מיש

יוני 2009 - אני מקבלת פניה, הודעה קלילה ומפלרטטת. ניק שניכר שמאחוריו עומד אדם אינטליגנטי, איכותי, מעניין.

החלפנו כמה הודעות (מאד חמודות) ושילחתי אותו לדרכו.
בכל זאת, הדבר האחרון שאחת כמוני, שרוצה להתחתן (או לפחות חושבת שהיא רוצה),
ובוודאי שרוצה להיכנס להריון בקרוב, צריכה, זה קשר עם גבר נשוי...
ועוד לא סתם רומן, אלא קשר של שליטה, עם מישהו שיש סיכוי שהוא "הדבר האמיתי".

פחות או יותר בתקופה הזאת, כבר הפסקתי לקחת גלולות והתחלתי לקחת חומצה פולית.
גיל 35 וחצי, זה כבר ממש הזמן להיכנס לפרויקט הריון.

הכרתי את עצמי ואת העולם מספיק טוב, כדי לדעת כמה דברים, או לפתח לעצמי כל מיני דעות:

# אני לא בטוחה שאני רוצה להתחתן, אבל אני יודעת שאני אמורה לרצות את זה.
# קשה לי לעמוד בפני הרפתקאות, אני חולת ריגושים, שונאת שיגרה, לוקחת סיכונים.
# אני מאד רוצה להיות אמא. רוצה זו מילה קטנה מידי... חייבת ! זה צורך... זה מימוש עצמי.
# אין לי בעיה להיכנס לקשר עם גבר נשוי ולהיסחף, אבל אולי זה לא הזמן עכשיו.
# עולם השליטה תמיד היה חלק ממני (או יותר מדויק לומר, אני חלק ממנו), אי אפשר לברוח מזה.
# יש פער אדיר בין השליטה שחוויתי בפועל, למה שאני יודעת שאני רוצה.
# יש סיכוי (ענק אפילו) שבחיים לא אממש את הכמיהה העצומה שקיימת בי להתמסרות טוטאלית.
# גברים זה זן בעייתי... הם ילדים שהגוף שלהם עבר שינוי.
   הם רק נראית מבוגרים, אבל רובם אינפנטילים גמורים.
   כבר לא באמת הייתה לי ציפייה למצוא מישהו שיפריך את ההנחה הזאת.
# אין לי שום דבר נגד בנק זרע, אבל לא בשבילי, אני רוצה שותף להורות, שלילד יהיה גם אבא.
 

עברו כמה חודשים, ושום דבר לא באמת זז בתחום הזה, או האחר (הזוגי או ההריוני).

אוגוסט היה חודש שבו הכרתי בבת אחת שלושה עורכי דין, יצאתי במקביל עם שניים מהם,
שהסתבר שמכירים אחד את השני מעברם וכבר נלחמו פעם אחת על ליבה (או גופה) של בחורה.
עם אחד מהם (שידע על השני שלא ידע עליו) התפתח רומן קצר, רומנטי מרגש וסוער.
התאהבתי בו ואפילו התחלתי שוב לקחת גלולות כדי שנוכל לעשות סקס...
מה שלא קרה בסופו של דבר, כי הסתבר שהוא עוד אחד מהבחורים שהכניס בצעירותו מישהי להריון בטעות,
וסוחב את הטראומה של סקס עם אישה.
לא מפתיע שהרומן הזה נגמר עם לב שבור (שלי).

את ג'ידייט זנחתי לחלוטין.

אחרי שנים שבהם ניסיתי להכיר ככה, הבנתי שהמחיר שזה גוזל ממני, כבד מידי.
שהמטרה לא מקדשת את האמצעים, שהסבל בדרך, לא מבטיח שהאור בקצה המנהרה יהיה כדאי, אז למה לסבול במנהרה ?

באוקטובר שוב הפסקתי לקחת גלולות והחלטתי למקד פוקוס על הפרויקט !

השתוללתי עוד קצת  בחודשים האלה, ואפילו הייתה לי פגישה אינטימית עם מושא אהבתי מהיסודי.
מי שפעם היה מלך הכיתה, שלא חשבתי שבכלל היה מודע לקיומי,
והיום אחרי 25 שנים כשהוא כבר נשוי (אם אפשר לקרוא לקשר שעליו הוא סיפר נישואין) הגלגל התהפך,
בשבילו פתאום אני מלכת העולם...

ואז זה קרה:

ההתחלה. נובמבר 2009.                                                                                            
כשמצאתי את הבלוג הזה, כבר היו בו שלושה פוסטים.                                                  
קראתי אותם והמוח שלי נטרף, סופר שם על מפגשים של שני גברים, שלוקחים אובייקט(ית) לחוויה מטורפת.
מינית, מפחידה, מרגשת, משפילה, מטלטלת, מאתגרת, מסוכנת (אך בטוחה), מ ט ו ר פ ת.
כתבתי את התגובה שלי לפוסט השלישי ולא באמת חשבתי מעבר לזה.

באותו ערב קיבלתי מהם הודעה, שהנושא שלה היה "מצאנו אותך"
ונפתחה בציטוט מהפרופיל שלי:

"כנראה שאין מנוס מלהיות קצת יותר ספציפית לגבי מי אני רוצה שימצא אותי:
קודם כל שיהיה גבר... דומיננטי עם בטחון עצמי,
אחד שיכול ורוצה לקחת לפעמים את המושכות לידיו"

אז זהו ... מצאנו אותך, טוב שהיית יותר ספציפית אחרת היינו עלולים לפספס.
קודם כל .... לא רק גבר אחד אלא שניים. (כי ידוע הוא שטובים השניים מהאחד)
דומיננטים .... עם ביטחון עצמי (מופרז.. (: )
ו ... שניים שיכולים ורוצים לקחת את המושכות עלייך ... בידיהם.

שלחתי את התשובה הבאה:

לא היה כ"כ קשה למצוא אותי אחרי שהשארתי עקבות ברורים בבלוג שלכם...
הייתי בטוחה שיש לכם רשימה ארוכה של ממתינות (אני לא טועה, נכון?), הופתעתי לקבל הודעה.
מעולם לא התכתבתי עם שניים שהם אחד, זה חמוד בעיניי (ומוצא חן בעיני הפוליגמית שאני).

מה שכן פספסתם, זה שאני מחפשת מישהו שירצה להיות בעלי, או לחילופין לעשות לי ילד, או שניהם.
אולי אחד מכם יתחתן איתי והשני יעבר אותי ?
ונכון, זה לא אומר שאני לא משתוללת בנתיים - אבל אתם קצת מפחידים אותי !

שעתיים אחרי כן קיבלתי מהם תשובה:

מפחידים ? אנחנו ?
אנחנו בסך הכל שני בחורים חמודים ותמים.
האמת שבגלל הסיטואציה הייחודית אנחנו מתאימים את עצמנו ל "לקוחה" (:  והולכים רק עד לאן שהוסכם, פחות צעד אחד.
וכן, יש פניות ... אבל, שוב בגלל הסיטואציה הייחודית, אנחנו מאוד בררנים. קודם כי הסיטואציה לא מתאימה לכל אחת ושנית כי - אנחנו בררנים (:.
בכל מקרה ... את מוזמנת אליי למסנג'ר להיכרות. XXXXXXX0@walla.com 
אההה... כן, הכניסה למסנג'ר בלבוש מלא בלבד ו... אנחנו לא מעברים (: (אם כי הפרטנר שלי גם חתיך ובעיקר גרוש (: )

עניתי:

סקרנית... מודה...
שלחתי הזמנה במסנג'ר וקיבלתי הודעה שלא מאפשרת (אולי היקום מנסה לגונן עליי?)
זה שלי: YYYYYYY@hotmail.com

כך התחיל שבוע של התכתבויות מסנג'ר והודעות.
די מהר הוא (זה שהתכתב איתי) גילה לי, שזה הוא שפנה אליי בחודש יוני,  ונזכרנו שאז שילחתי אותו בנימוס לדרכו. 
עכשיו היה לי כאן עניין אחר, הסתקרנתי מהחוויה, פחות נזהרתי מלהיכנס לקשר מסובך שיסחוף אותי מפרויקט הריון.

