המסע של חתולה והייטק

סוף הוא תמיד גם התחלה.

בהתחלה יש התרגשות, פרפרים, גם מעט חשש מהלא נודע. אצלי תמיד יש גם דיסוננס מההחלטה (האם בחרתי את ההתחלה הנכונה). ויש גם סוף.

סוף לתקופה. תקופה טובה, תקופה לא נעימה - הרגשות מעורבים. אחרי יותר מ-3 חודשים בבית, אפשר לומר שהתרגלתי: להיות חופשי, להיות גמיש, להיות נייד. להיות שם עבור אשתי ומלכתי באימונים מפרכים ןמענגים, להיות שם עבור הבית ולתפעל אותו, להיות שם עבור הילדים אחרי הרבה זמן שלא הייתי שם מספיק. הרגשתי שדברים זזו, התקדמו. ובכל זאת – מרגיש שהספקתי כל-כך מעט.
היו לתקופה הזאת גם צדדים פחות נעימים – צפיפות כלכלית, הוצאות מרובות ובלתי-צפויות, תנאים פחות נוחים. לפעמים לומדים לחיות איתם, ולפעמים הם "משפשפים" אותך בדרך הכי לא נכונה.

התקופה נגמרת ביום ראשון. אני אשתדל לזכור את הדברים הטובים: את הימים היפים שביליתי עם חברים בשמש, את הזמן הפנוי שנוצל כהלכה, את השעות ששיחקתי עם הילדים. מרגיש טעון כהלכה לקראת האתגרים הבאים, יודע שאצטרך להעמיק, לצלול, להשקיע. ניתנה לי הזדמנות יפה.
אין ספק שזה יבוא על חשבון – על חשבון זמן האיכות עם אהובתי, על חשבון הזמן שלי עם הילדים, על חשבון הזמן שהקדשתי לחברים, על חשבון הזמן הפנוי.

גם על חשבון הזמן שלי פה. בחודשים האחרונים יצא לי להיות באתר הרבה. זה היה נחמד לפרקים והכרתי אנשים חדשים, שפעילים בשעות שאני בדרך כלל לא הייתי. מודה שלפרקים היה גם משעמם לבהות בצ'אט אבל באופן כללי זה היה מסיח דעת נעים.
כמו רבים אחרים לפני, לקראת הסוף לקיתי בסוג של עומס יתר. ההשפעה של האתר על החיים "האמיתיים" ועל סגנון החיים היא ניכרת, וכנראה אחרי תקופה של התקרבות רבה נדרשת התקררות מסוימת. "שונאים סיפור אהבה" אם תרצו. עדיין כיף להיכנס, אבל כשזה מתבצע באוטומט מורגשת קהות חושים. הראשוניות וחלק מהחדווה נעלמה.
אז הסוף נגמר וביום ראשון התחלה חדשה במקום חדש. באופן טבעי יהיה פחות זמן כרגע להקדיש לאתר, במיוחד עם פסח והחופשות שמעבר לפינה. תקופה של התחדשות, של ניקוי ראש.

ואם הכל ילך יפה, כמאמר השיר – באביב עוד נשוב בחזרה...