למען הסר ספק - הפוסט הזה של החתולה נכתב יומיים לפני זה שפורסם מתחת ואינו תגובה לו (כמו שהתחתון אינו תגובה לזה). אלה שני צדדים של אותו מטבע.
* * * * * *
הבלוג נולד מתוך החוויות שחווינו, הוא נכתב מנקודות מבט שונות שלי ושל הייטק ברגעים שונים של המסע. הייטק חשב שאם כותבים אז למה לא בלוג? שיכול להיות שאנחנו לא לבד? היו לנו כמה אופציות לפרסום בלוג כזה מכיוון שאנחנו אנשים פרטיים, הורים לילדים, שבמשך היום לובשים כובעים נוספים למעט אלו הסקסיים במיוחד. החלטנו לפרסם אותו באתר שהגישה אליו מועטה....ו....היה שקט....כצפוי.
אני מחשיבה עצמי לאדם כנה, פתוח, ישיר אך לא תמיד חושפני... כשהייטק פנה אלי ואמר שחסרות לו התגובות האנושיות ואולי ה"כלוב" הוא ה"מקום". קהילה שלמה שכול עיקר ההתעניינות בה סובבת סביב נושא אחד (זהו אחד האתרים שאנו עוקבים אחריהם כבר שנים). הרי זהו מסע לגילוי מיני בהגדרתו...אם כך האתר הזה הוא פלטפורמה מעולה לקבל תגובות כאלה ואחרות ואולי אפילו עזרה.☺ תמיד החשבנו עצמינו כחלק אינטגראלי אך שקט ולא מתבלט בקהילה הזו. חברינו הטובים ביותר שותפים לסודותינו ולאורח חיינו המיני. כך שזה לא ממקום של ביישנות חלילה או חוסר רצון להיות מזוהה ומקוטלג. זה פשוט ....אנחנו (כאלה מוזרים).
נחזור לנקודה....הנטייה הראשונה שלי הייתה להגיד כן. למרות שאני לא הייתי בטוחה (ועדין לא סגורה על זה סופית) שזהו המקום ה"נכון" לערוך בו מסע מהסוג הזה. החלטנו לשחרר כמה מהפוסטים לאתר וזכינו לכמות יפה של הודעות, הצעות והתעניינות. זה החמיא לנו וגרם לנו לפרץ של כתיבה (כזו או אחרת), סאשן מדהים שכבר עלה לבלוג ואחד נוסף מאתמול בלילה שהיה מיוחד ועוצמתי ביותר (שהשאיר את הייטק עם חיוך שלא יורד וסף חרמנות בשמיים ואותי מסוחררת קלות) וכמובן סקס מדהים. יחד עם זאת ניסנו להיות זהירים ולברור היטב בין כל הפונים מי שמתאים יותר לרצונותינו/לצרכינו.
ואני....מרגישה חשופה, עכשיו כולם יודעים מה אני אוהבת, מתי אני מחורמנת (בימינו כמעט תמיד..) איך אני אוהבת את הסקס שלי.. (אם בכלל), באיזו תנוחה, מתי זה הופך לסאשן ומתי זה מסתיים בחדירה....אז זהו המצב שלי כרגע.
לפני 15 שנים. 13 באפריל 2009 בשעה 20:55