זו שיחת המסנג'ר (כנראה) השנייה:

עכשיו זה מספר 1 שכותב לי?
אותו אחד מאתמול?

זה זה שקרא אותך היום.

ומשהו מצא חן בעיניך שם ?

הכמיהה.
את מאוד רגישה.

זה נכון במצבים מסוימים
אני יכולה להיות גם אטומה וקשוחה במצבים אחרים... זה די לא צפוי
גם אני לא יודעת מה יהיה איפה ועם מי
מצד שני, זה חלק מהרכבת הרים שאני אוהבת
אני בטח שוב כותבת לעצמי....

אני מקשיב.

קורא...

מה יכול להיות מסוכן עבורך?

המצבים שאליהם אני מכניסה את עצמי

האמת שצריך להזהר.

נכון

יש כאן לא מעט אנשים שלא ממש יודעים מה הם עושים.

הפחד אמור לדאוג לזה שתהיה זהירות... והבעיה שלי היא, שרף הפחד שלי מאד גבוה
אז אני צריכה להיות זהירה כאקט שכלי, ובגלל שאני הרפתקנית מטבעי, אני הרבה פעמים כבר לא נזהרת

אני מניח שעם הזמן גם מפתחים איזו שהיא אינטואיציה לאנשים.

יש לי בדר"כ אינטואיציות טובות, זה גם חלק מהעבודה שלי
אבל בעולם הוירטואלי זה לא תמיד עובד
מה גם, שבמקום שמישהו מתכוון להונות/לנצל/לפגוע - אינטואיציה לא בהכרח תקלוט את זה
ואני בוחרת להיות פתי בדר"כ
הרבה יותר קל וכיף להעביר את החיים עם גישה של "בוטחת"
מאשר לחשוד כל הזמן בכולם
הסיכון הוא, שהפגיעה יכולה להיות יותר מפתיעה...

כן ... אבל כנראה שלפעמים צריך לקחת סיכונים מחושבים כדי להגיע לדברים שרוצים.

סיכון מחושב זו מושג שיש בו סתירה פנימית...
כשאני קשורה מול מישהו - ה"מחושב" כבר איננו, קיים רק הסיכון
וזה תופס גם אם אני מכירה אותו מזה זמן
מה יקרה אם מספר 2 יעשה טעות? יאבד שליטה? זה סיכון שאתה לוקח...
ונדמה לך שזה סיכון מחושב, אבל זו אשליה
זה בסדר שאני כותבת בגובה עיניים ?

מצויין.

אגב, גם עכשיו אני לוקחת סיכון רציני, אין לח מושג מי אתה, יכול להיות שאתה מכיר אותי וזיהית מהתמונה
אולי אנחנו עובדים יחד... אולי נפגש בעוד שבוע ואתה תדע מי אני ואני לא אדע מי אתה ...
מראש יש לי פה נחיתות שאני רק יכולה לקוות שלא תנצל אותה אי פעם לרעה

הו שלום
איש עם חולצה כחולה וכובע

אני לא אנצל אותה ולעולם לא אעשה משהו שאני מעריך שעלול לפגוע בך או בכל אחד אחר.
אמר האיש עם החולצה הכחולה.

אני שמחה שכתבת את זה (על אף ששנינו יודעים שאין למשפט הזה כל משמעות בעולם האמיתי)
נכון ?

יש לו משמעות מבחינתי.

"אני לא יכול לפגוע בזבוב", אמר איזה אחד שאנס אחרי שעתיים מישהי בדייט...
לא חסרים סיפורים כאלה
אבל די
בוא נעבור לנושאים אחרים
מס' 2 גם מתכתב לפעמים? או שאתה הממונה להתכתבויות ?

בואי נאמר שאני היזם.

אני צוחקת לי כאן

אם מישהי מוצאת חן בעיני הוא נכנס לתמונה.

(:

אז אתה בעצם משחק במריונטות..., וגם הוא קצת כלי במשחק שלך

דרך מעניינית להגדיר דברים...
אם כי לא ממש נכונה.

אתה היותר דומיננטי משניכם, לא.
?
פה
1?

עכשיו אני מרצה לעצמי ...

מה כתבת ? תעתיק ותדביק לי ...
זה נשמע משפט סוטה "תעתיק ותדביק לי"

מיד המפקדת.

אתה חמוד - זה כיף

חמוד ????

עושה את כל הסיפור ליותר מסקרן
החמודים הם הכי מפתיעים

את תקלקלי לי את המוניטין.

אני לא אגלה לאף אחד
חלק מהקסם שלכם זה הרושם האכזרי והמנוכר

"אז אתה בעצם משחק במריונטות..., וגם הוא קצת כלי במשחק שלך": דרך מעניינית להגדיר דברים... אם כי לא ממש נכונה. אני לא אוהב את הביטוי הזה. לא חושב שהוא משקף בדסמ. בדסמ זה משהו שצריך להעשות מתוך מודעות מלאה. צריך להכנס לזה מתוך מודעת. צריך להשאר שם מתוך מודעות.

נאום חוצב - ונכון במלואו

וצריך גם לצאת מתוך מודעות.

כשאני מתכוונת ללשחק במריונטה - הכוונה היא שהבובה נמצאת שם מבחירה
כשאני שולטת, וזה כמעט תמיד מראש במישהו שהוא "שולט" - זה לעולם יהיה מהמקום שהוא בוחר להתמסר
שהוא מסכים לצלול, אני לא מכריחה לעולם, לא לוקחת בכוח, אם יש השפלה זה רק כי הוא זקוק לה
אוהבת אנשים חזקים לידי , גם כשהם בוחרים ברגע נתון להיות הבובה שלי
מה כיף בלשחק עם אדם חלש ? בעיני אין כיף

לקחת בכח זה לא מאתגר.

היית פעם בסיטואציה עם מישהי חלשה ?

אני לא יודע מה זה חלשה.

שאלה טובה
חלשה בעיניך...
אתה יודע מה זה אשה חלשה ואישה חזקה בעיני דעתך, ע"פ הסטנדרטים שלך

לא.
אני מאמין שבהנתן הקרקע המתאימה כולן יכולות להיות חזקות ובהנתן הקרקע המתאימה כולן יכולות להיות "חלשות"
שוב אני מדבר איתי ?

אני פה
מתעתע העולם הוירטואלי, רגע מחוברים ורגע מנותקים...

(:

אני צריכה להזהר, אני עלולה להתאהב בך !

(:

כן? על מה החיוך בדיוק? אתה מבסוט ?

אני לא עושה ילדים !

אז על מה החיוך ?

הוא היה כפל של הראשון, יצא עוד לפני שקראתי אותך (:

אה

תראי לי תמונה נוספת.

זה מתחלף ? רואה ?

זה לכבודי ... המבט הזה ?

אף אחד מהם לא היה לכבודך
עדיין...
את זאת הכי תאהב, נכון ?

הולם אותך ...
אהבתי את הקודמת יותר.
לא את זו.

זאת

כן.

משאירה בשבילך

מאיפה את ?

