הלבטים היו רבים. ערב הפמדום המובטח נשמע כל-כך נוצץ, כל-כך דקדנטי, מלהיב ומלחיץ כאחד.
לחתולה היו הלבטים שלה אבל היא הייתה המוכנה מבין שנינו. לערב כזה, היא תבוא גאה וזקופה על מגפיה גבוהי העקב, מאופרת ולבושה כדבעי. לה יהיה קל. אבל אני, בערב כזה, צריך להצהיר באופן פתוח וגלוי על מיקומי בחיים: לרגליה ולרשותה.
נכון, יש כאלה שבאים עם מסכות או עם hood-ים למיניהם, אבל החתולה סולדת מכך וגם נורא חם בפנים. אז אם הולכים, זה יהיה בגלוי ובגאון.
החתולה עדיין מתחבטת מסיבותיה וניסיונותי לשדלה ללכת בלעדי (אולי עם אחד מהמכרים שלנו) כשלו. הקשר בבטן מתהדק, והמשמעויות שלו נגלות אט-אט: ללכת ליד גבירתי, מקולר, בפומבי. רק המחשבה הפכה קשות את בני מעיי. מי שמכיר אותי יודע שאני טיפוס ביישן למדי, לפחות עד לרגע שאני מרגיש בנוח. לעמוד בדלת משרדה של החתולה ולומר שלום לכל עובדות המשרד גורם לי להראות כילד ביישן, אז זה?
הישועה באה מכיוונים בלתי צפויים: אין סיטר. כמטופלים בשני גמדים, שחזרו בדיוק מלונדון, האופציות היו קצת דלילות מלכתחילה, ובמקרה נפלנו על ערב קשה. אין סיטר.
את אנחת רווחתי שמעו בקריות וסגרו חלונות ממשב הרוח העז. איזה מזל.
כל השבת התלבטנו (כלומר היא התלבטה ואני כססתי ציפורניים) מה לעשות. חברתה המכובדת הציעה לה לבוא, אמרה לה שאסור לפספס, והיא בשלה. לא רוצה למרות שבטוחה שתפספס משהו, משהו גדול.
בשעה 20:30 נפל דבר: היא הרימה טלפון למפלט האחרון שלא רצינו לנצל וסידרה סיטר לשעתיים.
"תתלבש, אנחנו הולכים" הפתיעה אותי. הקשר בבטן הפך קשה כמו ערימת ג'חנון של שבת. מה???
היא דפקה הופעה מרהיבה עם מחוך פטישי להפליא, אבל ויתרה עליו לבסוף עבור חולצה אלגנטית וסוודר גלימה מלכותי. את התמונה שלה לבושה במחוך אנצור עד סוף ימיי, אולי היא תסכים לחלוק אותה פעם. התאפרה והתלבשה במיטב המגפיים. הצלחתי להטמין את הקולר והרצועה בתיק הערב הקטן כדי שלא יראה ויצאנו לדרך.
הגענו באיחור אופנתי של שעה וחצי. כבר בחוץ הבנו שהולך להיות משהו-משהו בתחום הביגוד וההנעלה, דבר הפשוט תפור על שני פטישיסטים שכמונו (ואכן, זה נס שהצלחנו להגיע עם העיניים חזרה הביתה עדיין בחוריהן). לפני שנכנסנו ללב המאפליה התכופפתי קלות, ראשי מעט סחרחר, בכדי שמלכתי תקלר אותי כראוי לעבד משויך (וגאה להיות משויך למלכה נפלאה זו).
נכנסנו. ערב רב של עבדים ומלכות עסוקים בשלהם, בכחנליה פרועה ומסודרת כאחד תחת ניצוחן של כמה מלכות מאושיות הכלוב. עינינו בלעו את הסצינה המרהיבה והמסחררת. התיישבנו ליד חברתה היקרה של מלכתי: היא על הבמה ואני לרגליה, והוצגנו בפניה ובפני הסאב שלה. גבירתי בחנה אותי מקרוב,
והניחה את מגפה המפואר (זה מהפרופיל) על ברכי. ביקשתי את רשותה לנשקו, והיא נתנה אותה במבט מופתע ומשועשע. נישקתי את המגף מספר פעמים תחת עיניה הבוחנות והבורקות. היא חייכה בהתרגשות מה ונשקה לי, מותירה טביעה מהאודם האדום הבוהק שלה על לחיי.
