שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בתוך ראשי ומסביבו

דמיון, מציאות ומה שבינהם
לפני 6 שנים. 26 בפברואר 2018 בשעה 19:26

הוא לא בדיוק כמה זמן עבר אם בשניות או בדקות, עד שחש את ציפורניה עוברות על גופו, מלטפות, מצמררות ואז חורטות וחורצות פסים אדומים דקים לאורכו ולרוחבו. כל גופו רעד למגע ידיה והיא הייתה מרוצה... "התגעגעת אני רואה..." היא אמרה והוא היה יכול לדמיין את החיוך החצי שטני שעולה על שפתיה. "כן גבירתי..." הוא התחיל לומר, אבל סטירה חדה הורידה את ראשו לרצפה. "זו לא הייתה שאלה, לא קיבלת רשות דיבור", הוא שמע קשקוש קל מכיוונה, לפתע שערו נמשך מעלה בחזקה וכדור גדול הוחדר לפיו הפעור. הגאג נקשר בהידוק אל צווארו מותח את פיו וממלא אותו. "שכחת קצת את החוקים, אבל לא נורא, אני כאן בשביל להזכיר לך אותם..." ושוב הוא הרגיש בחיוך שלה מעליו. בעיטה בחלק הפנימי של רגלו החזירה אות למציאות. "איך אני אוהבת אותך? מפוסק לא? אז קדימה!" הוא פסיק את רגליו, הקשית את בטנו וזקף את ישבנו כלפי מעלה. "אווו, סוף כל סוף נזכרת...", אני הולכת לבדוק מה הכנת לי. הוא שמע את צעדיה מתרחקים, הפעם בהליכה החלטית וחש מאחוריו באור המקרר שנפתח. הוא קיווה שזכר את כל הוראותיה והכין הכל לפי רצונה. הוא שמע את רעש שקית הפלסטיק ואת צעדיה מתקרבים. "בינתיים זכרת יפה" היא אמרה והוא חש את ידה מלטפת את ישבנו, מרגיש את ציפורניה עוברות בעדינות על פי הטבעת ואז ללא התראה גולה קטנה וקפואה הוחדרה לישבנו. כל גופו רעד, "מה חשבת? שזה כיבוד?" הפעם הוא שמע את צחוקה חד וברור. פיו כבר החל לטפטף רוק מהגאג החוסם אותו והדובדבן הקפוא בישבנו שלח צמרמורות הולכות וחוזרות לאורך גופו. הוא לא ממש הספיק להתעשת והוא בעוד דובדבן קפוא אחד חודר לישבנו ואז עוד אחד ועוד אחד. הוא ספר חמישה, אבל לא היה לגמרי בטוח.

"תשמור עליהם טוב טוב בתוך התחת שלך, אבוי לך אם אחד מהם יוצא בטעות לפני שאני מרשה! ברור?" הוא הנהן בראשו ניסה לענות בחיוב בפיו החסום והמטפטף... "יופי, אנחנו בדרך הנכונה, עכשיו קום על ברכיך. הוא קם במהירות הרבה שהצליח, מעמד על ברכיו כשראשו בגובה ביטנה. "ידיים מאחורי הגב!", הוא ציית מיד. שוב הפסקה קצרה רעש קל של חיפוש ואז הוא חש במגע אזיקי העור, רצועות עור עבות וקשות שעטפו את פרקי ידיו ונסגרו באבזם חזק. מידי פעם נגעו בו אצבעותיה בזמן אזיקת האזיקים וכל מגע כזה העביר בו צמרמורת... משיכה חזקה בשתי ידיו, קליק מתכתי וכעת הן היו מחוברות אחת לשנייה. הוא באה ונעמדה מולו, עיניו כבר התרגלו לחושך והוא הצליח לראות את צדודית גופה בחצאית המיני השחורה. הוא לא העז לזקוף את ראשו, רק בהה בחצאית מדמיין את מה שמאחוריה...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י