גם את זו בטח תאהב , מיד מחזירה את הקודמת
אני גרה בצפון , אבל נמצאת המון בנסיעות

למה ?

מגיעה למרכז הרבה
כזו אני, ציפור חופשית

באיזו מסגרת ?

עד שיהיה לי צאצא שיקבע אותי פחות או יותר לקן, אני לא מחויבת למקום אחד

רוצה אותו כבר.

מגיעה למרכז במסגרת של הרכב שלי
ורוצה מאד

שמתי לב.

למרות, שאם לא היתה המגבלה של השעון הביולוגי, הייתי בכיף מחכה עוד קצת

צא! צא!

אני כ"כ אוהבת את החיים שלי, את החופש וההרפתקאות
את הסיכונים והטירוף, זה חלק ממי שאני
אבל כן, אני לא אוותר על להיות אמא, ובשביל שהוא יצא, הוא צריך להכנס !

רצוי.
מישמיש ... אני זז.

טוב
ד"ש ל-2
היה לי כיף

את זוכרת מתי אני מוסר לו ד"שים ...

אז אל תמסור...
בכל מקרה תעשה מה שאתה רוצה, אתה פה הרי קובע בסוף
ובהזדמנות, תקרא גם את הפרסומים שלי בפורום, הם לא פחות מעניינים

אני קובע רק עבור מי שהעבירה לי את הזכות לקבוע עבורה.
ואני אקרא.

ואל תשים לב לתגובות הציניות של האנשים ;)
שיהיה ערב מקסים

נעמת לי.

חן חן

(F)

ביי

___________________

שיחת מסנג'ר:

מישמיש.

מס' 1 ?

זה נשמע לא רע כשאת אומרת את ככה.

אני יודעת
זה גם כיף לי...
:$

לא הולכת לישון ?

אמצע היום עכשיו...
לא סיפרתי לך שאני בן-אדם של לילה ?

טוב ... את עוד ילדונת ...
גם אני בגילך ...
(:

בן כמה באמת ?
הזמנת להפעיל צפייה במצלמת אינטרנט.

למה הבאמת ?

ככה יצא

תודה

תודה על מה ?

הזמנת אותי למצלמה.

ולא אישרת...

כן.

לא רוצה ?

רוצה לוודא קודם

לוודא מה?

שאת מבינה שלי אין מצלמה.

אני לבושה
אני רואה שאין לך
קיבל/ה את הזמנתך להפעיל
ואם אתה מרגיש בשל לראות אותי במצב "בית" - אז אתה מוזמן
הזמנת להפעיל צפייה במצלמת אינטרנט.
קיבל/ה את הזמנתך להפעיל צפייה במצלמת אינטרנט.
החיבור קצת חלש... זה עלול להתנתק

שלום שלום.

הי

ככה מקבלים אותי ?

בפיג'מה?

בלי חיוך ?

הכי משפיל, לא ?
יצא לי חיוך, בטעות, אני מנסה להשאר רצינית
אוי טלפון

תאמרי שאני עסוק.

אפשר לדבר רגע ?

כן.

להשאיר מצלמה פתוחה ?

בוודאי.

טוב

מי זה ?

מחזר...

תגידי לו שהוא צריך לעבור ראיון אצלי קודם.
אני מבקש שיעביר לי סקירה גנטית שלו.
אנחנו רוצים רק גנם משובחים לצאצא.

אמרתי לו

שישלח דגימת זרע.

אליך ?

לאאאאאאאאא

זהו
פנויה
מספר 1 ?

מישמיש.

מה ?

עם מי את מדברת ?

סיימתי את השיחה

בבית ..

הוא במילואים... חמוד כזה
מה בבית ?

עכשיו ...
לאן הסתובבת ?

אני בבית שלי, כן
כיוונתי את התחנה בטלוויזיה על גלגל"צ
אני רק שלך, אל תקנא...

מדברת עם הטלוויזיה...

לא מדברת!
רק משועשעת

אני לא קנאי ...

זה היה בצחוק

רק מאוד רכושן...

בנתיים מותר לי לצחוק איתך

גם אחר כך אני מרשה לך לצחוק איתי.
זה עלול לעלות לך , אבל אני מרשה.

אה
אז אני אזהר

אז ספרי לי על המילואימניק החמוד.

הוא מהכלוב
רשום שם שנתיים
ואני הראשונה שהוא מדבר איתה בטלפון...
הייתה לו חברה ונילית אבל קינקית שנתיים
הוא נשמע מותק
אני מאד קרה ומאופקת בשלבים הראשונים

למה ?

גברים יכולים להעלם בשנייה, גם אחרי שהראו כאילו שאני אהבת חייהם.... אז אני כבר לא מתרגשת
אפילו אחרי פגישה שנייה, שלישית, ויותר
למדתי להיות קצת כמו גבר
אני לא נותנת לעצמי להתאהב כ"כ מהר
כמובן שלפעמים יש פנצ'רים, ובלי להתכוון אני מתאהבת
אז נשבר הלב... קורה, זה גם מרגש משהו

גברים.

נראה לי שזה מה שיקרה איתך
אני אתאהב בך בלי להתכוון

אי אפשר להתאהב בכוונה.

נכון
אבל אפשר להתאהב, למרות שרוצים שלא
זה קרה לי כמה פעמים, וזה כואב בסוף
גם קצת בהתחלה...
בואנ'ה, מזמן לא הייתי בשטף כתיבה כזה

כן. קשה לשלוט באהבה, היא סוררת.

אנשים מתחננים לי שאני אכתוב להם מרחשי ליבי ואני בדר"כ מיובשת
הצלחת להרטיב אותי כנראה גם במובן הזה

שמח לשמוע.

אתה ו-2 נפגשים גם מעבר לסשנים המטורפים ?

מה נעשה עם המילואימניק שלנו ?

השאלה היא מה אני אעשה איתו... לא ?

כן ... אחרי שאני אאשר אותו.

למה אתה צריך לאשר אותו ?

כי בשבילך צריך רק את הטוב ביותר ?

ואתה דואג לי ?

אני מתחיל ...

לא באמת...
אנחנו הרי בתוך משחק

אנחנו נפגשים רק כדי לתכנן ולתאם.

לתכנן ולתאם מה ?

את הסשן.

אז זה חלק מהמשחק...

מה זה, זה ?

האכפתיות... הדאגה, החביבות, החום

מה את חושבת ?

אין לדעת
ואין רלוונטיות למה שאתה תגיב, כי אין דרך לדעת אם התגובה שלך היא חלק מהמשחק
במקרה הזה, רק ימים יגידו

יפה.

ראית את הסרט "המשחק" ?
של מייקל דאגלאס ושון פן ?

מזמן.

אתה זוכר אותו ? כמה שהוא מטורף ?

כן.

זה מזכיר...
יש מצבים, שאי אפשר לדעת מה אמיתי ומה משחק

את למודת משחקים.

כשראיתי את הסרט הזה, חשבתי על האופציות שהוא פותח
כשקראתי את הבלוג שלך, נזכרתי בסרט הזה
אני למודת משחקים אבל אני פריקית של אמת
אין בעולם משהו שמדליק אותי יותר מהאמת
רגע של מבוכה, של התרגשות, של הפתעה, של חשיפה, של "פעם ראשונה"
זה מה שאני אוהבת כשאני שולטת בסיטואציה...

אני מניח שאת צודקת ויש דברים שרק ימים ומעשים יראו.

ממזר
אני נותנת לך הרבה חומר
אתה מתעד ? רושם נקודות ?
להעביר ל-2 בבוא היום , אם תהיה התקדמות ?

