צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פשוט אני...

לפני 3 שנים. 4 בינואר 2021 בשעה 22:44

המחשבה עלייך מזיין לי את הגרון כשאוהד צופה בזה מטריפה אותי...
להיות במיטה על הגב עם רגליים פתוחות...
לגעת בעצמי כשאני מול שניכם ולהתחנן שתגע בי, להתחנן לזין המושלם השלך.
אני רוצה להיות שלך גם מולו.
אני רוצה שתראה לו עד כמה הבת זוג שלו זונה קטנה...
עד כמה אני צריכה את המגע שלך,את הזין שלך בכל החורים שלי, עד כמה אתה מטריף אותי.
שתהפוך אותי לדוגי ותדפוק אותי בתחת כמו שאני אוהבת בזמן שהראש שלי נתמך על הרגליים של אוהד.
בזמן שהזין של אוהד כל כך קרוב לי לפה אבל הפה שלי שייך רק לך...

אתמול בלילה בזמן שכולם עוד היו פה לא הפסקתי לחשוב על הזין שלך שוגר.
הודעה אחת ממך בזמן שאני יושבת בסלון עם כולם וכבר הייתי כל כך רטובה ומוכנה בשבילך.
בשלב מסוים כבר כבר הייתי סמוקה כולי והיה די ברור שמשהו קורה.

בשנייה שכולם הלכו ורק אנחנו ואוהד נשארנו כבר הייתי על המיטה דוחפת לכוס הרטוב שלי אצבעות ומפנטזת על הזין שלך.
אוהד נכנס לחדר ובמשך כמה דקות רק הסתכל עליי מאוננת.
עצמתי עיניים ונתתי לעצמי לפנטז עלייך,לחשוב עלייך...
על השפתיים שלך...
על הגוף שלך...
על כל פעם שגרמת לי לגמור בלי הכרה.
על כל פעם שהלכתי לשירותים והחלפתי תחתון מרוב שהייתי רטובה ממך.
על כל פעם שזיינת אותי בהודעות ליד כולם.
על כל פעם ש...
אוהד מעליי...
הוא מושך לי את האצבעות מהכוס ואני מרגישה את הלשון שלו נוגעת לא נוגעת לי בדגדגן...
הצלפות קטנות עם הלשון, פאק...
הוא מכניס את הלשון לתוכי, שותה אותי...
אוהד מפסיק ועולה לכיון החזה שלי, מעביר את הלשון שלו לאט לאט לאורך כל הגוף שלי,כל כמה שניות הוא עוצר ונושך אותי,יונק ממני...
גורם לי להוציא גניחות קטנות בכל פעם שהוא מפסיק.
השפתיים שלנו נצמדות, הוא מלקק לי את השפתיים ומפשק לי את השפתיים עם הלשון.
אני עדיין יכולה לטעום את עצמי על הלשון שלו.
הוא לוקח לי את הידיים ומצמיד אותם למיטה.
"מה את רוצה תמר?"
אני שונאת את השאלה הזאת!
הוא מחכה לתשובה ואני נחנקת, לא מסוגלת להגיד את המילים...
מה אני רוצה? אני רוצה הכל!
אני רוצה שתפסיק להטריף לי את השכל ותזיין אותי,אני רוצה להפסיק לחשוב על שניכם כשאני מזדיינת,אני רוצה שתכאיב לי,אני רוצה שתקרע לי את כל החורים,שיכאב לי לשבת אחר כך,שתוריד אותי על הרצפה ותדפוק אותי כמו הכלבה שאני רוצה להיות איתך ואני רוצה שתפסיק לשאול אותי שאלות שהתשובה אליהם כל כך ברורה!
המילים רק בראש שלי, לא מצליחה להגיד לו דבר וזה גם לא משנה...
שבריר שנייה אחרי והזין שלו כבר מחליק לתוכי ומשחרר אותי מהמחשבות.
אני עוצמת עיניים ומתנתקת....
ככה בדיוק ככה...

 

 

 

לפני 3 שנים. 1 בינואר 2021 בשעה 23:55

* כל קשר בין הסיפור והמציאות הוא מקרי לחלוטין, או שלא...


