המסע של חתולה והייטק

ההתכתבויות באתר פותחות בפני (בפנינו) חלונות לתוך חייהם של אנשים אחרים.
הן מאפשרות לנו לחוות אותם ואיתם, דרך עיניהם, את העולם. נותנות לנו כל פעם נקודות מבט אחרות, שונות ומגוונות על החיים.
לעיתים נדמה לי שאני יכולה לחוש את השתקפותנו בעיניהם.
כבר היו פעמים שהחלונות זימנו לנו מראות שבעזרתם הבנו שעלינו לקבוע גבולות כדי להתנהל בשניים.

היו פעמים שהחלונות נפתחו לרווחה, כאילו אמרו "תכניסו את הראש פנימה התרשמו". כבר היו פעמים שבעזרתם התארחנו בעולמות שונים.
היו פעמים שהם נפתחו ודרכם נכנסה קרן אור קטנה והציצה כמו בדקה, לפעמים נכנסת רוח, ואז לוקח דקה או שתיים כדי להבין איזו רוח נכנסה.
היו פעמים שהרוח הייתה חמה וסוחפת ומצאנו עצמנו נסחפים איתה.
היו פעמים שהרוח הייתה קרה וצוננת ואז החלון נסגר, נטרק.

כל אחד מביא עימו את התחושות שלו. התחושות מגוונות מלוות בצבעים, חיוכים ושיחות.
הכי נעים וכייף קורה כשהחלונות גדלים עד שהופכים לדלתות פתוחות ומזמינות ואז אנחנו יודעים שמצאנו חברים חדשים.

אתמול נפתח לנו חלון. חלון שהביא איתו הצעה ראשונית נחמדה, משהו בר ביצוע.
הוא שיקף בפנינו אהבה של שני אנשים.
ככול שהחלון נפתח הבנתי שמבחינתי הוא שונה, לא רגיל.
הוא הרגיש לי חורק ולא משוחרר.
הוא רצה להיות מזמין אבל לא באמת איפשר כניסה.
החלון השאיר בי תחושה מוזרה.
התחושה פגשה אותי במקום שבו אני מרגישה הכי מאפשרת, מוגנת, אהובה ומקובלת (במובן של קבלה ללא תנאים...).
הוא השאיר אותי בהתלבטויות רבות. בתחושות מעורבות.