אני מתרשם לעצמי.

יש משהו ש"עשה לך את זה" ?
אפילו קטן ...

בך ?

לא, בסבתא שלי
בעצם בזו שבחלון שלידי ... יש שם אחת כזאת ?

מה את חושבת ?

שאולי
לא יודעת

אין אף אחת.
אני לא נוהג לשוחח במקביל.
זה לא מכבד את מי שמולי או אותי.

אבל זה יותר יעיל

קיצורי דרך לא מיעלים.
יש דברים שצריך לעשות כמו שצריך.

אתה איש צבא ?

(:
ולא.

טוב

וכן.

?

יש משהו קטן בך ...

ש... ?

מעניין אותי.

איזה דבר ?

החיוך הסמי נבוך ...

זה לא קורה לי הרבה, אני מתענגת על הרגעים האלה

אז זו פעם ראשונה שאנחנו מתענגים יחד.

זה חמוד !

רגע.

טוב
אני הולכת רגע להביא לי מים
מיד שבה
פה

מישמיש.

מה ?

מה זה ?

לק

במה את עוסקת ?

מנחת קבוצות, מאמנת ודולה

דולה, זו מיילדת ?

אני לא מוסמכת ליילד, אני מלווה בהריון ולידיה
אבל אם לא תהיה ברירה, אני יכולה לקבל לידה

ומנחה ומאמנת נשים בהריון ?

לא בהכרח
מאמנת ומנחת קבוצות - אלו שלוש הסמכות שונות שלא קשורות זו לזו
אבל בהחלט מאפשר לי יותר בעבודה של כל אחד מהם בנפרד
אני מתלבטת אם למרוח לק בנתיים

הבנתי.

מה דעתך מר 1 ?
אתה פה ?
התנתקתי... ?

את יודעת שאני נשוי, נכון ?
ווואווו ....
אני מתנצל.
תעני.
כן.
ידעת שאני נשוי ?

בוודאי
היה כנראה ניתוק
אתה בבית עכשיו ?

אוקיי.

היה ניתוק או שהלכת לאנשהו ?

כן ... שאלת אותך אם את יודעת שאני נשוי .... ושקט ממך ל2 דקות.

כנראה שהיה ניתוק...

מיש...

היקום הפריד ביננו לכמה דקות, כמעט הלכתי לקפוץ מהחלון

את נעלמת ...

אתה עדיין רואה אותי ?

הלוווו ....

תודה שחיכית לי
החיבור עושה בעיות, מחר יבוא טכנאי...
אתה פה ?

בוודאי.
שימי לי מצלמה כדי שאוכל לאחל לך לילה טוב כמו שצריך.

לא ידעתי אם נותקתי, או שאתה הלכת לעשות משהו...
איש משפחה בכל זאת
הזמנת להפעיל צפייה במצלמת אינטרנט
שלחתי הזמנה
הגיעה ?
קיבל/ה את הזמנתך להפעיל צפייה במצלמת אינטרנט.

ממש לא נעים לי...

שמח לשמוע :)

למה ?

כי אני מקבל את החיוך ההוא בתמורה.

חיוכים יש הרבה, בעיקר כשיש לי משהו שאני מרשה לעצמי לצלול לתוכו
מה שקצת קורה איתך

מישמיש.
לילה טוב.

לילה טוב 1
אתה תסגור, נכון ?

את מכירה את הנוהל ...

לא, איזה נוהל ?

רק אני סוגר מצלמה.

ככה חשבתי
:$

רק דבר אחד ...

מה ?

למרות שאנחנו בשלב הטרום ...
אני לא מרשה
לחלום עליי, בלי רשות.
(:
ובטח לא לנצל אותי מינית.

במידה שיש לי על זה שליטה... אני מבטיחה... מעבר לזה - זה מעבר לכוחותיי

מורדת !

זה נכון
יש בי גם אותה

}{

נשיקות

__________________

שיחת מסנג'ר:

שלום.

הי
מספר 1 ?

לרשותך.

זה נורא מצחיק
הגעתי אתמול לת"א ...
כל רכב שיש בו שני גברים, אני מיד חושבת שזה אולי אתם

והם היו אנחנו ?

לא ראיתי שאתם עוצרים ליד שום בחורה וחוטפים אותה
אז כנראה שזה לא אתם
בנתיים...
אני ממשיכה להתבונן ( :

האמת שאתמול בערב היה מאוד מתסכל.

למה ?

הסתובבנו שנינו ברכב בתל אביב
חיפשנו אותך כדי לחטוף אותך ולבצע בך מעשים מגונים.

ולא ראיתם אותי... הייתי פחות או יותר לבד על כל רחוב הירקון (+ מישהו אבל זה לא נחשב)

ולמעט בחורה אחת שהסתכלה על כל רכב שעבר עם שני גברים לא מצאנו כלום.

חח

אני מקווה שלא שיתפת את + בחיפושים שלך.

לא קורה לך שאתה בקשר וירטואלי עם מישהי, ומחפש אותה בעיניים ברחובות ?
+ היה עסוק בלהיות המום ממני... אני נזהרת לא לשתף אותו בהכל בבת אחת

(:

גם ככה הוא די בשוק מכל הסיפור

זה + המילאומניק ?

אגב, לא מדובר על המילואיניק

הוא שומר עלינו ואת מסתובבת לך עם פלוסים ?

תארתי לעצמי שישתמע שזה הוא, זה לא הוא
הוא כבר חזר, אולי נפגש היום

נפגש ? אני מוזמן ?

אתמול נפגשתי עם אהבת הילדות שלי
הילד שבו הייתי מאוהבת מ-א' ועד ו'

ווואוו ...

ואיך לומר, הגלגל התהפך...
האפרוחית הקטנה הפכה למשהו אחר...
מלך הכתה איבד את הבטחון שלו מולי - זה כיף !

איזו סגירת מעגל מופלאה.
איך מצאת אותו ?

נפגשנו בכנס מחזור לפני כמה שנים
אח"כ הוא מצא אותי בחבר'ה
לפני שנה נפגשנו פעם אחת ולקחתי אותו איתי למסיבה של הסוטים
עכשיו הוא אזר אומץ ליצור קשר שוב...
אני נהנית מהמבוכה שלו

הצד השני שלך ... :)

אכן

יש פוטנציאל לעיבור ?

לא

למה ?

יש לו כבר 3 ... נשוי ...
אמנם כבר אין שם ממש זוגיות , אבל זה עדיין לא מתאים

מיש.

1

שימי מצלמה.
הזמנת להפעיל צפייה במצלמת אינטרנט.
ותחליפי את התמונה.
קיבל/ה את הזמנתך להפעיל צפייה במצלמת אינטרנט.

יש לי פה ילדות מסביב... אז מצונזר
ואני בפיג'מה !

ילדות ? פיג'מה ?

אני אצל אחותי

היא יודעת על הסטיות של אחותה ?

כן
לא לפרטים, אבל כולם אצלי יודעים עליי
גם בעבודה...
אנחנו אפילו צוחקים על זה, אני המומחית לענייני מיניות וסטיות
:)

נשארת לישון אצלה ?

אני פה עד יום שישי
או שבת

איפה זה פה ?

במרכז

יפה.
ואת נשארת בפיג'מה עד יום שישי ?

היו לכם אירועים מעניינים השבוע ? משהו שעוד לא הגיע לבלוג ?
לא 1, אני מחליפה לכל מיני סטים של ביגוד לפי האירוע
קודם אספתי ילדות מבי"ס וגן - אז הייתי לבושה בהתאם

ועכשיו את והבנות במסיבת פיג'מות ?

