תובנות של מתחילה...
ככל שהעמקנו את תהליכי ההתכתבות בעקבות הבלוג. היו כמה התכתבויות שחלקן עברו למסנג'ר, שיחות מייל ואחת שעברה לטלפון והגיעה לפגישה שהתרחשה ביום חמישי בערב במסעדה אינית בתל-אביב (עיר חטאים אהובה עליי במיוחד שאף פעם אינה נמה!)
מה היה מיוחד בבחור? אז ככה הוא חייכן, נאה, מנוסה מינית, חושפני, דברן. יש לו ולהייטק הרבה מן המשותף כגון: מקצוע, מקום העבודה, וגילינו כי שלושתנו חולקים מנהגי נהנתנות שונים כמו: אוכל, התייחסות לכסף, נסיעות לחו"ל ועוד. הוא התגלה כאיש שיחה קל, קומוניקטיבי, אכפתי, משכיל שבא בטוב עם המון רצון ומוטיבציה להראות לנו את דרכנו החדשה. אדם בעל פילוסופיה מינית מוצקה ודעות עצמאיות (בדיוק כמו שאני אוהבת....כי אז יש עם מי לדבר).
לטעמי החיבור שלו עם הייטק היה מיידי וחזק בעקבות נקודות חשיבה דומות ומגוונות. שמחתי לשמוע אותם משוחחים ביניהם על מגוון נושאים. זה נתן לי תחושת מרוצות ובטחון. צפיתי מהצד באינטראקציה. לטעמי זה הוריד את מפלס המבוכה האפשרית של הייטק (דבר שישרת אולי את המשך המסלול לקראת ה"חוויה".)
ניצלנו את הזמן שעמד לרשותנו (באדיבות הבייביסיטר) כדי לחבר את הקול לפנים, לדעות, לקטעי שיחות ולבדוק אם הוא ה"אחד". בסוף הערב יצאנו שלושתנו מהמסעדה כמו 3 חברים טובים שיצאו "רק" לארוחת ערב.
היו מספר סוגיות שעמדו על הפרק שאותן העלה בשיחת טלפון שקדמה לפגישה. אני לא ידעתי איך להתייחס אליהן. לא חשבתי כל כך קדימה. כל השנים הייתי עם הייטק – גדלתי איתו מבחינה רגשית, פיזית, מינית והדיאלוג הזוגי בינינו חשוב לי ומפרה אותי. כשבחרתי בשבוע שעבר לשתף מספר מצומצם של חברות בנושא ה"חוויה" שבדרך תגובתן הייתה:"את יודעת שעדיף לעשות את זה מאחורי גבו אבל אותנו ......לא מפתיע שבחרת לחוות את החוויה איתו ולא לבד.".
נחזור לבחור....כשיצאנו מהמסעדה הוא אמר לא פעם שהוא זקוק לכמה דקות איתי לבד. ניסיתי להסביר לו שאין מצב. התפתח דיאלוג.
ברגע אחד של שקט, כשהייטק הוציא את הרכב מהחניה.... הוא פנה ואמר "אם אני האדם שאת מחפשת אני זקוק לנשק אותך, אני רוצה לשוחח איתך, לשמוע אותך ללא הייטק". התגרתי בו ועניתי "נשק אותי פה מול כולם" (מאד מתאים לי – הכול או כלום....). הוא היה נבוך מהתשובה, ואני עמדתי בצד וצפיתי בו מתפתל בראשו איך לשבור את המבוכה. נראה כי הרגיש כלפי הייטק רגשי חברות עמוקים. היה לו קשה. אך זה היה הקושי שלו ולא הייתה לי שום כוונה לקחת את זה ממנו.
היה לי ברור לגמרי שאצטרך לשתף/לשקף את הסיטואציה שנוצרה ביננו להייטק והוא (יאמר לזכותו ולא להפתעתי הגמורה – חלק ממדיניות "חיה ותן לחיות" שסיגל לעצמו לאחרונה) השאיר את ההחלטה בידיי (נו באמת מה הוא חשב לעצמו....).
אני נאמנה להייטק כמעט חיים שלמים ואיני תמימה. לפעמים אנשים נוטים לחשוב בטעות שאני "חסרת ניסיון" בדיאלוג ובהתנהלות ש"בינו לבינה". מתוקף עבודתי אני מנוסה (לצערי) בעולם הפסיכולוגיה בגרוש, ומה שחשבתי אכן קרה. שנייה אחרי שנעלמנו מעינו של הייטק הבחור החל לנשק אותי, נגע, מישש, לחץ. וראשי צרח הייטק. (הרגשתי שהאיזון הופר, החוזה הופר....זה הפריע לי.) ידעתי שמה שאני מרגישה הוא גניבה. הבחור גנב מישוש...נגיעה. מה שלא הבנתי זה "למה?" הרי הכול היה מונח על השולחן. הוא קרא את הבלוג ושוחחנו, בדקנו, לשנו בלשוננו את כל הרעיון מתחילתו ועד סופו, הגדרנו גבולות (שלו ושלנו). הכול נעשה בזוג ואח"כ בשלישיה...אלו התנאים שהצבנו שנינו (הייטק ואני) - לחוויה.
נכנסתי לאוטו, שיקפתי את הכול להייטק. את דעתו......תשמעו ממנו (אם יבחר לשתף אותה איתכם).
לפני 15 שנים. 20 באפריל 2009 בשעה 20:56
