בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 6 שנים. 27 באוקטובר 2017 בשעה 9:01

שעות... המרחק נשאר זהה, הזמן התקצר...

שעות עד שנראה אותה,

שעות עד שנחבק אותה,

שעות עד ששוב יהיה בי את הרוגע שהיא משרה עליי

שעות עד שהריח שלה ימלא את נחיריי

שעות...

רק שעות...

זה התקצר אתה יכול לעמוד בזה, עוד קצת והיא לידך אני אומר לעצמי...

ומה זה בעצם להישבר מגעגוע אליה? אני חושב...

עוד כמה שעות, אל תישבר...

 

רעבין, מחכים, מצפים, מתגעגעים... 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י