המסע של חתולה והייטק

טוב אז עברו פחות מעשרים וארבע שעות מאז פרסום הפוסטים האחרונים שלנו.
קוראינו (אם אפשר לקרוא לכם כך 😃 עדיין לא צלבו אותנו בעקבותם....בקיצור אתם "מבינים וסובלניים".
אתמול בערב יצאתי עם חברות לארוחת ערב וקפה.
ישבנו 3 נשים שונות, חברות טובות, עצמאיות (שתיים בעלות עסק משלהן, בנפרד) אמהות לילדים, שלושתנו נשואות לבעלים מפרגנים, בקיצור חברות טובות. נשאלתי מה הדבר/הרצון הכי פרוע שאני מפנטזת עליו? עניתי במהירות הבזק "טיול לקאריביים בספינת האהבה. כזו ענקית כמו בטלוויזיה" אבל האמת שזו רק אחת מהפנטזיות שלי ולדעתי הפחות קשה לביצוע והיותר "רגילה". ישנה פנטזיה נוספת שמככבת כבר שנים בראש טבלת המצעדים שלי והיא... ביקור והתנסות במועדון דומה ההולנדי. מועדון שהוציא תחת ידיו את מיטב סרטי הפטיש וה-BDSM של תחילת שנות ה-90. אלו הסרטים שראיתי, חוויתי והושפעתי מהם הכי הרבה.

בפנטזיה שלי אני יוצאת ממכונית שחורה ומושטת לעברי יד גברית חשופה ומושכת אותי מחוץ לרכב. לעיני מתגלה בחור גבוה וחתיך שמוביל אותי לכניסה כשהוא לבוש בקולר שחור עם ניטים ושרשרת קשורה מאחור, תחתון שחור לחוץ על אשכיו. אנו פוסעים כמה צעדים, הוא יחף ואני כרגיל במגפיים....מתקרבים לדלת והיא נראית בעיניי רגילה, מסקרנת. ואני חושבת לעצמי שאולי התלבשתי יפה מדי למקום כל כך "רגיל" ומרגישה איך ליבי מאיים להתפוצץ מסקרנות, מצפייה. לפתע נפתחת הדלת. בפתח נעמדת גבירה גבוהה, כמעט ענקית לבושה במחוך שחור מעור ולו קשירה מקדימה שמוחצת את שדיה למעלה. היא לובשת חצאית ארוכה, שמקדימה קצרה עד ברכה החשופה ומאחורה כמו גלימה, הולכת אחריה. עיניה החומות שמאופרות כקפידה ממוקדות בי, שפתיה האדומות מלאות (כמו אלו שמלקקות דובדבנים בפרסומות). היא לא אומרת דבר, היא רק מסתכלת בי ממש נועצת בי מבט ואני עומדת מולה ונועצת בחזרה. היא עדין בוחנת אותי ומסתכלת על המגפיים המבריקות שלי מעור אדום ועקב כמעט סיכה. רק אז היא מחייכת אליי וזזה מהדלת, אני פוסעת פנימה ושומעת את הדלת נסגרת מאחוריי. מולי מגיעה משרתת קטנה ורזה כמו ילדה במדים מוקפדים ומושיטה לי כוס יין לבן כשראשה מורכן מטה. אני לוקחת את הכוס מידה ...והיא נעלמת מעיניי. אז מתגלה מחזה מדהים .

אנשים חולפים הלוך חזור נעלמים בחדרים השונים. משרתות במדים, עבדים מוליכים את מלכותיהם על גבם או מתהלכים על ארבע לידן. מלכות מוקפדות לבושות במיטב "האופנה". אני מתבוננת חושבת...."הגעתי לגן עדן" (ישנו משפט האומר שלכל אחד יש את גן העדן שלו...טוב זה שלי). אני פוסעת פנימה והיא לידי מחייכת ומרימה את ידה לקראתי...ההתרגשות שאוחזת בי כל כך גדולה. אנו פוסעות על שטיח בורדו, חולפות על פני דלפק הקבלה. אנו מגיעות לחדר גדול שחולק לשני חלקים. בחלק אחד של החדר כסאות סטייל לואי ה-14, כבדים עם ריפודים מפוספסים שמאחוריהם ארון זכוכית ובו מוצגים לראווה סוגים שונים של מסכות ושוטים שיוכלו לשמש את היושבים בפינת "המנוחה" הזו. בחלקו השני של החדר ישנן ספות במגוון צבעים ועליהן יושבות הגבירות ומשוחחות כשלצידן הנשלטים שלהן. שומרים, מגוננים, מסתכלים, מתבוננים מלמטה למעלה. מתפשטת בי תחושה חמה ורטובה.

בדרך כלל בשלב זה הפנטזיה מתחלפת כל פעם ומשתנה לי. נהיה לי חם ...חם...חם.