אחת מהנקודות החיוביות באתר היא היכולת להחשף מדי פעם לתהליך ההתפכחות והאבולוציה המינית של אחרים, אם דרך קריאה על חוויות של זרים מוחלטים או בשיחות ליליות ארוכות בארבע עיניים, שיחות אינטימיות להחריד.
כשזה עובד, זה נפלא. תחושת ההזדהות עם מישהו על הספקטרום ה BDSMי שיודע להתנסח, גם אם אינכם בדיוק באותו המיקום עליו, היא כמעת מיידית. אתמול נתקלתי בסיפור כזה, אמנם בעיתון ולא באתר, אבל התוכן מזכיר כמה וכמה מוטיבים חוזרים שעלו שוב ושוב בשיחות נפש כאלו ואחרות בחיי.
זהו ראיון מרתק עם משוררת קווירית, חובבת קינק וגיימרית. היא חכמה. התובנות שלה מגובשות ונשמע כאילו היא למדה הכל על בשרה. היא חפרה עמוק והיטב. הניסוח וההקשר הסיבתי אינטרוספקטיביים להפליא. אם היה קיים קורס הכנה לסקרני BDSM, האשה הזו צריכה להשתתף ביצירה שלו.
אסור להדביק את הכתבה כולה כאן לצערי. כדי לקרוא אותה באתר דרוש מנוי, אבל אולי במקרה ישלח בפרטי קישור ל-PDF חד פעמי אם מישהו יבקש.
אצטט סלקטיבית פסקאות שאהבתי מטה. ההדגשות ב Bold שלי ולא במקור. מעניין כמה חוויות שליליות היו נחסכות מאנשים בקהילה אם היו מחלקים את זה על פלייר בכניסה.
לדעתי כל אדם על הספקטרום שחפר אי פעם בשאלת מליון הדולר, "למה", יוכל למצוא פיסות מעצמו, קטנות יותר או פחות, בין מילותיה.
...
בנוסף לכל זאת מגדירה עצמה מלזיה כשורדת תקיפה מינית. היא הותקפה באלימות כשלוש פעמים, הראשונה בהן בהיותה בת 14, ואף מצאה את עצמה במערכות יחסים שהתאפיינו בהתעללות רגשית. וכל זה בא לידי ביטוי במאמר שפירסמה בפברואר השנה ב-"The Establishment", אתר מולטימדיה שמנוהל על ידי נשים, ובו היא לא רק קושרת בין סקס קינקי, תרפיה וגיימינג, אלא גם טוענת שהשילוב הלא מובן מאליו הזה הוא דרך להחלמה מטראומה. באופן טבעי, המאמר עורר הדים רבים הן בקהילה הקווירית התוססת בפילדלפיה, הן בקרב גיימרים, וכמובן בקרב נפגעות ונפגעי תקיפה מינית, בין שהם משתייכים לאחת הקהילות האלו או לא.
...
...תגובה רגשית חזקה שהיתרגמה למה שמכונה בשפה הרפואית אנלגזיה – הגוף חוסם את הכאב – באופן שמשתווה להשפעה של שמונה מיליגרם מורפיום. התגובה הזאת הביאה את ואן דר קולק לטעון שעבור רבים מנפגעי טראומה, חשיפה מחודשת אך מבוקרת לסטרס יכולה להפיג חרדה במקום להעצים אותה. בעקבותיו ובהשראתו אני סבורה שכאשר היא מנוהלת נכון, בתנאי 'מעבדה' ובאופן מבוקר, חשיפה מחודשת לסטרס במסגרת סקס קינקי, תרפיה או גיימינג עשויות להעצים אותנו וללמד אותנו לחיות לצד הטראומה ולא בצלה".
...
איך סקס קינקי קשור להחלמה מטראומה?
