סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיש

החיים שלי הם לונה פארק אחד מתמשך, רכבות שדים, רכבות הרים, מבוכים, קרוסלות, גלגל ענק. הכל מהכל.

הבלוג הזה נפתח ב2010, עבור הבעלים הראשון שלי... ש"קרא, למד ונהנה".
זכיתי לחוות איתו את גן העדן של ההתמסרות המוחלטת.
הוא לקח אותי למסע מרתק (ואולי מופרע) של פעם בחיים, כזה שמשאיר חותם, לכל החיים.
וכשהגיע הזמן לשנות צורה, נגעתי בקרקעית של התהום, וזה כאב יותר מכל דבר אחר שחוויתי בחיי (והיו).

אחריו (בסוף 2011) נכנס לחיים שלי, זה שהיה הצעד הראשון, כדי להחזיר אותי לחיים.
בחוכמה ורגישות הוא ידע לא לבקש בעלות, אלא להיות "בעל הבית", והיה ברור לשנינו, שאנחנו זה לכל החיים.

ואז, למרות שהייתי עדיין שבורה וסקפטית, נשאבתי קריטית והתמסרתי שוב.
באהבה גדולה. לאיש מקסים. אחד המטורפים והשווים.
היה נדמה שגם שם ישבר לי הלב, אבל הפעם, לשמחתי, הצלחנו לעבור מהיררכיה לחברות.

ואז היה קצרצר, מקסים, שבקושי הספקנו לטעום, אבל יצא, שהיה קרש הקפיצה...
לאיש שהוא חלק מחיי בתשע השנים האחרונות, ובצורות המיוחדת שלנו, צפוי להשאר לעוד שנים רבות.
לזה שבסוף 2012, הכריז שיגנוב אותי ואני אהיה שלו, ואם נתאהב, תוך שנה אהיה בהריון ממנו! (זה קרה הרבה קודם!)
זה האיש שיצר איתי חיים! שהיה מעליי, לצידי, לפעמים מתחתיי, מאחורי, ומלפני.

הבלוג חוזר לאוויר בהדרגה, אחרי שהיה בהפסקת פרסומות מאולצת.
וחוזר עם הרוח שנושבת בי היום, רוח של שינוי קוסמי, ביקום ובתוך כל אחד/ת מאיתנו.

מוזמנים להגיב, לכתוב לי לפרטי, לשאול ולשתף...
אבל לא לצפות לקשרים, אני ונילית, לא פנויה ולא מעוניינת.
אבל אוהבת!
לפני 14 שנים. 19 בנובמבר 2010 בשעה 21:29


אז ע"פ עולם המושגים וההגדרות שלי (בלבד), היום הוא העביר אותי את הסשן הראשון שלי !
הסשן הזה כלל לשרת שלוש מלכות...
שתיים מהן דאגו לדחוף את כפות הרגליים שלהן לפרצוף שלי...
והרבה לכלוך ובלאגן אחרי...


העיקר שהוא נהנה !

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

אני יודעת שמקריאה של הבלוג שלי, לא לגמרי ברור איך נראים החיים האלה שלי (שלנו) (שלו).
ואולי הגיע הזמן להסביר ?
אני מקבלת לא מעט שאלות מאנשים, גם מכאן וגם כאלה שהם חלק מחיי היום יום שלי (ונילים או לא).
שואלים מה זה 24/7, איך זה מתנהל, איך חיים את זה בלי לחיות ביחד - פיזית.
איך זה מתחבר עם האישיות הדומיננטית (מאד) שלי, עם האסרטיבית שאני, עם הדעתנות והצדקנות והידענות וה- "my way" שלי.

קצת הסברים (שאולי יהיו אקדמים משהו) על איך נראים החיים שלי, בפוסט אחר (אני עובדת על זה).

string doll - הגיע הזמן להסביר רק אם את מרגישה לנכון. בתור אחת ששאלה בין היתר את השאלות הללו ועוד - אשמח לקרוא את תחושתייך המגובשות בעניין...

