יום שלישי בבוקר אני פותחת את המייל ואושר גדול מציף אותי. קיבלתי אי-מייל מפיליפ – האקס הבאמת מיתולוגי שלי...נפגשנו בהודו לפני בערך שנתיים – העברנו ביחד תקופה די הזויה בין רישקש לורנסי ועד גואה. פיל הוא בחור אנגלי ממשפחת אצולה, בוגר אוקספורד סוחר סמים ותקליטן במקצועו המתנשא לגובה של 2.1 מטרים..ואני עם 1.5 מטרים שלי ...בקיצור ...ההתאמה המושלמת. הייתה אהבה ענקית, פרידה קשה...ומאז התכתבות אינטנסיבית לפרקים במייל...והבטחות של שנינו שנבוא לבקר...אבל זה אף פעם לא מסתדר. לפני כמה ימים יצא לי לצ'טט עם סיימון – עוד חבר טוב מהממלכה הקרירה (גם אותו פגשתי באותו טיול – מסתבר שהאנגלים אוהבים את הודו לא פחות מאיתנו) והוא הזמין אותי לבוא לבקר בלונדון, שם הוא גר...אני כמובן קפצתי על ההזמנה ומיד עשיתי מייל לפיל, שאני באה. רק היום קיבלתי תשובה שהוא ישמח נורא לראות אותי...ושהוא בדיוק נפרד מהחברה שהייתה לו...אז אני נוסעת.
פיל הוא אגב למרות הגובה והכריזמה, בפירוש סאב...וההתנסות שלי בעולם הבדס"מ...בטוח תוסיף את הפלפל שאני מקווה שהיא תוסיף לסקס האנמי שהיה לנו בהודו. למרות כמה חויות מטורפות כמו לעשות סקס בקרון שינה משותף ברכבת הודית, או על חוף הים בארמבול...רוב החויות שלנו היו די רגילות. אומרים על האנגלים שהם המאהבים המשעממים ביותר בעולם. למרות האהבה הגדולה שיש לי לפיליפ... אני נוטה להסכים...נראה לי שאני הולכת להראות לו מאיפה משתין הדג...קצת חינוך אנגלי לא יזיק למשתתפים בסשן....אני בטוחה שנוכל למצוא בסביבה סרגל פלסטיק...הוא יכול לשמש ככלי עזר חשוב. אני נרטבת רק למחשבה...
דיברתי כבר עם העבודה , הסכימו לשחרר אותי – אם אגמור את הפרוייקט שאני עובדת עליו. אני מניחה שזה יקח עוד שבועיים בערך... אז לונדון אני בדרך.
לפני 20 שנים. 6 ביולי 2004 בשעה 7:01
