אם היה צריך להיות פרק ראשון בעלילות דסדמונה – זה היה הפרק הראשון. אם אפשר לדלג על הילדות ועל הפנטזיות שלי בגיל 10 כשהייתי שוכבת לבד במיטה ונוגעת בעצמי ומדמיינת איך דום טוב לב חובט בישבני ואחר כך מלטף אותי עד שאני נרדמת, אז הגמד המורשע הוא הראשון שחשף אותי לעולם הבדס"מ.
עבדתי באותה תקופה כאסיסטנטית של מעצבת. שעבדה מהבית והשכן שלה, בחור בגיל שלי, היה עיתונאי ואחראי על מדור הלילה באחד המקומונים. איכשהו התחברנו ואני קיבלתי המון הזמנות חינם למסיבות והופעות שאליהם הייתי מגיעה כבת זוגו.
לא היה שום דבר מיני...האמת שהיה לו הרמון של נשים...שכולן היו חברות טובות. אני אף פעם לא הבנתי מה כולן מוצאות בו אני והבוסית שלי בזמנו, שהייתה גם חברתי הטובה היינו קוראות לו הגמד המרושע מאחורי גבו. הוא היה בערך בגובה 1.60 ס"מ...כל הבחורות שאיתן הוא היה יוצא היו תמיד גבוהות ממנו – עם לוק של דוגמניות...והוא היה, האמת, די מכוער ומקריח. אבל היה לו חוש הומור ציני ומרושע שהאדם שהוא היה מפנה אותו כלפיו לא היה כדאי לו להיות בסביבה. לגבי כל השאר הוא היה פשוט מצחיק באופן יוצא דופן. אולי בגלל זה הלך לו כל כך טוב בעיתון – הוא פשוט היה קוטל את כולם – ואי אפשר היה לא לצחוק כשקראת את מה שהוא כתב.
בקיצור הגמד המרושע ואני נעשינו חברים מאוד טובים. הוא היה מכיר לי את הבחורות שאיתן היה יוצא – שכמו שכבר ציינתי היו כולן גבהות ויפות. הוא תמיד היה עוזב אותן ומותיר אותן שבורות לב. והן איכשהו התחברו זו אם זו ותמיד הייתי פוגשת בהן ביחד אצלו בדירה. הן גם נותרו חברות טובות שלו ומדי פעם הוא היה ממחזר את אחד מקשריו הקודמים וחוזר לצאת עם מישהי מהן.
הוא גר בבית ערבי ישן מדהים עם חצר פנימית והיה מקושר לכל המי ומי של העיר. כך שתמיד היה מעניין אצלו. פרט חשוב אחר ששכחתי בקשר לגמד המרושע. הוא היה קלידן מאוד מוכשר – הוא היה שותף בהרכב של מוסיקת ג'אז שהוציא אפילו שני דיסקים והושמע ברדיו. באיזושהו שלב החליט הגמד המרושע שהארץ קטנה עליו הוא היגר מכאן ללונדון.
ערב אחד ישבנו אני ואהובתי ירוקת העיינים – שאותה הזכרתי באחד הפרקים של בלוג זה...והיא האמת צריכה להיות נושא של פרק בפני עצמו...אצל הגמד המרושע והוא פרש בפנינו בהרחבה את אהבתו לנשים דומננטיות ולכפות רגליים. עד אז בכלל לא חשבתי שקיים פטיש מסוג כזה. הקשבנו לו בעניין והוא הראה לנו גם את אוסף הפריטים היחודיים שקיבל ממלכה בדימוס שמצאה לה מאהב ונילי והייתה צריכה במהירות להפתר מכל פריטי הסאדו שהיו ברושתה , היא השאירה אותם למשמרת אצל הגמד והוא הוציא אותם אחד אחד והדגים את השימוש בהם.
אני הגבתי בעניין – לא הזדעזעתי – כי אני לא טיפוס שנוטה להזדעזע...מאוד סיקרן אותי הקטע...אבל לא מצאתי אף שותף לסקרנות הזאת שלי. אהובתי ירוקת העיניים הייתה עסוקה באותו הזמן עם אישה אחרת שגזלה את תשומת ליבה...והגמד בשלב מסויים התחנן בפניהן שיתנו לו ללקק את כפות רגליהן בזמן שהן שוכבות זו עם זו...אבל כמובן שהן סירבו באלגנטיות. אני עדיין לא הבנתי אז שאני אוהבת אותה ובזבזתי את זמני על בתול מתוק שהיה מעט מעל גיל 18 וצעיר ממני ב- 10 שנים.
כשחקרתי עוד על הנושא, גיליתי שיש לי חברה טובה שגם היא סאבית במיל' – החבר שלה סירב להכאיב לה...ומאהבתה אותו נגמלה מכל עסקי השס"ק...אבל מצאה את עצמה מתגעגעת יותר ויותר. דיברתי גם איתה על הנושא...וזה סיקרן אותי ...ואז באה הנסיעה להודו...ושם עולם אחר...
הגמד המרושע שוכן בביתו בלונדון...כתבתי לו מייל...והוא אמר שבשמחה יקח אותי לכמה מועדונים בלונדון...לא סיפרתי לו עדיין על העניין החדש שלי בבדס"מ – אבל אני בטוחה שהוא מכיר טוב, טוב את הסצנה שם. אחת מהסיבות לכך שהוא עזב את הארץ הייתה הטענה שאי אפשר למצוא כאן מלכות...
לפני 20 שנים. 11 ביולי 2004 בשעה 8:45