המסע של חתולה והייטק

היא נכנסה למסיבה.
היא הגיעה לבד...כבר שנים היא לא לבד.
תמיד הוא איתה, צל שהולך לצידה. ממושמע לבקשותיה, מזדרז ללכת לפניה או מאחוריה. מחזיק לה את התיק, את היד, עוזר, תומך, מוליך אותה....לאן שתגיד לו.
הפעם היא לבד. חברתה באה לקראתה. ומאחוריה עמד מישהו מעברה. ליבה קפא. היא הרגישה איך הדם עולה לראשה. ידיה מתחממות, גל של חום פרץ בין רגליה.
הוא מחזיק ויסקי ביד מחייך לה והיא נאלמה.
התקרב אליה "את פה!" שתקה.
"הגעתי בגללך......באתי להחזיר חוב"
"אתה בטוח?" שאלה, התגרתה בו.
"כן, כאן ועכשיו" ענה בביטחון. פנתה אליו ועיניה האפורות ננעצו בו.
"אמיץ אתה..... נחיה ונראה"
הסתובבה ונעלמה בין כל האנשים.
הוא המשיך לעמוד שם ותהה בינו לבין עצמו מה כבר יכול להיות?!
כעבור רגע הרגיש שהוא נמשך בצווארון חולצתו....המשקה ניתז, הוא נגרר לאורך החדר....הוא ראה את מבטי האנשים המבוהלים הסתכלו וריחמו עליו. הם היו מופתעים בדיוק כמוהו. החולצה חנקה אותו וכל הסיטואציה הלחיצה אותו.
לפתע החל להתגלגל במדרגות וכל שריריו מנסים להתגונן. הוא נחת על גבו, גופו כואב.
פתח את עיניו וראה אותה במגפיה השחורות, עומדת מעליו...מחזיקה קפה ומחייכת. עיניה נעוצות בו "קום, הגיע הזמן" צוותה עליו.
קם בקושי, הלך אחריה מבולבל, כואב, מטושטש....עקביה דופקים ברקותיו.
עוברים דלת ועוד אחת.....היא נעמדת מחייכת ובהינף ברך מכניסה לו אחת.. מדויקת. הוא מנסה להתקפל היא תוקעת את רגלה בצמוד לשלו. "חתיכת חוב צברת יקירי" היא לוחשת לו "היום זו פעם אחרונה שאני גובה חוב באיחור.....אתה עוד תתחנן אליי". היא תופסת את ידו ברכות ומכניסה את האצבע לפיה מלקקת ספק מוצצת אותה כמו סוכרייה. הוא מרגיש את אשכיו מנסים להתרומם....הכול כואב, בוער.
היא מלטפת את ראשו וידיה מעבירות בו חשמל.....הוא התגעגע כל כך לידיה הרכות, הקשות. היא מושכת בשערו קלות וראשו נוטה לאחור. היא תופסת בגרונו....הוא מרגיש את ציפורניה נעוצות בעורו. לשונה מלקקת את אוזנו. נשימתו נעתקת ממקומה, הוא שומע את נשמתה, מריח אותה, כל כך קרובה...הגעגועים מציפים אותו.
הוא שומע רחש חלש מאחוריו. היא משחררת ומתרחקת. היא מסתכלת בו....בגדיו תלויים עליו ברישול.
"עכשיו אתה נראה טוב יותר בעיני....תתפשט"
"פה בכניסה...הגזמת" היא מחייכת "כאן ועכשיו" עיניה רשפו עליו וקולה השתנה. הוא החל להתפשט מולה...ידע שכל רגע מישהו יכול להיכנס....הוא יהיה חשוף.
עוד לפני שסיים כשמכנסיו מושפלות. היא הצמידה אותו לקיר וקרעה את חולצתו. הושיטה את ידיה לאשכיו הוא נרתע. היא החזיקה בהם חזקה ומשכה בהם למטה, הוא פער את פיו כמופתע "רגע" לחשה לו. מתיישבת מולו, חולצת מגפיה בתנועה מלכותית, ידיה מטפסות במעלה ירכיה, הרימה את שמלתה והפשילה מעליה את הגרביון. היא קרעה אותו לשניים. היא ליפפה אותו בחוזקה על אשכיו ואת החלק השני דחפה לפיו. הוא הרגיש בהם קשורים, מתנפחים וידע שהזין שלו עומד חזק.
נעלה את מגפיה וטיילה עם עקביה על אשכיו בועטת בהם. הם נעים לכל הכיוונים. הוא מתנועע באי נוחות. וצופה בתחתוניה מציצים בין רגילה. הם מתחרה, שקופים.....ריחה עולה עד לאפו.
היא התרוממה, הסתובבה, הרימה את שמלתה ונצמדה עם התחת הענקי שלה לביצים האדומות, הרועדות שלו. הוא צפה איך היא מזיזה אותן מצד לצד והרגיש את הזין שלו מתפקע. טעם הגרביון בפיו גרם לו לבחילה.
הדלת נפתחה ליבו החסיר פעימה, הוא עטה הבעה מופתעת, היא חייכה למראה הזרה. לחדר נכנסה בחורה צעירה. הוא היה נבוך, רצה להעלם, חש בושה, השפלה בערה בעצמותיו. שתיהן עמדו מולו מסתכלות, בוחנות, בודקות את אשכיו הקשורים והאדומים ושותקות.
"מה את אומרת עליו?" מלכתו שאלה.
"קצת קטן לטעמי" היא לא התבלבלה.
"נכון...מה היית עושה איתו?" קצב ליבו החל לפעום מהר. הן דנות בנוכחותו במימדיו הקטנים. חיוך של השפלה עלה על פיו, ריח הגרביון הציף אותו.
"תולה מפתחות" הצעירה גיחכה קלות. כעבור שנייה הוא הרגיש חוט נקשר לכיפת הזין ועליו משקל המפתחות..... הם התנענעו לצדדים ומשמעים קולות של...מפתחות. הוא מחזיק לה את המפתחות.
היא התקרבה אליו ונעצה את ציפורניה בפטמותיו והחלה מסובבת אותן להנאתה. גרגור חנוק עלה מתוכו...מעונג, כאב. זוג ידיים נוסף נתן מכה למפתחות המתנועעים בין רגליו. הוא מנסה להתרכז ולחוש את ציפורניה, חש שהכול כבד לו. הצעירה הלכה והוא נשאר לעמוד עירום מול מלכתו.
לפתע חש מגע קר. פתח את עיניו ומלכתו מעבירה קרח על פטמותיו. הן מצטמררות, מתכווצות. היא מלקקת בלשונה הקרה את כיפתו הקשורה. גל קור מתפשט באיבריו, הוא נרתע.
היא חשה טיפות ראשונות יוצאות ממנו....חייכה לעצמה.
"אני איתך סיימתי" התרוממה למולו. הוא פגש בשדיים הגדולים שלה צמודים לפטמותיו.
מה?????? הוא מלמל וריר נוזל מפיו.
"אמרתי לך שבסוף הערב תתחנן" הודיעה.
"אבל..." הוא פוער את פיו ופתאום הכול משך, כאב. כל שריר בגופו צרח.
"את משאירה אותי כך" מלמל
"כן עכשיו תתלבש, תתארגן, תעשה טובה תחזיר לה את המפתחות והכתפייה"
הסתובבה ונעלמה.
המום, נזכר שידיו אינן קשורות כמו שכל הזמן חשב.
חשב......כמה היא מדהימה....כאן ועכשיו.