סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 4 שנים. 17 באוגוסט 2020 בשעה 20:26

היה משהו שאני לא יכולה לכתוב עליו! (פה)
הוא בעיקר לא היה שלי, אלא סיפור מאד טראגי בישוב שבו גרתי ובתפקיד שבו עבדתי.

אבל באופן הזוי, זה חיבר אליי את הזוגיות הראשונה שהייתה לי בחיי.

 

עוד לפני שנהיינו זוג, כשההזיה התחילה, הבטחתי לו, לאותו בחור, שהיה צעיר ממני בשבע שנים,
שאני לא אנטוש אותו בחיים, שאני בחיים לא אפנה לו את הגב.

בסופו של דבר, אחרי שנה של זוגיות מדהימה, תודות ליצר ההרס העצמי העצום שלו, הוא זה שנפרד ממני.
אבל אני אחת שמקיימת הבטחות, אז הנשמה שלי נשארה מסורה לו.

באחת הפגישות אצל המדקר/מטפל/אח שלי, כשדיברנו על זה, שאני לא מצליחה לשחרר,
ותהיתי מולו, למה לעזאזל אני כל כך אוהבת את הבחור הזה,
הוא נתן לי אז את ההסבר שבו הוא מאמין למה זאת אהבה.

התחברתי!

אימצתי!

 

מצאתי את הסרטון הזה עכשיו בבלוג של FOMO והוא מסביר מדויק.
משם גם התחילה כתיבת כל הפוסט הזה, אז תודה לך FOMO, שאני לא מכירה (:

 

המדקר שלי, שליווה אותי אז בדרך הייסורים של הלב השבור, הפציר בי להעזר בתמצית WALNUT של פרחי באך.
שעוזרת במצבי מעבר ומשבר, להכות שורשים חדשים ולהמשיך הלאה.
במשך חודשים, התעקשתי שאני רוצה להתגבר "לבד", ולא מאמינה בממבו-ג'מבו-בולשיט הזה.
בסופו של דבר, כבר הייתי חלשה מידי מהכאב ונכנעתי. התמסרתי.
קניתי את הטיפות והתחלתי לטפטף.
תוך שלושה שבועות הלב שלי חזר לנשום!

זה היה לפני עשרים שנה!

 

 

עשור אחרי, הייתי שוב עם לב שבור ואחרי הפסקה של תקופה בביקורים אצל המדקר

וחזרתי אליו.

ואחרי תהליך ארוך ומייגע, ועם בעל בית ואז קריטי ואז טיגריס ואז נייקי,

הולדתי ונולדתי מחדש.

 

ועוד גלגול עובר.

משמעותי ומלא וחשוב ומדהים!

והיו גם משברים ועצבים, אבל בסופו של דבר, בעיקר מדהים!

 

לפני שבוע, אבא שלי היקר, שלח לי את הסרטון הזה, שמתחבר לי מאד למה שעובר עליי היום בחיים:

 

והפעם לא בדיוק כמו עוף החול...

לא באמת מתחילה מחדש.

רק חלקית.

כי הדף לא חלק.

וטוב שכך!

 

יש הרבה דברים מהגלגול האחרון (וגם זה שלפניו) שאני לא מוותרת עליהם.

ואני מתכוונת להמשיך לאהוב, כי רק ככה אני יודעת!

כי רק ככה אני רוצה!

כי ככל שאני נותנת ממני, אני אוהבת יותר.

וככל שאני אוהבת, אני רוצה לתת יותר.

וזה הדלק שלי!

רץ למרחקים ארוכים{לא בעסק} - מרתק וסוחף כמו תמיד
לפני 4 שנים
בודק - העוצמה של כח ההתחדשות
וכח הרצון
לפני 4 שנים
Bad Guy - 💙
לפני 4 שנים
זיקפת הבוקר​(שולט) - פוסט שגורם לבנאדם לקרוא את הפרופיל ועוד כל פיסת מילה שנכתבה
לפני 4 שנים
Shish​(שולטת) - ליטראלי אהבה ענקית שבלב את.
ליטראלי!!!
לב אדום אש!
לפני 4 שנים
orian - מקסים. תיארת חלקית את הצורך שלי להעניק אהבה ולהצמיח אנשים. לעשות זאת למרות הכאב למרות האתגרים והנורמות
לפני 4 שנים
ג'ינג'ר41 - את מהממת🤍
לפני 4 שנים
מעניש וממתיק​(שולט) - פשוט מדהים עוצמת הנאמנות ונתינה שלך תבורכי
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י