אח"כ יהיה דייט, ואז אני נוסעת לנמל לפגשו חברה ששכרה סירה והיא פותחת עליה ספא
מעסיקה אותך הפיג'מה שלי ?

הבאת סט מתאים למקרה שאזמין אותך ?

בשביל להפגש איתך אני צריכה בגדים שיכולים להגיע אח"כ לפח
כבר הבנתי ששום דבר לא בהכרח נשאר כמו שהיה אחרי פגישה כזאת

תמסרי לה ד"ש מהדוד החמוד.

הן משחקות מחבואים
קצת כמונו... (:

עם מי הדייט ?

המילואימניק

בהצלחה.

אז לא ענית ...

הוא כבר יודע או שהוא הולך לחטוף את שוק חייו ?

למה שיחטוף את שוק חייו ?

כשישמע על נטיותייך המיניות.

המילואימניק מהכלוב
אני יוצאת כמעט רק עם גברים מהכלוב

מבחר מצומצם

תתפלא

גם מהכלוב
גם רק גברים
(:

ומסתבר שהמבחר לא רע בכלל
אני מופתעת
ואני שם כבר חמש וחצי שנים

השבוע עבדתי בעבודה השניה , לא היו מפגשים.
משהו בתחום ההיי טק.

אתה נחשב לחנון בחייך הונילים ?

לא ממש ...
?

רגע

רגע ?
רגע ?

טלפון, סליחה...

זה לא קרה לי כבר הרבה זמן ...
אני כנראה מאבד את זה.

אני לא קריתי לך אף פעם ...

תעשי את השיחה בעמידה.

אתה לא מאבד את זה ! אני פשוט לא צייתנית וירטואלית

בעמידה.

לא

...
יפה לך ...

למה ?

אני חוזר לעבוד ...
שיהיה דייט מוצלח.

חכה רגע טוב ?
אני לא אעכב אותך
באמת ציפית שאעמוד ?

כן. אני עדיין מצפה.

מוזר
פתאום השתנה לך הטון...

כן .... לפעמים הנחמדות שלי קצת מבלבלת.

אני אוהבת את הנחמדות שלך, אל תיקח לי אותה...

אל תגרמי לה ללכת.

היא נותנת לי בטחון, אם אי פעם נעשה משהו יחד, זה שהיא הייתה פה - זה מה שיאפשר לי להיות
אבל אני לא מסוגלת לציית למישהו שאני לא מכירה

את לא צריכה לציית.
רק לקום.
למה כל כך קשה לך לעשות משהו שאני מבקש ?

אני חושבת מה לענות...
אני לא יודעת למה זה קשה, אבל זה קשה
זה יוצר אצלי מלחמה בבטן
משום מה
ואתה הרי לא הראשון שמבקש משהו במצלמה, אני אף פעם לא "מופיעה" בפני דמויות וירטואליות
אם היינו מכירים - זה סיפור אחר

את מוכנה לקום בשבילי ?

ואם אני אכתוב שלא ?

אני לא אעלם.
אני לא הטיפוס של משחקי כוחות.

אני שמחה ותודה
מתבשל משהו בקרוב עם מישהי מהבנות בתור מימין ?

למה ?

סקרנית

בואי נאמר שאני מאוד בררן.

אין לי ספק בכך
לא ממש מבינה לכן למה אני עדיין כאן

מצאת חן בעיני.

תודה
זה הדדי, למרות שהמושג שלי לגביך הוא קלוש ביותר
עדיין משהו "עושה לי"
מסקרן אותי הפער בין 1 הנחמד ל- 1 שאולי יפגוש אותי בנסיבות בדסמ"יות

אני תמיד נחמד.

לא נראה כך מתוך התיאורים בבלוג
וזה לא משנה כמה הם מדויקים למציאות, גם אם הם מעוותים לחלוטין, עדיין אתה מציג את עצמך בבלוג כמשהו אחר
לא "נחמד"
אכזרי משהו, מנוכר, סדיסטי במידה

אני יכול להיות קשה, אני יכול להיות מאוד תובעני ועקשן, אני יכול להיות גם סדיסט.
אבל זה אף פעם לא מגיע ממקום של כעס.

ברור לי
קשה לי להאמין שבתוך סשן, המילה נחמד בכלל יכולה להיות רלוונטית. או שאני טועה ?

נחמד זה לא מילה מוצלחת.
וכמו שכבר אמרת כאן ...
עדותו של הנחתום ...

"אני תמיד נחמד"

אני אגדיר את זה מחדש.

טוב

היו לי כבר אי אלו שפחות
ניהלתי כמה מאות אנשים
ואף פעם לא הייתי צריך להרים את הקול.

קוראים לזה אסרטיביות
מנהיגות טבעית

לא יודע.

אני נחשב עוף די מוזר במחוזות היי טק.

לפחות בהתחלה.

למה ?
כי אתה לא חנון ?

אני אמרתי שאני לא חנון ??? :)

כן

טוב ... לא צריך להאמין לכל דבר.
ניהול בהיי טק זה דבר מאוד תובעני ומלחיץ ורוב המנהלים הם מאוד אגרסיביים.

אני מעדיפה להאמין
לא סיפרתי לך שאני פתי ?

את עושה פרצוף של פתי אבל את ממש לא.

אני פתי במובן של: אני בוטחת במה שאנשים אומרים
אני לא חושדת בזה שעובדים עליי
אבל אם מישהו משקר לי, זה יהיה בלאגן
כך שאפשר" לעבוד" עליי, אבל יהיה לזה מחיר כבד

תגדירי בלאגן.

וזה שאני פתי,  זה לא אומר שאני טיפשה
בלאגן יכול להיות בכל מיני צורות, רלוונטי לסוג קשר ולמה שאני רוצה שיהיה בו
זה יכול להיות לנתק קשר בצורה מוחלטת, או לאבד אמון ואז תהיה חייבת להיות שם שקיפות מלאה
קרה שפרסמתי משהו בכלוב וחשפתי את פניו של מישהו שפגע בי מאד
אבל הגיע לו...

קראתי משהו שכתבת על אחד האדונים.
בדרכך העדינה
אבל זה היה עמוק.

זה היה לגבר הראשון שבחרתי להתמסר לו
הוא היה "אדון" שלי אבל לא האדון שלי
בחרתי בו, כי הוא לא היה הדבר האמיתי
כי רציתי ללמוד ממישהו שלא באמת מסכן אותי
אבל כן, התאהבתי בסופו של דבר וכאב בסופו של דבר
אבל אני משערת שהיה כואב הרבה יותר לו הייתי באמת צוללת עם מישהו שהוא "שולט אמיתי"
הסיפור עם "אדון מנוסה" היה אחר לחלוטין ומכוער למדיי
בהזדמנות אני אספר לך

והיה "שולט אמיתי" ?

בהיסטוריה שלי ?

כן.

אחד
ועוד אחד ונילי...

איזה חיוך.

מישהו מנסה לשדך לי חבר שלו...
אז הוא שלח לי הודעה ושאל אם אני מסכימה לשלוח תמונה
הנה המילואימנייק
סליחה
איתך

את מנהלת שיחה נוספת במסנג'ר ?

לא , ההודעה קפצה ועניתי
אני לא יכולה לחסום , בעצם אני יכולה להעביר ללא מחובר, ואולי להמשיך את השיחה
אני אנסה
רגע

‏‏הזמנת להפעיל צפייה במצלמת אינטרנט.
את לא צריכה לנתק אבל את לא צריכה לענות.
קיבל/ה את הזמנתך להפעיל צפייה במצלמת אינטרנט.

