והמשכנו ללכת וסיפרתי לה איך זה מרגיש שמישהו קורא אותך כל-כך מהר בכל-כך דיוק.
*
הרצון לנשק...
ההבנה למה אסור לי.
התסכול והיללה הקטנה שנפלטה.
התיקון באמצעי שטח...
החיוך שלה מכל מה שעשיתי.
ההתקרבות לנשק אותה, הנגיעה הקלה בשפתיים, הנשיקה שממשיכה ומתחזקת.
הידיים שפלשו מתחת לחולצה שלי, מלטפות, מלחיצות, הציפורניים שננעצו בי, חורצות בגב שלי תלמים, פוערות לי את העיינים, עוצרות לי את הנשימה, סוחטות אנקות כאב, החיבוק שלי בה שהתחזק, מחפש כוח לעמוד בכאב שהיא מסבה לי.
*
הרצון לחבק... להחזיק... לשמור ולהגן... להיות שם ולתמוך בה.
*
השפתיים שלה שיורדות לי אל הצוואר, הנשיקה שמרעידה אותי כל-כך, השיניים שהתחילו לנשוך, והנשיכה התחזקה, והתחזקה, השיניים שלה משכו לי חצי צוואר החוצה, כולי התערפלתי, המנטרה שהיא יצרה בנשיכה, קודם היא תופסת בין השיניים, לוחצת קצת, ואז מושכת, מרפה, מנשקת, ואז תופסת שוב, הסדרתיות הזאת הייתה מדהימה, ואז בדיוק כשהנשיכה הייתה כל-כך חזקה שחששתי שלא אעמוד בזה, בדיוק ברגע הזה התחיל עוד מחזור, השפתיים שלה גיששו, האזור רגיש וחם, הנשימה שלי נעתקת, החיבוק שלי בה מתחזק רעד פושט בגופי כשהתכוננתי לשפתיים שיסגרו לי על העורף שוב, חששתי שלא אעמוד בזה, ואז בדיוק הגיעה לשון... מרגיעה, מלטפת, מנחיתה, בדיוק כשהייתי צריך בדיוק רגע לפני שנשברתי.
*
הרגע שהיא צריכה משהו ממני, ואני נותן לה אותו מיידית, מבלי לחשוב פעמיים, מבלי צורך להסביר לי, כי אני כל-כך מעריך את מה שהיא עושה ואני כל-כך רוצה להצליח לעשות את הצעדים האלה פעם אחר פעם כשהיא תצטרך אותם, ותמיד להצליח להיות שם ולהכיל את המצב הזה, בכל פעם שזה יקרה.
*
הידיים שלה שחקרו אותי, ממששות מה שהיא רוצה, מלטפות איפה שהיא רוצה שורטות איפה שהיא רוצה, התחילו לטפס במעלה הבטן, לאחר שהיא עברה את האזור שאני שונא שנוגעים לי בו, הבטן עצמה, היא עלתה לכיוון הפטמות, הכנתי את עצמי לצביטה שבטח תגיע, אבל היא התחילה ללטף בסיבוביות סביב הפטמה, לא זכרתי שאמרתי לה כמה זה משפיע עליי, כמה אני אוהב את המגע הזה בפטמות, או שאולי אמרתי לה, לא זכרתי כלום, העיניים נעצמו בעונג ואני חושש שהתחלתי לגנוח קצת...
*
שוב רכינה לנשיקה, והאצבע שלה עוצרת אותי, אני פולט יללת תסכול בלתי נשלטת ומקבל את הדין, אבל מרדן שכמוני מנסה מדי פעם לנשק אבל זה קרה רק כשהיא רצתה.
*
המצב האבסורדי שאתה פותח לה את הדלת למרות שלא בא לך שהיא תצא, הנשיקה מחוץ לאוטו שהשאירה אותי עם טעם של עוד, הנשיכה מחוץ לאוטו שהשאירה אותי עם טעם אחר.
*