ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פתאומית לעד

ורק איני יודעת אם היה זה מבט עיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
ולכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמה
האמנתי שהוא אתה

(ל.גולדברג)
לפני 6 שנים. 19 במרץ 2018 בשעה 14:01

כבר שנתיים שהוא מחזר אחריה באלגנטיות עדינה בכל דרך אפשרית, מגיב לכל סטטוס שלה, תומך בכל מיני דיעות שהיא משמיעה בלי קול, מפרגן לצילומי הסלפי המפלרטטים שהיא מעלה, מפעם לפעם גם שולח הודעה פרטית בתקווה שאולי אחת כזו תאפשר לה להבחין בשונות שלו, לקלוט שהוא עשוי מחומר משובח, לא דומה כלל לאותם עשרות המעריצים הסובבים סביבה ברשת ומשחרים לטרף, והוא באמת מזן אחר, משובח ביותר, וכל כך מתחשק לו להוכיח את עצמו לידה.

אבל היא נשארת מרוחקת מסיבות שאינן ברורות לו וכנראה שגם לה, והוא כמו כלב נאמן ממשיך להשאר בקרבתה, ממתין בסבלנות אין קץ לרגע הנכון שבו יוכל לתפוס אותה כשהיא מועדת, לאחוז בה ולהציל אותה מהחיים או מעצמה.

הוא מחכה לרגע הזה כמו ילד קטן שחולם על היום בו ירשו לו לעלות על המתקן הכי מבוקש בלונה פארק, כמו ילד שרוצה להגשים חלום הוא מדמיין איך יתן כל מה שיוכל בשבילה, רק שתנתן לו כבר ההזדמנות להוכיח את עצמו ולהיות שם לצידה, וזה לא שהוא בעצמו לא מוקף מעריצות מכל פינה, אבל משהו בדמות שלה מרגש אותו ברמות אחרות, היא מרגישה לו כמו אתגר שהוא חייב להוכיח לעצמו שיוכל לו, קצת כמו לכבוש את האוורסט ולהגיע לפסגה.

לפני שבוע זה קרה, בלי שום אזהרה מוקדמת, כמו שמש זורחת ביום סגריר, התמזל מזלו והרגע המיוחל הגיע.

 

 ✨ המשך בהמשך 

מר ד' - מתי ההמשך?:)
לפני 6 שנים
אָמָאזוֹנָה​(אחרת) - ממש עכשיו, חפש אותו בחדשים 😉
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י