יכולתי להרגיש את הטלפון רוטט לי על הירך בזמן שאני ואוהד ישבנו על הספה לראות סדרה.
הסתכלתי על המסך וסובבתי אותו ישר מתוך אינסטינקט, פאק.
אחרי פחות מדקה רטט קצר, הודעה...
קמתי והלכתי לשירותים, אוהד זרק לי איזה הערה מהספה על התוכנית ואני כבר לא זוכרת מה מלמלתי בחזרה.
סגרתי את הדלת והתיישבתי על האסלה ולפני שעוד הספקתי לפתוח את הפון עוד הודעה...
"אני פה,תרדי!"
פאק, פאק, פאקקק
מה אני עושה עכשיו?
הקלדתי לו בחזרה והתבאסתי על כל אות שכתבתי,
"אוהד ער,אני לא יכולה יכולה לצאת,סורי"
"תרדי למטה, זאת לא בקשה!"
פאקקקק, קיבינמט! מה אני אומרת לאוהד?
אני מנסה להסדיר את הנשימה...
שמה את הפון על צלצול ומגבירה את הסאונד עד הסוף.
אני פותחת את הפון ושולחת הודעה לדרור.
"אם אוהד שואל אז היית צריך אותי למשהו דחוף וישבנו עכשיו למטה במדרגות ליד הבניין."
"מה?תמר מה קרה?"
"כלום,אני פשוט צריכה ממש את הטובה הזאת..."
"פליז דרור, אני בחיים לא יבקש ממך משהו כזה שוב."
"תספרי לי אחר כך למה?"
"לא,סורי,בבקשההה דרור"
"אוקיי,אבל אל תעשי שטויות."
"תודה דרור, אני חייבת לך."
יוצאת מהשירותים כשאני יודעת שאוהד שמע את הצלצולים של ההודעות.
מתיישבת על המיטה ומוציאה אנחה מזויפת.
"מאמי  דרור שלח לי הודעה והוא במצב חרא, אני יורדת לשבת איתו קצת."
"מה?מה קרה?"
"ממ זה משהו אישי ולא ממש הבנתי בהודעות גם ככה,
אני אשב איתו קצת ואחזור."
"אתם לא מעדיפים לשבת פה?"
"הוא די נסער והוא בכה קצת, לא נוח לו להיות ככה כשאתה פה, זה לא משהו אישי."
"טוב, אני מקווה שהכל בסדר ותגידי לו שאם הוא צריך משהו שידבר איתי."
אני לוקחת מסכה ואומרת לאוהד שכן ברור ומשהו על זה שאני אחזור מהר.
אני יורדת במדרגות ויוצאת מהבניין,
אני לא רואה אותו,אני מסמסת לו ואז אני רואה את האור של הפון שלו...
הוא נשען על הגב של הבניין השכן.
אני הולכת לכיון שלו והוא מתחיל ללכת לכיון הסמטה שמחברת את הבניינים.
אני מגיעה לפיצול והוא תופס אותי במותניים ומצמיד אותי לגוף שלו...
לפני שאני מספיקה להגיד משהו הוא מוריד לי את המסכה ומנשק אותי,לאט,נושך לי את השפה התחתונה
הוא מצמיד אותי לקיר בזמן שהוא ממשיך לנשק אותי,
הנשיקות שלו הופכות להיות תובעניות יותר,ארוכות יותר...
"שוגר אנחנו חייבים להפסיק" אני לוחשת,
הוא מפסיק.
הוא פשוט עומד ומסתכל עליי,רק המבט הזה שלו גורם לי להרגיש נבוכה.
הוא לוקח לי את היד ומכניס אותה מתחת לחולצה,"אז תפסיקי" הוא אומר בעוד שהוא מדריך את היד שלי מהחזה שלו,לבטן המושלמת שלו לקו של המכנס,"תמר תפסיקי,אנחנו צריכים להפסיק לא?"
אני כמעט ולא נושמת,הוא מוריד לי את היד למטה ואני יכולה להרגיש את הזין המדהים שלו קשה כולו מבעד למכנס.
"תמר תפסיקי..."
"זה לא שאת רוצה להרגיש אותי בתוכך עכשיו, נכון?"
"זה לא שאת צריכה שאני אזיין אותך, נכון?"
"תפסיקי.."
הריח שלו...
הגוף האלוהי הזה שלו...
לא הייתי מסוגלת להפסיק גם עם אוהד היה תופס אותנו באותה שנייה.