ככה אני רק שלך
חוץ מהילדות שמסתובבות פה והטלפונים...

"רק שלך" נתפס אצלי קצת אחרת ...

אני מבינה, והייתי רוצה
אבל זה הרי לא ריאלי...

כי אני נשוי ?

גם

וגם ?

כי יש כרגע "פרויקט" שאני צריכה להתמקד בו
הריון...

ואיך זה קשור ?

להיות "משוייכת" עלול להסיח את דעתי
רצוי שיסיח את דעתי
אם להתמסר - אז מבחינתי עד הסוף, לא רוצה לשים גבולות, לא רוצה לעשות הפרדות, זה סוחף, זה מטלטל, זה עוטף

מבין אותי ?

מבין.
לא בטוח שמבין איך זה קשור אבל זו בכל מקרה לא החלטה שלי.

לא מבין איך מה קשור ?

הפרויקט לשייכות.
האמת..
אני מבין איך זה קשור
אני לא מבין איך זה מפריע.

אולי זה לא, אולי זה רק רעיון שיש לי
כמו הרבה אחרים...
עדיין, מהמקום שבו אני נמצאת כרגע, זה נראה כך, יכול להיות שבעוד שעה הכל יראה אחרת

טוב. לקחתי לתשומת ליבי.

כבר הבנתי שהחיים האלה הם הפתעה
קרה שבשעה החיים שלי התהפכו
לכל אחד קרה

איפה עומד הפרויקט ?

הפסקתי גלולות
אני לוקחת חומצה פולית, עשיתי את הבדיקות המקדימות
יש כמה מועמדים
בשורה התחתונה - אני מתה מפחד

מה מפחיד אותך ?

זה הצעד הבלתי הפיך הכי גדול של החיים
וללכת אליו לבד
בלי פרטנר שהוא בן-זוג , מפחיד
לאבד את החופש שלי, את העצמאות שלי
לבחור את הגבר הלא נכון

מה זה גבר לא נכון ?

מישהו שלא ייקח חלק, או שיתברר שהוא מופרע
שאנחנו לא מסתדרים כהורים
מפחיד לגלות כמה גברים היום מפוררים נפשית

יש לך מועמדים שרוצים להיות אבות רק בלי חיי משפחה ?

מדוכאים, פגועים, לא מתפקדים
יש מועמדים כאלה...

הכללה די קשה.

לא כתבתי כולם, כתבתי הרבה

אצל רובם זו עבודה נשית ...

כלומר ?
הם ככה בגלל נשים ?

אני מניח שחלקם.
מה את קוראת ?

לא קוראת
אחותי שאלה אותי משהו
התכוונתי לא רק לגברים שאני מכירה היום, גם לאבותיי...

כלומר ?

אני מוצאת (וזה כן בהכללה) שנשים יותר יציבות מגברים בנוגע לאחריות בחיים, לאחריות רגשית, יש היום איזו התרופפות במושג הגבריות
מסתבר שאני שוביניסטית לא קטנה
אני רוצה גבר שיהיה גבר, קצת מחוספס ולא אחד שכותב שירה ונכנס למצבי רוח דיכאוניים
הגברים של פעם היו מדחיקים ומקסימום כועסים קצת, אבל לא מתפרקים רגשית
אני יודעת שאני מאד סטריאוטיפית, ומזיינת לך את המוח
לשתוק ?

לא.

סתם לא ?

כן.

טוב

אחותך חזרה ...

אבל התרוקנתי
כולם פה באיזור

עכשיו יהיה לך הרבה יותר קשה ...

קשה זה טוב ?
מוצא חן בעיניך שיהיה לי קשה? או שלהיפך ?

הקשה הזה מוצא חן בעיני.

אפשר לשאול קצת שאלות ?

אפשר.

אתה בקשר עכשיו עם מישהי/הן קבועות ?

לא. סיימתי קשר לפני חודשיים.
 זו תקופת ביניים.

בדיוק מתנהלת כאן שיחה מדויקת למה שהתכתבנו קודם
אחריות של גברים...

על בעלה של אחותך ?

הבוקר גיסי היה אחראי להכין את הבנות, הוא ממש בסדר !!
אני קמתי לקחת את הקטנה לגן, סמכתי על זה שהוא הכין אותה
מסתבר שלקחתי אותה לגן עם הבגדים שאיתם נשארה משלשום אחרי האמבטיה
אחותי התפדחה, ורצתה שאני אלך לגן כדי להביא לה בגדים אחרים... אז אמרתי לה שתרגיע, לא סוף העולם, לא יקראו למחלקת רווחה

(: (:

עדיין, גבר ממוצע, לא ממש שם לב אם החליף בגדים לקטנה או לא...
טוב, חזרה לנושא : אז זה שלב ביניים
אבל שלב ממכר משהו, לא ?
מעלה את הרף במידה מסוימת, לא ?

לא.
הוא נחמד , מעלה אדרנלין, אבל חסר בו העומק.

מסכימה
המפגשים הם חד פעמיים בלבד ? או שקרה שפגשתם שוב אותה אחת ?

חד פעמי.

ולא מסקרן לפגוש בהן שוב ?
היו פגישות גרועות ?

לא. היו טובות יותר וטובות פחות אב ללא היו גרועות.
וכמו שאמרתי לך ... משום מה אני די בררן ... כך שאני עושה את כל בנות הכלוב.
לא
פרויד היה חוגג.

אז אתה ממיין, מה לפח, מה לXXX ומה לעצמך ?
פרויד חבר שלנו, הכל בסדר
מותר לך לטעות !

אבל אני שולט !

ולשולטים מותר לטעות !

באמת ?

בעיקר אם הם מספר 1 !

לא אמרו לי את זה בקורס.

לא היית בקורס שלי (;

את מקסימום בקורס לידה ...

תתפלא....
יש ל ידע וניסיון בקצת יותר מזה

אני מרגיש.

אני מסוקרנת.

ואני עוד מחכה ...

שאני אעמוד ?

כן.

זה לא יקרה
אם זה יקרה, זו תהיה הפעם האחרונה שהתכתבנו, אני לא אוכל אח"כ להמשיך להתכתב
החלטה שלך

למה ?

כי אני ארגיש עם זה רע
זה פאטתי בעיני

תמתיני.

מלאכותי

זה מלאכותי רק אם את הופכת את זה לכזה.

בפעמים הספורות שזרמתי עם זה, לא הייתי מסוגלת אח"כ להמשיך
היה לי כעס על עצמי וגם על זה שהיה ממול

אין לי כוונה להפשיט או לתפעל אותך ...
אני בסך הכל רוצה לראות אותך.
אבל אם זה מפריע לך.
אני מוותר.

אני מוכנה להראות תמונות
שרואים גם את הגוף
רוצה ?

קשה לך עם זה.

תמונות אין בעיה
בשמחה

למה כל כך קשה לך עם זה ?

להראות את עצמי בלייב למישהו שאני לא מכירה, מרגישה זולה
זה עדיין לא הזמן והמקום להיות זולה

אני לא מנסה להפוך אותך לזולה.

אני יכולה להיות כזאת כשזה בתוך הגבולות של ההכרות
אתה לא מנסה ואתה לא רוצה, אבל ככה אני ארגיש
אני חושבת על משהו, נניח שאני איתך, שלך
ואתה רוצה להראות אותי במצלמה למישהו אחר, וזה משהו שאני עושה עבורך
נדמה לי שזה יהיה עבורי בסדר
דוגמא אחרת, אני מאד אוהבת להרגיש קולר על הצוואר שלי, אבל לא מסוגלת לשים אותו ככה על דעת עצמי, חייבת שזו תהיה הוראה או בקשה של מישהו שכבר היה שולט עבורי
כנ"ל P  ... מרגישה פאטתית לנסות להנות מזה כשזה על דעת עצמי ולא בבקשה/הוראה של מישהו
אני מקווה שאני מספיק ברורה (אני מבינה את עצמי ולא בהכרח בטוחה שיודעת להסביר את זה)

אני מניח שאני מבין.
זה בסדר.

