לפני 3 שנים. 12 בינואר 2021 בשעה 8:25
אני כל כך מבולבלת,
סודות ועוד סודות...
המצב הזה דופק לי את המוח ואני מרגישה שאין לי אויר.
מנסה להסדיר לעצמי את הראש..
שיחה עם הילדה היפה שלי ואז הודעות לידיד עם הזין העבה...
אני מתחילה להבין את המצב ועדיין לא מסוגלת לקחת החלטה.
לא דיברנו שנים אבל אני יודעת שאם יש מישהו שיכול לאפס אותי בשיחה אחת זה הוא.
אני במיטה בוהה במספר שלו שכל כך התאמצתי לשכוח פעם.
אני מקלידה את השם שלך ושולחת...
"רועי?"
"אני צריכה אותך"
תוך שנייה הוא כבר מחובר...
"מה קרה מושלמת שלי?"
אני מספרת לו הכל, לא עוצרת כדי לברור מילים, שופכת מילים לתוך הרקע הירוק.
"אוהד לידך"
"כן"
"את יכולה לדבר בטלפון?"
"לא רועי"
"לכי לחדר השני"
"עכשיו תמר!"
מדהים אותי עד כמה למילים שלו יש עדיין השפעה כזאת עליי.
אני עוברת לחדר השני,המסך שלי מואר במספר המיותם מהשם שלו.
אני עונה והקול שלי רועד...
הקול שלו רך, מלטף אותי, מרגיע אותי...
אנחנו מדברים כמה דקות והוא גורם לי לצחוק כמו פעם,להשתחרר...
הוא רוצה לשמוע הכל ואני מספרת לו על כל השנים שעברו מאז הפעם האחרונה שנפגשנו.
המעבר לאילת,השיט עם המשפחה שלי,הפחדים שלי,הספקות שלי.
הוא מקשיב להכל, מדבר רק ברגעים שאני נתקעת עם המילים.
מוציא ממני הכל...
מספר לי על כל מה שקרה אצלו בשנים האחרונות.
גורם לי לצחוק ולחייך.
אני יכולה להרגיש אותו מוביל את השיחה בשבילי למקום שאני צריכה...
"להזכיר לך?"
"לא רועי"
"להזכיר לך??"
"לא"
"את שוכחת עם מי את מדברת?"
"תפסיקי לשקר לי תמר"
"להזכיר לך יפה?"
אני לוחשת "כן"
"בשורה האחרונה זה לא משנה, הוא מבקש ממך משהו שאת לא יכולה לעשות נכון?את צריכה שוב להסתיר עד כמה את מינית?"
"את יכולה להסתפק רק בו?"
"את לא זונה של גבר אחד, את לא מסוגלת להיות רק עם גבר אחד,זה לא מי שאת..."
"אף פעם לא היית מסוגלת לזה"
"את חושבת שהשתנת?"
"כן"
אני שומעת את הצחוק שלו...
"באמת?"
"בואי נבדוק את זה..."
"תפתחי לייב"
"לא אכפת לי איך את נראת"
"תפתחי לייב או שסיימנו ותחזרי למסכות שלך ולאוהד בסלון"
על הברכיים תמר!
כן ככה קטנה...
קטנה שלי...
קוסמת שלי...
כבר שכחת?
כבר שכחת מי את בלי מסיכות?
כמה את יפה ככה...
כן ככה...
בלי המסכות שלך...
שכחת שלהיות על הברכיים זה המצב הטבעי שלך?
לתת לכל הגברים לזיין לך את הפה, למצוץ לכולם...
לעשות קסמים עם הגוף שלך, עם הלשון המטורפת שלך...
כן תמשיכי קטנה...
הנה את...
הנה הסוקובוס שלי
את רטובה קטנה שלי, קוסמת שלי?
תראי לי כמה..
תראי לי כמה את רטובה...
כמה את נהנת מלהיות זנזונת...
תעצמי עיניים,קדימה אני רוצה אותך כמו פעם...
ילדה טובה..
תראי לי תמר...
תראי לי הכל...
את כל כך רטובה...
את כל כך מיוחמת שהכוס שלך פשוט נוטף...
תראי לי מה את רוצה...
את לא הזונה של אוהד,את לא הזונה של שוגר....
את פשוט זונה...
תני להם לעבור לך בין הרגליים,תני להם לדפוק אותך איך שהם רוצים..
תזכרי מי את, כמה את נהנת מלהיות זנזונת..
כמה את נהנת מלראות את הסימנים על הגוף שלך אחרי,כמה את גאה בכל סימן וסימן.
הוא ממשיך ומקלף אותי, מוריד ממני את כל המסיכות,חושף ומלטף כל צלקת וצלקת...
אני מתפרקת מולו על הריצפה,צוחקת ובוכה לסירוגין...
שעות אחרי ואני עדיין איתו בחדר.
מחויכת, משוחררת, רגועה...
שקט לי בראש סוף סוף...
אני נושמת ומחייכת...
תודה שהזכרת לי מי אני.