הוא מסובב אותי,הפנים שלי נצמדות לקיר, הוא מושך לי את המכנס והתחתון ביחד,מפשיל אותם מספיק כדי שהישבן שלי יהיה חשוף לגמרי.
הזין הענק שלו כבר נצמד אליי,מתחכך בי,כאילו מתגרה...
"תגידי לי עד כמה את רוצה אותי."
"תגידי לי עד כמה את צריכה."
מרגישה את הנשימות שלו על העורף שלי ואני גונחת את השם שלו בלי לשים לב אפילו...
הזין שלו ננעץ לי כל כך עמוק שהרגשתי שהנשימה שלי נעתקת.
"את כל כך רטובה תמר,פאקקק כמה שאת רטובה בשבילי..."
הדבר היחידי שהצלחתי לחשוב עליו באותו רגע זה עד כמה הזין שלו גדול ועד כמה אני רוצה עוד ממנו...
הוא נכנס שוב,מפלח אותי,
אלוהיםםם זה מרגיש כל כך טובבב.
הידיים שלו נכרכות לי סביב הצוואר מה שגורם לי לגנוח יותר חזק,
הוא סותם לי את הפה, "ששש את רוצה שאוהד ידע למי הגוף שלך באמת שייך?"
הוא ממשיך ומזיין אותי,דוחף את הזין שלו בכל פעם יותר ויותר עמוק...
האצבעות שלו נמצאות לי בפה ואני מלקקת ומוצצת לו את האצבעות כאילו הם היו הזין המושלם שלו.
הזיון ניהיה מהיר יותר וחזק יותר,כמעט אלים..
"את שלי,את שלי!"
"כל חלק בגוף שלך שייך לי וכל פעם שאת עם מישהו אחר הוא מזיין את הרכוש שלי."
הרגליים שלי רועדות, אני גונחת כל כך חזק שהוא צריך לסתום לי את הפה עם שתי הידיים.
פאק פאקק אני הולכת לגמור...
הציפורניים שלי נעוצות לו בירך,הוא מרגיש ומגביר את הקצב,אהההה פאקק כןןןן!
אני מתפוצצת לו על הזין,מתכווצת שוב ושוב,רועדת בלי שליטה.
הוא מרגיש שאני לא יכולה לעמוד ומשעין לי את כל הגוף על הקיר.
אני מרגישה איך אני מטפטפת לו על כל הזין בזמן שהוא דוחף את הזין שלו לתוכי כאילו זאת הפעם האחרונה שנזדיין.
הוא גונח ואני פוקחת עיניים, שולף את הזין שלו ממני וגומר לי על כל התחת והכוס...
"תישארי ככה עוד שנייה."
"אני רוצה להריח אותך, לראות אותך כשאת ככה עם הזרע שלי עלייך."
אני נשארת ככה עוד כמה שניות,
מפשילה למעלה את התחתון והמכנס ומסתובבת.
הוא מסתכל עליי עם החיוך השובב הזה שממיס אותי.
"סיגריה אחרונה?" אני שואלת
"כן ברור, חוקים של הבית."
"ממ טכנית אנחנו בחוץ שוגר."
"סתומה" הוא צוחק "בואי לפה."
הוא מחבק אותי,עוטף אותי עם הגוף שלו..
אנחנו הולכים מחובקים לספסל...
מתיישבים ואני מדליקה סיגריה, אני יודעת שאני צריכה להיות ממש בשקט עכשיו.
אני נצמדת אליו בספסל,
"שוגר אנחנו חייבים להפסיק,אני רצינית."
"אם מישהו מהם יגלה אז..."
"אנחנו די טובים בלשקר לכולם לא?"
"תמר את יודעת טוב כמוני שלא נפסיק ואני גם לא רוצה להפסיק."
"אני מודע לזה שהמצב הזה דפוק,אבל לא אכפת לי."
אני רק מחייכת, מה אני כבר יכולה להגיד על זה?
אני מסיימת את הסיגריה וקמה, הוא נשאר על הספסל לשבת.
"אתה לא הולך הביתה?"
"לא, אני רוצה להישאר פה ולשמוע איך את נותנת לאוהד לזיין את מה ששלי."
"שוגר.."
"אני לא צוחק,אני רוצה להיות פה למטה ולשמוע כל גניחה וגניחה שלך ולדעת שהוא מזיין אותך ואת בכלל חושבת עליי."
אני מסתובבת והחיוך נמחק לי מהפנים ואני יודעת שהוא צודק.
אני עולה לדירה ונכנסת...
"נו איך היה עם דרור?"אוהד שואל...

