המסע של חתולה והייטק

בשנות ה-30 העוד-מעט מאוחרות, נשוי (באושר יש לציין) לחתולה במגפיים שלי ואב לשני ילדים מדהימים. נשוי גם לעבודה לצערי כבר די הרבה שנים, מה שמכתיב אורח חיים תזזיתי ולילי, משולב בהרבה נסיעות לכל מיני יעדים, לטוב ולרע. לפחות זה משאיר זמן רב להתגעגע. מצד שני לא צריך להתגעגע אם כשהוא רואה אותה לבושה מוקפדת לעבודה בבוקר הוא מחמיץ כמה פעימות…



טיפוס מאוד זוגי באופי ותקשורתי מאוד. כותב ומגיב לכתבות בתחומי עניין מגוונים, חולה אינטרנט ואוהב מאוד סקס, עם אשתי כמובן. במיטה, בסלון, על השולחן, בטלפון ובאינטרנט – הכל הולך.

החתולה ואני נמצאים יחד שנים רבות. ביחד מכל המובנים, וכך אנו מביסים את השגרה השוחקת. או לפחות מאוד משתדלים…. בעלי עולם מיני מגוון מאוד, חולקים פנטזיות כמוסות וגלויות כאחד, מאוחדים סביב מתרס עולם השליטה משני צידיו – הוא הצד הנחדר, והיא הצד הלובש את המכנסיים J
זה לא אבסולוטי כמובן אלא תבלין. לפעמים אין תחליף לנגיעה רכה, לליטוף המצמרר ולתשוקה חייתית. מצד שני, אם הספה בסלון יכלה לשתף בתולדות הסשנים שלנו, מזמן הייתה מקבלת חוזה ב-6 ספרות להצטלם על שער הפלייבוי. מה הסיפור שלנו? בשביל זה תצטרכו להתאמץ ולקרוא.

* * * * * * *

סיפורינו מתחיל לפני שנים. ערב אחד, זוג חברים צעיר שוכב לו במיטה הסתורה לאחר ערב סקס סוער. היא נשענת עליו והוא מלטף אותה. פתאום הוא פותח בוידוי. הוא נבוך, אבל רצה לשתף אותה כבר זמן רב. הוידוי מסעיר. הוא מתוודה על עולם פנימי עשיר בתוכן, שמקורו ספק מבית, וכולו סביב הכמיהה שלו. לשליטה.

להישלט כמובן. על ידי מישהי דומיננטית. והוא מציע לה את התפקיד.

היא לוקחת את המושכות ברצון אך בספקנות. משהו בתפקיד מאוד מתאים לה, אך את נפלאותיו ורזי השליטה בו היא תגלה במרוצת השנים. תמיד פינטזה לדעת איך זה לגברים, איך זה להיות הכובש והחודר. וזה בדיוק מה שהוא רצה….

טיולים חודשיים לשינקין – הוא מסיע באוטו, היא קופצת לחנות לנשים בלבד וחוזרת עם השלל בעוד הוא מחכה בציפייה בוערת. פעם סרט, איזה ויברטור בסיסי ונוח להחדרה. הסטרפ-און הלביש הראשון שלהם – איזה יום חג מסעיר זה היה.

היא מתחברת לעולם הזה יותר ויותר. מגלה את המבטים החודרים שלו, המעריצים כשהיא לובשת את מגפייה המחודדים, כשהיא שואפת מהסיגריה באיטיות (והוא בכלל מתעב עישון אך למד כל-כך לאהוב) בעוד מלטפת את הזין השחור שלה, מקרבת אותו לשפתותיו. אח, אם הספות יכלו לדבר…

השנים עוברות, התשוקה נעה אנה ואנה. הסשנים משתנים. לא תמיד נוח לצאת מהמיטה, והרצונות משתנים. לאורך השנים צוברים נסיונות, מגלים חוויות משותפות ואהבות חדשות. היא אוהבת את האורגזמות האורליות שהוא כל-כך נהנה לבצע, הוא מת עליה כשהיא תופסת את לחיו, מקרבת פיה לאוזנו ולוחשת גסויות לוהטות. משתפים הרבה, בגלוי. צופים ביחד בפורנו, הוא אוסף עבורה תמונות וסרטים ברשת. לעיתים "שולט מלמטה" מנווט את הנושאים כדי להעלות דברים על השולחן. לפעמים זה עובד לו ולפעמים פחות.
מה קורה עכשיו? הרבה. החלטנו לצאת לאויר העולם לאחר שבוע מטלטל במיוחד שהיה לנו. שבוע מדהים, מחשמל ומלא אנרגיות.

אחת הפנטזיות ששיחקנו בה לאחרונה היא הצלע הנוספת. לפעמים אישה נשלטת, לפעמים צעצוע גברי. לרוב האחרון דווקא. למה? כי היא גילתה שזה עושה לו את זה ומטריף אותו עד אין קץ. הרי כל-כך הרבה שנים היא יודעת לפרוט על מיתרי נפשו. זה המיתר הנוסף…

היא מאוד זוגית. יותר ממנו. היא באה מבית חם יותר והוא מבית הישגי וקר. "גידלה" אותו יפה, והוא אוהב מעניק ומפנק. ועכשיו על השולחן – חוויה זוגית מטלטלת, ספק הענקה אולטימטיבית – הוספת צלע (גברית) נוספת. משהו בו נמשך לרעיון, מצדדים רבים. יש את הצד הנשלט (מישהו שמזיין את אשתך? פנטסטי משפיל ומענג), יש את הצד המשתף (אחרי הרבה שנים של זוגיות לא תזיק חוויה מטלטלת משותפת, בייחוד עם זוגיות חזקה) ויש את הצד המעניק (יום הולדתה עבר לא מזמן, והיא חשקה בכך). הוא רוצה בכך מהצד השיוויוני – לא שליטה, לא סליזי אלא נקי. סקס טוב משותף שלו איתה ושל הצלע איתה. התענגות משותפת. מה רע?

יש גם רע. יכול להיות רע. היא מעט מוטרדת, משתפת פעולה בפנטזיות ומוטרדת במציאות. אחרי כל-כך הרבה שנים? זה לא קינקי מדי? לא רחוק מדי?

בהתחשב במאורעות השבוע ממש לא רע. על כך בפעם הבאה (ולאלה שממש רוצים לדעת – לא השבוע עדיין לא קרה כלום (למרות שממש כמעט קרה) מעבר לסקס זוגי מטורף כמו תיכוניסטים שטופי הורמונים).