פתאומית לעד

אנחנו לא נלחמים במה שאנחנו שונאים, אנחנו מצילים את מה שאנחנו אוהבים.

מלחמת הכוכבים 

כמה עצובה אני מסוגלת להיות

בלי שאף אחד יצליח להבחין ✨

ולי אסור לומר זאת לעצמי אפילו,
עלי להתאפק ולטייל בשעות הערב,
כשצל נופל על צל,

ולהסתפק לי בשתיקה,
ולא לצעוק,
לשים לי זאת לחוק
לא לעמוד יותר מדי ליד גדר,
ללכת הלאה כשמשב של סתיו עובר,
לא לשמוע בדבר בה הנערים,
ובגלגל בה הדברים המתוקים,
לא לעצור כשמישהו עוצר,
ולא לשמוע שמא מישהו מזמר,
לא להקשיב איך קול מתוק לוחש:

יופיה אינו ידוע
יופיה אינו ידוע

כמו מכווה של אש 🔥

אם לא הקשבתם לנתו זך מקריא את שיריו, יש מצב שלא הבנתם אותם כלל..

אוף... כמה קשה להיות גבר  ):

ברוך שעשני אשה ✨

ללב המתפרע, לדמיון המתפקע 

ולאושר הנוגע בעומק הכאב

(אהוד מנור)

אני מאמין באמונה שלמה בכח ההבראה האדיר הטמון באהבה, אני מאמין באמונה שלמה באוצר הרפואי המסתורי שקוראים לו אהבה, זה האוצר אשר אנשים משתוקקים אליו כל כך כי הם יודעים במעמקי נפשם שהוא יכול להציל אותם.

 דוד בן יוסף

את חייכת במלוא שפתייך ובידרת את שערך
ואמרת לי שחייך התרגלו כבר לחייך
ואמרת לי שחייך כבר אינם מה שהיו
לפעמים את כבר צוחקת
לא תמיד את לבדך

וראיתי את השקט
וניחשתי את הכאב
ואמרתי זה בסדר, לא צריך להתאהב
ואפשר לחיות גם ככה
ואפשר בכלל לחיות
גם בלי אושר, בלי לדעת בשביל מי ומה ואיך

ורציתי לעזור לך
ורציתי לעזור
והיה בך איזה אומץ
והיה בך איזה אור
שדחה מיד כל חסד
ודחה כל נדבה
והיה בך איזה יושר
והיית פשוט יפה

והבטתי אחרייך וראיתי איך דמותך
שוב חוזרת אל החושך
נעלמת אל לילך
ורציתי לעזור לך אבל גם הבנתי כי
עוד אפשר לחיות גם ככה
ובזה עזרת את לי

נתן זך

 בַּלֵּילוֹת אֲנִי
מֻנַּחַת עַל פָּנֶיךָ.

עַל עַרְבוֹת גּוּפְךָ
אֶטַּע עֲצֵי אֶרֶז וְשָׁקֵד.

לֹא אַלְאֶה לַחְפֹּר בְּתוֹךְ חָזְךָ
לִמְצֹא תַּעֲנוּגוֹת הַזָּהָב שֶׁל פַּרְעֹה.

אֲבָל שִׂפְתוֹתֶיךָ כָּבְדוּ
נִסַּי לֹא יִגְאֲלוּ אוֹתָן.

הָרֵם נָא אֶת שְׁמֵי שְׁלָגֶיךָ
מֵעַל נַפְשִׁי.

חֲלוֹמוֹת הַיַּהֲלוֹם שֶׁלְּךָ
פּוֹתְחִים אֶת עוֹרְקַי.

אֲנִי יוֹסֵף חָגוּר אַבְנֵט מָתוֹק
עַל עוֹר הַפַּסִּים שֶׁלִּי.

הָרַחַשׁ הַנִּפְעָם שֶׁל צְדָפַי
עוֹשֶׂה אוֹתְךָ לִמְאֻשָּׁר.

אַךְ לִבְּךָ לֹא יִתֵּן עוֹד לַמַּיִם לַחְדֹּר אֵלָיו.
הוֹ, אַתָּה!

✨ תרגום יהודה עמיחי

      לאלזה לסקר שילר

לא כברוש.
לא בבת אחת, לא כולי,
אלא כדשא, באלפי יציאות זהירות-ירוקות,
להיות מוסתר כהרבה ילדים במשחק
ואחד מחפש.

לא כגבר יחיד,
כבן קיש, שמצאוהו רבים
ועשו אותו למלך.
אלא כגשם בהרבה מקומות
מעננים רבים, להתחלחל, להיות שתוי
פיות רבים להיות נשום.
כאוויר בשנה ומפוזר כפריחה באביב.

לא הצלצול החד, המעורר
בשער רופא התורן,
אלא בדפיקות, בהרבה אשנבים
בכניסות צדדיות, בהרבה דפיקות לב.

   ✨✨✨✨✨✨✨✨✨✨

ככה התחשק לי, לקטוע אותו לפני הסוף, ויסלח לי רבי ומורי יהודה עמיחי על ברית המילה (נו טוב... כמה מילים) שעשיתי לו כי ככה רציתי שיגמר, מותר לי. 

בסוף היום אבדו לי עקבותייך
לא מוצא אותך מאז בשום מקום
זה לא מרגיש בסדר בלעדייך
וזה תמיד ברור יותר בסוף היום

* שלום חנוך

לוּ בָּאת!
הוֹ אַתְּ, הוֹ אַתְּ 
וְלוּ לְרֶגַע קָט,
לוּ רַק לוֹמַר שָׁלוֹם,
רַק לִצְחוֹק-מַבָּט
לוּ בָּאת הֱלוֹם!
לוּ רַק הוֹפַעַתְּ,
הוֹ אַתְּ 

* טבנקין