נפרדנו מהגבירה הנכבדת וסרנו לבר לקנות שתייה. מלכתי ראתה ליד הבר מלכה אחרת וסרה לדבר איתה, כשאני אחריה, נושא את תיקה, מעילה ועצמי. מלכתי שתתה ליד הבר, הצתתי לה סיגריה והיא עישנה בשקט, קולטת את הסצנות מסביב. היא לקחה אותי לכיוון במה צדדית יותר והתיישבה.
התיישבתי לרגליה על ברכי. היא הסתכלה בי בעיון, בעיניים בורקות ושוחקות. "אתה מוכן?" שאלה
"אני מוכן להכל מלכתי" השבתי בשפתיים רועדות, מהופנט מיופייה המלכותי.
"אז תראה לי". התכופפתי בזריזות, מנשק את מגפיה. "לא, לא כך" אמרה. הרימה אותי מהקולר, והרימה את רגליה כך שמגף אחד ננעץ בכתפי ושני נח על חזי. "ככה, שכולם יראו" חייכה. התחלתי לנשק וללקק את המגף, אך היא לא הסתפקה בכך ודחפה את העקב הארוך לפי, רומזת לי למצוץ אותו כפי שהיא אוהבת. בינתיים היא חיברה את הרצועה לקולר והציתה סיגריה. היא נשענה אחורה נהנית מהמחזה. בהמשך משכה אותי אליה, נשפה עלי והחלה לצבוט את פטמותיי מבעד לחולצתי, נועצת את ציפורניה האדומות בתנועה סיבובית.
כשמיצתה, קמה ומשכה אותי ברצועה אחריה. היא החלה להתהלך במטרה לצפות בחברתה, כשזו סישנה סאב על הבמה המרכזית. עמדנו בפינת הבר במרכז החדר והיינו מרוכזים בבמה ועצמנו.
החתולה שלחה יד ארוכה למבושי והחלה לשחק בהם דרך המכנס. נוגעת, מלטפת, סוטרת על שק תכשיטי המשפחה וחוזר חלילה. היא מסתובבת לבמה, מאותתת לי בעקבה לפשק יותר רחב.
היא מתחככת בי בישבנה, מלבה את זקפתי המתפרצת בהנאה רבה. היא מסתובבת ומניפה את ברכה אל אשכי. עוצמת המגע מפתיעה אותי אבל מרגשת מאוד, לא פחות מהמחשבה על העובדה שאני עומד כאן, וגבירתי מסשנת אותי באופן פומבי.
הרוטינה של הליטופים והסטירות, ההתחככות והברכיות חזרה על עצמה וגירתה אותי מאוד. עוצמת הברכיות הפתיעה אותי, כמו גם רצינותו של הסשן. היינו לבד, במרכזו של חדר הומה אדם, מרוכזים.
היא הייתה חמה, מרוגשת וממוקדת, בדום ספייס רציני. כשעצרה לנוח מעט, הצתתי עבורה סיגריה. היא אחזה את הרצועה, מושכת אותי להצמיד את מפשעתי הבוערת אל אחוריה עת צפתה בסיום הסשן על הבמה. היא הסתובבה אלי. "אני מיציתי. רוצה עוד, אבל בפרטיות. זזנו" לחשה באוזני בקול נוטף סקס. התאים לי בול. כל כך רציתי אותה, חשקתי בה שהייתי עושה הכול, כאן ועכשיו.
אמרנו שלומות ויצאנו אל הלילה הצונן. שותקים. לא היה צורך לומר דבר. חיינו השתנו בערב הזה, כמו שקרה כבר מספר פעמים מאז יצאנו למסע המופלא שלנו. לא נלאה בפרטים, רק נאמר שהסשן הנהדר המשיך באותו ערב, והסתיים בסקס מסעיר וכוחני. סחוטים (וחלקנו מעט דואבים) זרמנו לשינה.
למחרת בבוקר, כשהבית התרוקן, המשכנו ברימייק של הערב הקודם בסלון, מה שלצערנו מיעטנו לעשות לאחרונה (מחשש טבל וילדים). סיימנו אותו כשהיא רוכבת עליי, סיגריה בידה, ומבטה אומר תשוקה ועונג. איזו פתיחת שבוע!!!
כן חברים, כבר לא בתול (קודוס לרימר על המשפט). סשן וקילור פומבי הוא דבר שלא חשבתי שלעולם אעשה, אבל כנראה שהאווירה והחשיכה היחסית הקלה עלי .
תודה רבה רבה לטיש על ערב מופלא שהענקת לנו. שמחים שבאנו ובהחלט נבוא שוב לכש...
לפני 14 שנים. 15 בדצמבר 2009 בשעה 19:05