 

לפני 3 שנים. 24 בדצמבר 2020 בשעה 1:06

בדיוק בסיגריה שאחרי...
לא מצליחה להירגע מהמחשבות על כמה אני רוצה אותך,כמה אתה מדליק אותי!
הייתי כבר רטובה וחרמנית רק מהשיחה שלנו לפני וכשנכנסתי לסלון בחולצה הסגולה עם המחשוף הזה שגורם לכל גבר לחשוב איך הזין שלו יראה ביניהם,זה גרם לי להרגיש כל כך זולה,הייתי כל כך מגורה...
מבטים מכל מי שנמצא בחדר ואז קצת וויד וקצת אלכוהול.
אני מכוונת את השיחה בכוונה לסקס וזיונים ואחרי כמה דקות אני כבר יכולה להרגיש את זה באוויר, משהו השתנה... כאילו יכולתי לטעום את המחשבות שלהם, את הרצון הזה לראות אותי על הברכיים עם מבט מרצה ופה פתוח.
אני יושבת באמצע הספה, אוהד רוכן לכיון שלי, טועם לי מהשפתיים ומתחיל ללטף לי את החזה, השיחה הפסיקה והלב שלי על 250,היד שלי כמעט ורועדת כשאני מושיטה בהיסוס את היד שלי לאחור ומלטפת את הזין הקשה של ארז מבעד למכנס...
לפני שיכולתי לארגן לעצמי את המחשבות הזין שלו כבר היה בחוץ והלשון שלי כבר טיילה לאורך הזין שלו, מלקקת כל ס"מ, שואבת את הזין העבה שלו עמוק לתוך הגרון שלי.
אני על הספה על ארבע ואוהד מושך אותי לכיון שלו, הידיים שלו מורידות ממני את המכנס,את התחתונים הספוגים...
לא יכולה להפסיק לשאוב לארז את הזין, מנסה להתרכז כולי במציצה, מנסה לדחוק את עצמי יותר ויותר עמוק על הזין שלו, תוך כדי שאני מוצצת לארז אני יכולה להרגיש את האצבעות של אוהד מחליקות לתוך הכוס הרטוב שלי, פאקקק אני מוציאה גניחה חנוקה ותופסת שבריר מחשבה של מה אני עושה בכלל? אבל זה רק שבריר ואני לא מסוגלת לחשוב באמת, אני לא מסוגלת להפסיק.
אוהד מתחיל לזיין לי את הכוס עם האצבעות יותר ויותר מהר, יותר ויותר חזק..תובע ממני גניחות שמושתקות על הזין של ארז.
הוא מוציא ממני בבת אחת את האצבעות שלו, סוחט ממני גניחות מחאה קטנות, נותן לי כמה שניות להירגע ואז נצמד לי לתחת, אני יכולה להרגיש את הזין שלו מתחכך בי, משתפשף לי על החור של התחת, ממ פאקקק זה מטריף אותי!
אני רוצה להרגיש את הזין שלו בתוכי!
אני דוחפת את התחת לכיון שלו, מתחננת עם הגוף שלי שידפוק אותי, שיזיין אותי כבר!
אבל הוא פשוט ממשיך לשגע אותי, משפשף את הזין באיטיות על הכוס הנוטף שלי ועולה למעלה,משתמש ברטיבות שלי כדי לחכך את הזין שלו טיפה יותר עמוק ויותר עמוק..
אני לא יכולה יותר!!
אני דוחפת את האגן קדימה, מנסה להרחיק את התחת מאוהד ומנסה להתרכז בלמצוץ לארז...
מרגישה את הידיים של אוהד מושכת אותי אחורה ואז בבת אחת הזין שלו בתוכי,כאב חד מפלח אותי, גורם לי לצווחה פתאומית, פאק אלוהים אני לא יכולה לנשום, יכולה להרגיש איך הוא מרחיב אותי,מותח אותי.
הוא מצמיד את עצמו אליי, נותן לי להתרגל לתחושה של הזין שלו...
אוהד מושך לי את הפלג גוף העליון אליו,מצמיד אותי לגוף שלו, עוטף אותי בחיבוק.
אני מרגישה את הנשימות שלו על הצוואר שלי.
הוא לוחש לי באוזן..
תגעי בעצמך.
אני לא מסוגלת.
תמר,אמרתי תיגעי בעצמך!
יותר מידי אנשים ואני נהיית מודעת לעצמי תוך שנייה, מסתכלת לאחור, דרור יושב על השרפרף החום,היד שלו עולה ויורדת בתוך המכנס...
פאק מה אני עושה? איך הגעתי לסיטואציה הזאת?
אני שומעת את הקול שלך בראש...
תהיי זונה טובה, תני לכולם להשתמש בך...
השיחה מקודם,הידיעה שאתה רוצה שאני יזדיין עם כולם בשבילך מדליקה אותי.
אני מתחילה להעביר את היד לאט מהצוואר, לחזה, לפיטמות...
יורדת לכיון הבטן...
מרגישה את אוהד מתחיל לזוז בתוכי שוב, לאט...
ארז יושב מולי בספה עם הזין מתוח ונוגע בעצמו..
האצבעות שלי על הדגדגן הנפוח שלי, אני כל כך רטובה, אני נאנקת, התחושה הזאת ביחד עם התחושה של הזין של אוהד בתוכי משכרת.
דרור קם מהשרפרף הוא הזיז את השולחן ונעמד לידנו,הוא משך לי את השיער, מקרב את הראש שלי לכיוון המכנס שלו, נותן לי להרגיש את הזיקפה שלו, להסניף את הריח שלו.
אוהד מתחיל להגביר את הקצב, דופק אותי מאחורה מזכיר לי שהתחת שלי שייך רק לו.
דרור מתפשט ומוריד לעצמו את המכנס והתחתון, הוא תופס לי את הראש מאחור ומתחיל לזיין לי את הגרון.
השיער שלי מלופף לו ביד והוא מתחיל ללכת אחורה.
אני משופדת בין דרור לאוהד, לא רוצה שאוהד יוציא את הזין שלו מהתחת שלי, אבל נראה שאין לי ברירה ואני מתנתקת מהזין של אוהד באכזבה גלויה.
דרור מוריד אותי לרצפה, אני על הברכיים ודרור ממשיך לדפוק לי את הפה מהר מידי וחזק מידי, אני נחנקת,תחושת הקאה עולה לי בגרון.
אני לא יכולה להמשיך ומושכת את הראש אחורה וסטירה מצלצלת עפה לי לפנים ואז עוד אחת...
אני מרגישה את תחושת הצריבה בלחיים, מנסה לרסן דמעות.
אוהד מפסיק הכל, מחבק אותי, מרגיע אותי.
לאט לאט אני נרגעת, אני מרגישה את השפתיים שלו נצמדות לשלי,הנשיקות שלו תמיד הרגיעו אותי
הוא לוקח אותי לחדר שינה, אנחנו מתחבקים על המיטה,הוא מנתק את החיבוק מסתכל עליי ושואל אם רוצה להמשיך?
בלי לחשוב על זה בכלל אני מהנהנת לכן, הוא הולך לסלון ואחרי כמה דקות הם נכנסים לחדר שינה...