}{
לפני 14 שנים
מישלי תגובה לבובה המתוקה - אני עוד ממשיכה להתלבט...

חברה יקרה שאלה אותי משהו שמתקשר בדיוק למשפט הראשון שאת כתבת: "למה את רוצה להסביר ?" ואז חשבנו על זה יחד.
היא חושבת שאני לא צריכה לפרסם פוסט הסבר על אורח החיים שלי בתוך 24/7, היא חושבת שזו בועה אינטימית שצריך לחוות אותה, ומי שנמצא בחיים שלי, יש לו את הזכות לראות את זה ולהכיר אותי ואת אופן החיים הזה.
שהיא לא ידעה שיש כזה דבר לפני שהכירה אותי והיא שמחה שהיא למדה את זה דרך המציאות ולא הוירטואל.
היא חושבת שזו דרך חיים שאני בוחרת לחיות עם בנאדם מסויים ולכן אי אפשר להסביר את זה.
"את לא יודעת עד כמה המילים שלך נוגעות באנשים, זה נראה כאילו שאת במגננה ויש לך צורך להסביר את עצמך.
ביננו - 90% מהכלוב הם סוטים - נמצאים שם בשביל הפטיש, הם קוראים אותך בשביל שעשוע (כמו שאני קראתי בהתחלה), ולא כדי ללמוד על העולם הזה".
לפני 13 שנים
string doll - הלבטים במקומם ואני יכולה להבין את כל טענות ה"נגד" אבל יחד עם זאת אני חושבת שסיבה ראויה מספיק לפרסם דברים בעניין נוצרת בשני מצבים -
1. צורך ממשי שלך לשתף גם מחוץ למעגל הקרוב אליך שזה כמובן לגיטימי ולשם כך קיימים מדיות כגון "בלוגים".
2. הידיעה שיתכן מאוד שמשהו שתכתבי ימצא את דרכו אל מישהו שבנרות מחפש מענה בעניין. גם אם 96% כאן סוטים שלא מעניין אותם כלל ללמוד על העולם הזה, עדיין נותרים אותם בודדים שזה כן עשוי לעשות להם משהו. אני חושבת שהאופן בו הכתוב "יתקבל" כלל לא צריך לעניין אותך...זה יותר על עקרון ה"שלח לחמך..." אך המניעים לכתיבה צריכים להיות פרטיים על גבול האגואיסטים אפילו ולבוא ממקום של לשפוך החוצה כמו גם לתעד את החוויה...לדעתי כמובן.
כך או כך אני חושבת שאת כותבת מקסים. אמיתי ונוגע (בהקשר לעותק הראשון של הפוסט...) ואישית אני יודעת שאשמח לקרוא על המציאות שבה בחרת לחיות באופן מעמיק ומקיף.
לפני 13 שנים
מישלי - אולי אני אתן מקבץ של שאלות שקיבלתי לפרטי במהלך החודשים עם חלק מהתשובות שעניתי (אפילו היום...).

הבעיה, שבעוד שנים, כשאני אולי אכתוב ספר, אף אחד כבר לא יסתקרן לקרוא אותו ( :

מתבשלת
}{

לפני 13 שנים
יהלום נא - כל עוד תהיה בבליוגרפיה מסודרת ומראי מקום מצוטטים כמו שצריך, כמובן!!

(ובאמת העיקר הוא שהוא נהנה!)
לפני 14 שנים
Josephin​(לא בעסק) - מחכה לקרוא איך 27/4 בא לידי ביטוי ביום יום, נושא שמאוד מענין אותי, למרות שזה ממש לא קל..., חשבתי לבקש את זה מאדוני :-)
המשיכו להנות!
לפני 14 שנים
מישלי תגובה לבי דבש - אני עוד מתלבטת... (ראי תגובתי למעלה ל-string doll)

ותודה
}{
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י