אתה בקשר עם הרבה נשים עכשיו ?
עשרות? אחדות ? כולן פונות מהבלוג ? לחלקן אתה פונה ?
(כמו אליי  ? )

הן בדרך כלל פונות.
גם אם זה פנייה דרך הבלוג ... כמוך :)

מבחינתך, אני פניתי ?

מבחינתי זה לא משנה.

זה שכתבתי תגובה בבלוג  זה מבחינתך כאילו שפניתי אליך ?

זה תלוי בתגובה ...
אני משתדל לא לפתות אף אחת לXXXX ולכן מסתפק בפניות וברמיזות...

מעניין...
לאיפה אני מוצאת חן לך ?

אני אמרתי שאת מוצאת חן לי ? :)

כן

לאינטואיציה.

הלכתי לבדוק כדי להיות בטוחה שלא דמיינתי את זה
"מצאת חן בעיני."

יכולת לשאול אותי ...

מצאתי, אולי הבנתי לא נכון, אבל לא דמיינתי

את באמת חושבת שהייתי שם בצד את העבודה לשעה וחצי האחרונות בשביל מישהי שלא מצאה חן בעיני?
הייתי מובטל מזמן ...

אני לא באמת יודעת
אתה עדיין בעבודה ?

כן.
אני בדרך כלל עובד שעות ארוכות.

אז מתי נשאר זמן לסטיות ?

במהלך השבוע, אני אמנם עובד קשה אבל אדון אמיתי ! לזמני

אם מישהי תמצא חן בעיניך כדי להיות שלך, האם היא פסולה מ"XXXX"  ?
או לחילופין, יכולה להיות מישהי ב"XXXX"  שתמצא חן בעיניך כדי להיות שלך ?

רק אם אני אחשוב שXXXX  עלול להרחיק אותה ממני.
כן, בהחלט.
זו דרך מאוד יעילה להכיר כאן בחורות.

אז המיון שציינתי קודם הוא יותר פשוט...

בלשון המעטה ...

לפח או לשימוש ?
כן, שמתי לב שיעילה, אתם מעוררים עניין וסקרנות
הרטיבות שם בבלוג אכן בעייתית

אני צריך לזוז.

אוקיי
אתה לא קשור שם נכון
?
לא צריך לשלוח מישהו שישחרר חבלים

אני קשור כאן אבל לא בחבלים.
באחריות.

חשוב

להתראות.

ביי והיה לי נעים

ד"ש ובהצלחה עם המילאומניק.

תודה

ואל תשכחי לבקש ממנו את המיפוי.

?

המיפוי הגנטי שלו.

טוב

אנחנו לא רוצים תקלות.

כבר הערב...
שיהיה המשך ערב מקסים

}{

ויפה לך כשאת בעמידה ...

_________________________

העברנו שבוע של התכתבויות מסנג'ר והודעות (שרק חלק קטן מהן נמצא כאן).
במשך הרבה מאד שעות הוא ראה אותי במצלמה, יכול להיות שגם שמע.
לי לא היה שמץ של מושג מי נמצא (או נמצאת) שם מאחורי המילים הכתובות על המסך.

אני, שלא מתרגשת מוירטואליים למיניהם, שלא מתמסרת להתלהבות של אשליה, מצאתי את עצמי נסחפת.
התכוונתי לחוויה חד פעמית, טירוף של רגע, טלטול עצמי, שלוש דקות (או שעות) של רכבת הרים, עוד משהו לספר לנכדים...

במהלך ההתכתבויות הוא שאל אותי: מה אני רוצה? איזה סוג של פגישה?
אמרתי שאני הרפתקנית, רוצה ריגוש, רוצה אקסטרים, רוצה רכבת הרים.
שאלתי אותו: "מה יהיה? מה אתה רוצה שיהיה?"
אז הוא ענה: "כוס קפה. להריח אותך. ואז להחליט."
הוא הזהיר אותי שהוא תובעני, שהוא יכול להיות מאד קשה, שהוא רוצה ולוקח הכל, שהוא לא מתפשר ולא מחפש רומן. שאני אדע לאן אני מכניסה את הראש הבריא שלי.
אני חושבת שבשלב הזה, שנינו כבר ידענו שהראש הבריא (סוטה) שלי כבר נמצא בפנים...

אחרי לא מעט שנים בסצנה של עולם השליטה, עם חוויות מכל מיני סוגים, טובות ורעות, מדהימות וסתמיות, בריאות ומצלקות, ידעתי שהאינטואיציה שלי לא תמיד עובדת בעולם הוירטואלי, ושאני לוקחת סיכון מודע. הוא קרא לזה "סיכון מחושב".
הוא הבטיח שזה לא יהיה קל (דרך מצוינת, אגב, לכבוש אותי), עניתי שאני תמיד יכולה ללכת.
שאל אם אני יודעת ללכת? והבהיר: "את יודעת שזה לא משהו שיימשך לנצח."

אחרי שבוע של התכתבויות: "תפני לי את ראשון. חמש וחצי והלאה. אני אחליט על הפורמט"

הוא כבר הבהיר לי בשיחות קודמות שהוא לא בטוח לאיזה כיוון זה ילך, והיה ברור שההחלטה בידיו.
אהבתי את זה, לא לדעת מה עומד לקרות, את מי אני עומדת לפגוש, איך תראה הסיטואציה, מי וכמה אנשים יהיו שם...
הגיע יום ראשון, שתיים בצהריים, אני מקבלת הודעה: "מכירה את קפה XXX ?"

זהו... זה קורה... האדרנלין מתחיל לזרום בגוף.
אני ממשיכה להתנהל בשגרה, מבחוץ הכל כרגיל, בפנים כולי סערה.

אני יוצאת מספיק מוקדם, גם כדי שיהיה לי זמן למצוא את המקום וגם כי אני כבר לא מסוגלת להישאר בתוך הסביבה ה"נורמאלית".
בדרך לשם, אני נוהגת וחושבת שוב על מה שאני לובשת, פתאום לא נוח לי עם החצאית הזאת, פתאום נדמה לי שזה לא מספיק טוב.
אני רואה מול העיניים את הבקשה מליל אמש: "תתיפיפי."
אני עוצרת באחד מרחובות ת"א, פותחת את מזוודת הטרולי שלי שנמצאת ברכב מאחור, ומוציאה חצאית אחרת. לא דופקת חשבון לעוברים והשבים שרואים אותי מחליפה חצאית ליד הרכב באמצע הרחוב (היו איזה ארבעה שעברו תוך כדי).