*המשך יבוא...

*או שלא.

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 13 במרץ 2020 בשעה 22:17

זה התחיל בהדרגה...

הציפייה הזאת,עוד מאתמול בלילה,לדעת שעוד כמה שעות ואתה סוף סוף פה.

מסתכלת בחלון באובססיביות מטורפת ומחכה...

הצפייה הזאת כמעט בלתי נסבלת ואז ברגע אחד סוף סוף הגעת והריח שלך,פאק הריח שלך מטריף אותי,אף פעם לא הצלחתי להישאר אדישה אליו.

לקחת את הזמן,לא מיהרת לשום מקום הפעם.

יוצאת מהבית ואין אף אחד בחוץ,זה רק אני ואתה,טיול של 20 דקות ואז עצירה בספסל בגן משחקים ליד הבית שלי,

בוהה בך כמו ילדה קטנה מתלהבת ולא מפסיקה להפסיק לחייך ופתאום בשנייה אחת אתה משתנה,מתעצם,לא מרסן יותר,לא מרחם...

מרגישה אותך על הצוואר שלי,החזה,הירכיים...

מרגישה איך אני נהיית רטובה יותר ויותר ואתה?אתה לא עוצר לשנייה,מוציא ממני אנחות קטנות בכל פעם שאתה משנה את הקצב...

פאקקקקק אני לא מסוגלת יותר ככה!

