עוד סיפור מוזר שנשמע כמו אגדה...אבל קרה ובאופן מפתיע אפילו קרה לי...אז מעשה שהיה כך היה. בוקר אחד משמים צ'יטטי לי במרחבי האינטרנט הוירטואלים. בדיוק נפרדתי מאהוב וירטואלי אחד ותרתי לי אחר אהוב וירטואלי נוסף. אתר הכלוב היה תמיד היה מקום נפלא לדברים מאין אלו. כמובן שקיבלתי פניות רבות מעבדים רופסים ומאדונים אכזריים...אז איפה אני בכל זה.
אז ככה..שואלים אותי כל הזמן מה אני. ואני חושבת שכל תשובה לשאלה הזאת תהיה תמיד חלקה אמיתית וחלקה אשליה או פנטזיה ,שלא לומר שקר גס...אז מה אני שפחה או מלכה? סאבית או דומית? התשובה תהיה שאני גם זה וגם זה ולא זה ולא זה. ולפעמים זה ולפעמים זה.
אפשר להסביר את זה במנוחים בודהיסטים – תיאוריית האין סוף והלא כלום...ואפשר גם בכמה מילים משיר ילדים:
לפעמים אני עצוב ולפעמים שמח
לפעמים אני זוכר ולפעמים שוכח
לפעמים אני שבע לפעמים רעב
לפעמים אני כועס ולפעמים אוהב
אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
לפעמים אני גדול ולפעמים קטן
לפעמים אני גיבור ולפעמים פחדן
לפעמים אני ביחד לפעמים לבד
לפעמים אני באמצע לפעמים בצד
אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
לפעמים אני כינור ולפעמים טופים
לפעמים אני קיצי ולפעמים חורפי
לפעמים אני עצלן ולפעמים חרוץ
לפעמים אני מתוק ולפעמים חמוץ
אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
לפעמים אני חכם ולפעמים טיפשי
לפעמים אני ראשון ולפעמים שלישי
לפעמים אני טופס ולפעמים טפוס
לפעמים אני ענק ולפעמים, פספוס
אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
אבל אני תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
תמיד נשאר אני
בקיצור מה זה אני אם לא רצף של ניגודים ...אי אפשר להגדיר אותו בכלל. הרעיון נורא מופשט וממש קשה לי להעביר אותו כאן...אבל אני בנויה מחלקים רבים – אף אחד מהם בנפרד הוא לא אני. אז בין החלקים האלו יש גם סאבית מושפלת וגם דומית אכזרית וגם ילדה קטנה ואבודה וגם אישה יפיפיה שיודעת בדיוק מה היא רוצה...ובכלל סטיתי מהנושא ומהסיפור שאותו רציתי לספר...אבל ככה זה רצף המחשבות הבלתי נגמר...אז כנראה שאת הסיפור הזה נדחה ליום אחר.
לפני 20 שנים. 2 באוגוסט 2004 בשעה 9:35