זהו, אני בסדר (אם אפשר לקרוא ל"על סף התפוצצות" בסדר). נכנסת שוב לרכב וממשיכה לנסוע. ההתרגשות גוברת. זה היה פרומו באורך של שבוע. עכשיו הסרט מתחיל.
אני מגיעה.
נכנסת... מסתכלת מסביב... מנסה לנחש... אולי זה הוא?
מקווה שזה לא זה, וגם לא ההוא. שולחת SMS שהגעתי.
עובר זמן, אלוהים יודע כמה, אבל זה נראה כמו נצח.
SMS נכנס: "צאי לכביש"
אני יוצאת החוצה.
האוויר בחוץ קריר, יש רוח, סוף חודש נובמבר, אבל לא קר לי... האדרנלין עושה את שלו.
אני עומדת על המדרכה...מחכה... הלב שלי עומד להתפוצץ מהתרגשות, פחד ואדרנלין מעורבבים.
מחשבות של הרגע האחרון: 'מה אני עושה?'
'אני מפירה כאן את כל כללי הברזל שלי' 'האפשרות להעלם עוד קיימת'

אבל אני לא זזה, הסרט התחיל ואני לא אחת שמפסיקה לראות כשהמתח עולה, בטח לא - כשאני המשתתפת הראשית בסרט.
ואני יודעת שזה לא משחק, זה החיים האמיתיים, הסיכון הוא אמיתי, אני יודעת טוב מאד שכמה שהוא למד אותי בשבוע האחרון, זה יכול ברגע אחד להתנפץ לרסיסים ולהשאיר אותי שבורה.

רכב מתקרב, נוסע לאט לכיווני, שני אורות לבנים מאירים אותי, העולם מסביב לא קיים.
יש את שתי הרגליים שלי שנעוצות במדרכה ואת שני האורות שמתקרבים.
הרכב עוצר, הוא מסמן לי מאד בקטן (לא צריך יותר מזה) לבוא לשבת במושב שלידו.

מכירים את זה, כשאתם מחכים בתור המתפתל של רכבת ההרים? והתור מתקצר ומתקרב הרגע להיכנס לתוך הקרונית? ואז מגיע תורכם, הקרונית נעצרת ואתם נכנסים, המפעיל של המתקן סוגר עליכם את בריח הביטחון, והקרונית מתחילה לזוז.
זה הרגע שממנו אין דרך חזרה... הקרונית תעבור את המסלול שלה ואתם עליה, אי אפשר לעצור באמצע, אי אפשר לרדת – גם אם זה מפחיד מידי.
אז שם אני נמצאת, הצעדים הספורים שאני הולכת מהמדרכה ועולה לרכב, אלה הרגעים שלפני העלייה לקרונית.
נכנסת. מבטים. שקט. חיוך קטן. נוסעים...

הוא לא היה אפילו קרוב לגבר שדמיינתי לפגוש, לא קשור בשום צורה לאיש בתמונה (הזעירה) שראיתי במסנג'ר.
אני זוכרת שאמרתי לעצמי: 'את כבר פה, אז תהיי... יש סיבה שאת פה'
אז הייתי...

יושבת במושב לצידו, לא יודעת מה מצפה לי, מה עומד לקרות, מי עומד לקרות.
בעיקר שותקת (וזה לא משהו שבדר"כ קורה), נותנת לעצמי להרגיש, להקשיב, להיות.
הרכב עוצר. חניה. יוצאים מהרכב ומתחילים ללכת.
אני שמה לב, שבתוך היד שלו, מקופלת שקית ניילון קטנה לבנה. הראש שלי מתחיל להריץ סרטים.
הרי קראתי את הפוסטים בבלוג שלו בעיון רב, גם את הבלוגים של הבנות הקודמות שלו,
עולים לי לראש כל מיני ניחושים... כל מה שמגיע לגודל של כמה ס"מ... זה יכול להיות מיליון דברים !

נכנסים לחדר.
החדר שאני מרגישה כאילו שאני כבר מכירה, קראתי את התיאורים שלו מכמה מקורות. "החדר".
אני בטוחה שיש שם עוד מישהו, מחכה שהוא יופיע, הוא לא מגיע. זה רק אני ואותו גבר שאסף אותי.
הוא מעמיד, מזיז, מתבונן, נוגע, מוריד, מרים, קושר, מלטף, מכאיב, מקשיב, שואל במעט מאד מילים.  כמעט לא מדבר.

רק עכשיו, כשאנחנו נמצאים במציאות הפיזית, כשהוא עומד מולי, הוא מבין עד כמה הגוף הפיזי שלי שביר ועדין, שאני לא סתם מפונקת.
הוא אומר משהו על זה שהוא קצת מופתע, שאני נכנסת לסיטואציה כזו ונותנת לגבר זר, לעשות איתי כל שעולה על רוחו,
שזה לא ממש בטיחותי לעשות את מה שאני עושה בהתחשב בזה שהגוף שלי דורש יחס יותר עדין.
ואני אומרת לעצמי (כנראה בלב) 'מה אתה אומר? קצת אירוני שאתה תגיד כזה דבר...'

באיזה רגע, הוא אומר לי לסדר את עצמי (שזה לא הרבה מעבר ללהחזיר את החצאית למקומה הטבעי), ומסמן לי לבוא.
יוצאים. הולכים חזרה לרכב.
השקית הלבנה הקטנה, שוב מקופלת בתוך כף היד שלו.
אני מרגישה שאכזבתי.
חושבת שהיה מתוכנן משהו שלא יצא לפועל. נדמה לי גם, שהיה קצר מהצפוי.

חוזרים לנקודת המפגש. נכנסים למקום (שעם הזמן גיליתי שהיא אחת מ'מסעדות הבית' שלנו).
פתאום אנחנו בדייט. סרט חדש. בפעם הראשונה הוא אומר לי איך קוראים לו.

אותה אחת שנכנסה לרכב שלו, שהייתה איתו בחדר - שקטה, מופנמת, רצינית, מצומצמת... כבר לא שם... עכשיו אני אחרת, מדברת, צוחקת, פתוחה, חייכנית.
אם קודם הייתי בטוחה בעצמי, כי בחרתי לבטוח - בגבר הזה, ביקום ובעיקר בעצמי...
אז עכשיו אני בטוחה בעצמי, כי זה איזור הנינוחות שלי - שיחה. בזה אני טובה, אני יודעת להיות מעניינת כשאני רוצה.

שלושה ימים אח"כ, אחד הבוסים הקודמים שלי שידך לי מישהו, גבר מקסים, חכם, רציני...
נהיינו זוג כמעט מהרגע הראשון, היה חיבור כיפי ולולא נסיבות החיים שאילצו לוותר על הקשר איתו, היינו יכולים לרכב יחד אל השקיעה.
במהלך החודש הזה, שבו הרגשתי כאילו שאנחנו יחד כבר שנה, הוא ליווה אותי ברקע, שאל, התעניין, הדריך, הרגיע.

כל פעם כשסיפרתי לו, שאני לא מצליחה להפסיק לחשוב על הריגוש, על הרצון שלי להשלט, עליו... הוא לא הניח לי לשבור את הכלים, דאג להזכיר לי שיש פה משהו אמיתי, הזדמנות לקשר עם גבר שיכול לתת לי את מה שאני רוצה בחיים, זוגיות וילדים – משפחה.

שבועיים אחרי שהקשר ההוא נגמר, נפגשנו בפעם השנייה, אז כבר היה ברור לשנינו, שאני שלו.
שמעכשיו (ועד שאני אחליט אחרת) המילה האחרונה בכל נושא, היא שלו...
אני חיה את חיי, עושה את ההחלטות העצמאיות שלי, ואם הוא לא מתערב, גם מנהלת את עצמי,
אבל ברגע שהוא מתערב, ברגע שהוא נותן הוראה, זה מעל הכל, קודם להכל, זה קובע.

________________________________

ההמשך, שהיה בבלוג ממאי 2010 ועבר לטיוטות לפני כשנה, יחזור בשאיפה לבלוג במהלך השבוע.

עכשיו, לא רק העולם שלי משוגע!!! של כולנו!

כולנו בתוך משחק גדול מאד, בתקווה לנצח!