שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עלילות דסדמונה בארץ הבדס"מ

...מי זה קורא לך הלילה - הקשיבי
מי שר בקול אלייך - אל חלונך
מי שם נפשו שתהיי מאושרת
מי ישים יד ויבנה את ביתך

מי ייתן חייו ישימם מתחתיך
מי כעפר לרגלייך יחייה
מי יאהבך עוד מכל אוהביך
מי מכל רוח רעה יצילך
ממעמקים.

עידן רייכל
לפני 19 שנים. 14 ביולי 2004 בשעה 7:02

בכל פעם שאני קוראת משהו שהיא כותבת...אני מרטיבה...אני לא צוחקת...זה לא קורא לי כמעט מטקסטים. הרבה פעמים הם מעניינם, מגרים, מדליקים...ויוצא לי לקרוא די הרבה דברים בכלוב. אבל האישה הזאת ...ומה שהיא עושה לי. ...

בכל מקרה היום היא התעלתה על עצמה ב"עושים סוויץ'" בפורום. כמעט בכיתי מהסיפור...לא שהיה שם משהו עצוב. היא פשוט תיארה בפרטים את הפנטזיה הגדולה ביותר שלי...אחת שויתרתי עליה כבר מראש...כי היא חסרת סיכוי...

למי שעדיין לא קרא את הסיפור – אז קודם כל לרוץ לקרוא...ודבר שני...ככה אני רוצה את זה...על זה אני מפנטזת בכל לילה לפני שאני הולכת לשון.

זה חייב להיות עם אהבה ...עם המון אהבה...אני פשוט לא מרגישה שאדם אחד יכול להכיל את כל האהבה שיש לי לתת...היא תהיה הרבה יותר בריאה אם היא תתחלק ליותר מאדם אחד.

עוד דבר...חברי הטובים ביותר הם הומוסקסואלים. כמובן שאלו קשרים אפלטוניים בלבד...וטוב שכך. לא הייתי רוצה להכנס למיטה עם חבר טוב...אבל אני אוהבת את איך שהם חושבים. את המיניות המוחצנת שלהם, את הדיבור הפתוח על סקס...והקיבעון האנאלי...והאורלי...אז אם מישהו מכיר זוג הומאים שמחפש צלע שלישית...ושוב לא לסקס...או לפחות לא רק לסקס אלא למערכת יחסים שמושתת על אהבה ושיתוף.

שוב, אני יודעת שזה כמעט בלתי אפשרי...אבל אם זה היה אפשרי – ככה הייתי רוצה...בדיוק ככה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י