בבקשה יותר חזק,בבקשה!

אני מוציאה גניחה אחת לא מרוסנת ומבינה שאני כבר ספוגה בך כולי...

חוזרת לדירה,מורידה את הבגדים ומחייכת לעצמי...

 

*תמיד אמרתי שגשם זה הפטיש הכי גדול שלי ;)

 

 

 

לפני 4 שנים. 4 במרץ 2020 בשעה 23:19

מרגישה תקועה בתוך לופ אינסופי של חיוכים מזויפים.

מנסה לתת לכולם מה שהם רוצים/צריכים/מבקשים ממני ובדרך מאבדת חלקים מעצמי.

שוב משדרת עסקים כרגיל ,מבודדת את עצמי מכולם בדרכים שלי,זורקת לאויר אישה רדודה ומטומטמת כי עם זה לכולם יותר קל להתמודד ובסוף נשארת בלילה לבד עם עצמי והמחשבות.

ניסיתי...

ביקשתי...

אני עדיין מנסה לדבר,אבל צרחתי כל כך הרבה זמן ואף אחד לא הקשיב ונמאס לי לצרוח ונמאס לי לדבר.

נמאס לי להיפגע מאנשים ונמאס לי להתאכזב...

לתת לאנשים להתקרב אליי ולמה??

בשביל להרגיש ככה בסוף?

אז לבד,

לבד יותר קל לי.

די!!!

לא רוצה להרגיש כרגע!

לא רוצה לחשוב,לא רוצה את הכאב הזה יותר ואני יודעת שהבטחתי שאני לא יעשה יותר שטויות,שאני לא אפתח רגליים לכל מי שמתחשק לו ושאני יהיה שקולה יותר ומתונה יותר,שאני יהיה ילדה טובה...אז הבטחתי...

גם את ההבטחות שהבטיחו לי לא קיימו.

מצטערת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 24 בפברואר 2020 בשעה 20:52

אני מצטערת,

אני מצטערת שוויתרת,אני מצטערת שאת במצב הזה,אני מצטערת שכואב לך כל כך ושאני לא יכולה לעזור לך יותר...

אני מצטערת אם את תשנאי אותי על זה שסיפרתי לו עד כמה המצב שלך קשה באמת ועל זה שאמרתי לו שיעזוב הכל ויחזור לדירה ואני מצטערת אם לא תרצי לדבר איתי אחרי היום.

אבל אני לא מצטערת לשנייה על זה שאמרתי לו ואני לא מצטערת על זה שבחרתי להילחם בשבילך ואני ממש לא מצטערת על זה שאני רוצה לראות אותך מאושרת ושאני רוצה שתמשיכי למרות שזה נראה לך כרגע לא אפשרי.

אני כל כך כועסת עלייך על זה שאת אפילו שוקלת את זה ובאותו נשימה אני מבינה אותך ואני זוכרת איך זה מרגיש להיות במקום הזה.

אני אוהבת אותך כל כך ואני מקווה שעוד כמה שנים נשב ואני אראה לך את מה שכתבתי אז מזמן ותוכלי לצחוק על זה שבכלל חשבת על זה...

את המשפחה שלי ואני אוהבת אותך כל כך והפחד הכי גדול שלי כרגע זה שלא תראי את זה אף פעם.

 

לפני 4 שנים. 18 בפברואר 2020 בשעה 22:50

אני מוקפת באנשים כל הזמן,אני מוקפת בחברים כל היום...

הווטאספ שלי מרגיש לפעמים כמו התחנה המרכזית בתל אביב ביום ראשון בבוקר והדירה שלי מרגישה כאילו קבעו בה דלת מסתובבת במלון הכל כלול באילת ועדיין...

עדיין לא יכולה לדבר עם אף אחד ולא משנה כמה אני מתאמצת אני מרגישה שאני מאכזבת אנשים.

תמיד ההרגשה הזאת שאני מכבידה על האנשים שאני אוהבת ואני?אני בכלל סופר קלילה על מה אתם מדברים?הכל סבבה אצלי כל הזמן,מקסימום איזה באסה קלילה שתעבור לי תוך איזה 24 שעות...

אני הבנאדם הכי חזק שאתם מכירים נכון?

מדממת כבר חודשים, כואב לי ואני מרגישה שאני נחנקת וכרגיל כל בוקר אני מחייכת שמה מסיכה מהאוסף ומתחילה את היום...

