מי לא מכיר את השיר הזה? השאלה מי באמת הקשיב טוב טוב למילים, מי באמת הצטמרר מכל שורה, ומי באמת מכיר מישהו שנשאר
בן עשרים, ויישאר כך לנצח.
היום אתה שוב בן עשרים אופיר, בפעם התשיעית והרחוקה מלהיות האחרונה. הכל סביבך זז, גודל, פורח, צומח, מתקדם, ורק אתה, עדיין
אותו ילד-גבר שובב כמו שאני הייתי כשהייתי בן עשרים, ביחד איתך.
ואתה עדיין אותו אחד שהכרתי ואני זוכר, ואני כבר לא. אני אחר. בוגר יותר, שלם יותר, חזק יותר. אבל עדיין מתפרק מחדש גם אם רק לרגע
בכל יום הולדת שלך. עדיין זוכר איך ביום ההולדת השני לאחר לכתך, אמרה לי אהובתך משפט שמהדהד בראשי כל שנה מחדש "אני לא מאמינה
שאני יותר גדולה ממנו".
אז כן אופיר, היום כמעט כל מי שהכיר אותך יותר גדול ממך, גם אלו שהיו ילדים קטנים עוד יותר, היום הפכו לגברים, ואתה דורך במקום, מותיר
לנו רק זיכרון שהולך ומתעמעם משנה לשנה לא משנה כמה נרצה לזכור, שלך ושל החיוך שלך, החיוך שחוגג היום יום הולדת עשרים. שוב.
מזל טוב חבר יקר, מבטיח שהזיכרון שבלב לא ייעלם.
לפני 13 שנים. 27 ביוני 2011 בשעה 23:27