"במסגרת העבודה על המאמר נחשפתי לעבודתו המעניינת של הפסיכיאטר פיטר לוין, מחבר 'Waking the Tiger', שטוען שהרגע שבו טראומה בשל אירוע אלים נחקקת הוא רגע שבו חוסר תנועה שנכפה עלינו – מה שנקרא הדממה – חובר לפחד. אני כמובן מאוד מזדהה עם הטענה הזאת ומתארת לעצמי שלא מעט נפגעות תקיפה מינית חשות כך. לקראת שיאו של סשן אינטנסיבי של סקס קינקי, שנעשה בהסכמה כמובן, המוח מגיב ביצירת סטרס, אך הפעם ללא אותו פחד. נוירולוגית, התחושה שמתלווה לכך בהעדר אותו הפחד היא תחושה חזקה של עוצמה ושחרור. זה שובר את הצימוד בין הדממה או חוסר אונים לפחד".
...
אולי נפתח סוגריים בנקודה הזאת ונשאל איך את מגדירה קינק.
"זה יכול להיות כל דבר. זה יכול לערב למשל חיתוכים באיזמל או מכות שוט שחורצות עמוק את העור, ומנגד, לא מזמן ביליתי עם בת הזוג שלי סופשבוע שלא השאיר ולו סימן על העור שלי, למרות שחווינו לכל אורכו סקס קינקי כבד וממושך. הסיבה היא שבאופן שאנחנו חיות יחד אני שייכת לה, וכל מה שאנחנו עושות נופל תחת ההגדרה הזאת. כך שאם הייתי צריכה להגדיר מה זה קינק, הייתי אומרת: כל מה שמערב אספקטים של BDSM, בין שזה כרוך ביחסי אדון שפחה או מלכה ועבד, ובין שמתלוות לכך קשירות, השפלות, כאב או חילופי כוח. משם זה מתחיל וההמשך תלוי רק בך. לקהילת הקינק יש לא פעם הגדרות נוקשות מאוד – את לא סאב אמיתית אם את לא מגיעה לאורגזמה כשמצליפים בך; את לא דום אמיתית אם את לא עונדת קולר למישהו. אבל אלו שטויות. קינק במיטבו מערב יצירתיות ודמיון".
...
*נזכרתי בעצמי, בת חמש או שש, משחקת עם הילד של השכנים בשודדים וגנבים או משהו כזה, והוא קושר אותי. יכולתי להיזכר בתחושה המסוימת שזה העלה בי – בזמנו לא ידעתי מה זה, הייתי ילדה כאמור – והבנתי שזה תמיד היה חלק ממי שאני, מהאופן שבו אני רוצה לחוות אינטראקציה פיזית עם אחרים".
...
האם האופן שבו את עושה סקס השתנה בעקבות התובנות שבהן עסקת במאמר?
"אני חושבת שהמודעות שלי לעצמי התחדדה מאוד בעקבות התובנות הללו. בשנות העשרים לחייה סרפינה היתה כמו הרבה צעירים אבודים בסצינת הקינק; חיפשתי אז פשוט בני אדם דומיננטים ואגרסיבים, לא ביקשתי מהם דבר ונתתי להם לעשות כרצונם. רואים את זה הרבה בסצינה – אנשים חדשים, לרוב צעירים, שממש רוצים להתנסות בעולם הזה ועל כן לא יודעים להציב גבולות ולבקש דברים; פשוט תכאיבו לי. זה עלול להיות מזיק וזה אכן היה מזיק. מנקודת מבטי, סצינת הקינק – כסצינה – משגשגת על גבם של אנשים שעוד אין להם זהות מגובשת, או גבולות ברורים שהם יכולים לומר אותם בנחרצות. ועוד לא נתקלתי בסצינה שבה אמרו לי שאצלם זה לא קיים.
"כיום אני מספיק מגובשת על מנת להצהיר שאני לא מעוניינת באינטראקציה עם פרטנרים שלא מוכנים לתת את כל כולם בסיטואציה, שלא נמצאים שם בהתנסות על כל צדדיה, ושלא יכולים לטפל בי, לתמוך בי ולהיות שם בשבילי עד הסוף. מגובשת מספיק על מנת להתנתק מסצינת הקינק, שהנורמות שמונהגות בה הן כאמור לא לרוחי, ועדיין להיות קינקית מהגיהנום".