אני שונאת את הכל כרגע, בעיקר את עצמי.

מחר יום חדש,

מסיכה חדשה...

אולי מחר יהיה לי קל יותר...

 

לפני 4 שנים. 16 בפברואר 2020 בשעה 18:36

ממ אז חשבת שאני לא אגלה?

שאתה פשוט יכול לשקר ולא יהיו לזה שום השלכות?

אז חשבת...

בחיים לא חשבתי שאתה תוכל לעשות משהו כזה דפוק.

שיקרת לי,אתה פאקינג שיקרת לי.

אתה מכיר אותי,אתה יודע טוב מאוד שאני מוכנה לעשות הכל בשביל האנשים שאני אוהבת ואני מוכנה לספוג המון בולשיט וזיוני שכל כי לפעמים צריך.

אבל זה?הספיק לי...

אני כל כך עצבנית עלייך,כל כך מאוכזבת!

תזדיין לי מהחיים,אתה לא שווה את זה יותר,מגיע לי מישהו שיודע להעריך אותי ואתה הוכחת שאתה לא.

תהנה מלהישאר לבד...

 

 

 

לפני 4 שנים. 3 בפברואר 2020 בשעה 22:11

אנחנו שנייה אחרי,כל הגוף שלי פועם מכאב,נושם...

מנסה להסדיר לעצמי את המחשבות,להתעטף בהם ואיכשהו מוצאת את עצמי שוב על הברכיים,מרגישה עדיין את הזרע שלך נוזל לי על הפנים,מתערבב עם הרוק שלך.

תסתכלי עליי...

תפתחי את העיניים,תסתכלי עליי!

כל פעם שאני רואה אותך אני לא יכול להפסיק להסתכל לך על השפתיים,יש לך שפתיים של מוצצת...

את יודעת כמה את יפה ככה?

* אני לא יודעת למה זה גרם לי להיות כל כך עצובה.

 

לפני 4 שנים. 19 בינואר 2020 בשעה 0:12

סוף סוף שקט,שקט אמיתי,שקט מהסוג שיש שאנשים ישנים.

שקט מהסוג שהייתי צריכה כבר שבועות.

מדהים אותי כל פעם מחדש היכולת שלנו לשקר לעצמנו,לייפות את המציאות,לנסות ולהילחם בטחנות רוח מנותצות.

בא לי להכאיב לעצמי,לחזור להרגלים ישנים...

לפסק את הרגליים ולתת לאנשים אחרים להכאיב לי,לזיין אותי,לשבור אותי...

לפעמים נדמה שהדבר היחידי שעוצר לי את המחשבות זה כאב.

5 גברים רנדומליים בכמה שעות,אני מצמצמת את עצמי לכאב וגמירות,למסיכות ושקרים.

כן אני רוצה שתגמור לי על כל הפנים,שתצמיד לי את הראש לרצפה בזמן שהרגל שלך על הראש שלי ואני נדפקת מאחורה עד שאני מאבדת זיכרונות של דברים שלא קרו.

אתה פה עם הרכב?

בוא תזיין אותי ברכב,תגיד לי עד כמה אני סקסית בדיוק ככה שהזין שלך בפה שלי.

משפטים נדושים ששמעתי עשרות פעמים ויותר ואני אגיד לך כמה אתה גבר וכמה אתה מדהים וכמה אני צריכה את הזרע שלך על כל הגוף שלי...

אני אשב לך על היד ואתה תדפוק אותי עם האצבעות שלך כל כך חזק שאני אדמם אחר כך,כל כך חזק שהיית צריך לדחוף לי את התחתון לפה כדי שלא ישמעו אותי גונחת כמו כלבה,בבקשה תגרום לי לגמור,אני מתחננת...

עוד...

עוד...

עוד...

עד שהכאב יעלם לתוך הקופסה השחורה שבכוס שלי.

עד שאני יעלם לתוך הקופסה השחורה שבחיים שלי.

חוזרת הביתה ספוגה בזרע של אנשים שאני לא מכירה עם שמות שאני אפילו לא זוכרת.

מתיישבת על הספה,מקלפת מעצמי לאט את הבגדים שספוגים בשקרים שאני צריכה,מסתכלת בכל הסימנים שמחר אצטרך לכסות כדי להיות נקייה.

מדליקה סיגריה ומחייכת,הראש ריק,רגועה וסוף סוף שקט.