בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עלילות דסדמונה בארץ הבדס"מ

...מי זה קורא לך הלילה - הקשיבי
מי שר בקול אלייך - אל חלונך
מי שם נפשו שתהיי מאושרת
מי ישים יד ויבנה את ביתך

מי ייתן חייו ישימם מתחתיך
מי כעפר לרגלייך יחייה
מי יאהבך עוד מכל אוהביך
מי מכל רוח רעה יצילך
ממעמקים.

עידן רייכל
לפני 19 שנים. 30 בינואר 2005 בשעה 13:51

Bizarre

I think I’m going to
Be sick
I’d like to vomit
All over your perfect body
And then lick it
Just to watch you
Sneer with disgust
Looking at me
In that way
Like I am
Nothing to you
When you know
You are everything
To me


Fist fucking

רקטום, רקטום, רקטום, רקטום
כמה נחמד
רקטום, רקטום, רקטום
כמה נעים
לבעוט, לצבוט, לבהות
לתהות, לקוות.
לחכך את אגרופיי בצלם
רקטומך.

סאדומאזוכיזם – שיר תשוקה

הייתי רוצה כל כך
לגעת בך
ללוש בשתי ידי
את עכוזך
ואז לדחוף עמוק
לשון
או
מוט מלובן
לשמוע אותך
זועק
מתענוג
או מכאב

פדופיליה

לנשק את שפתייך
שעדיין לא יבש מהן החלב

אתה מניח את ידך הפעוטה

"זה שד
עכשיו –
בתנועות סיבוביות"

כל-כך
ענוג ורך (הוא הפרי האסור)
עדיין בוסרי
ואם זאת
עסיסי עד לסף האדישות

אני חייבת לציין ששירים אלו נכתבו בתקופה מאוד מבולבלת ועגומה של חיי...תקופה שנראית לי עכשיו כמו סיוט רחוק ועצוב...ובכל זאת ...הם די משעשעים, לא?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י